לא בדיוק.
צריך להבדיל בין שני מקרים: 1. כאשר החוק לא ברור בנושא מסויים ואז הרשות המחוקקת מתפקדת כרשות שופטת ויוצרת תקדימים. 2. המקרה דנן. במקרה הראשון יש צורך מיידי יותר להכריע בסוגייה שבה החוק לא ברור (כי מתנהל משפט וצריך לתת פסק דין) ומן הסתם לפנות אל הרשות המחוקקת כדי שתכריע בסוגייה יקח יותר מדי זמן (משפט ארוך מדי), לכן במקרים אלו מוצדק שהרשות המחוקקת תתפקד כרשות שופטת. יחד עם זאת, מבחינה *עקרונית* זה פסול, כי אני לא בחרתי את הרשות השופטת שתחוקק לי חוקים, אבל זה הכרחי. כמו כן, במקרים כאלו (עד כמה שאני יודע) השופטים פוסקים לפי "רוח" חוקי היסוד ומגילת העצמאות, כך שהם לא עושים שום דבר "קיצוני". במקרה השני הרשות השופטת פוסקת במקרים שבהם החוק ברור ובעצם מחליטה שהעונש על עבירה מסויימת יהיה, לתקופה מסויימת, חמור יותר. (כל זה בהנחה שתהיה מגמה להחמיר בעונש של העבירה המסוימת ולא יווצר מצב ששופט אחד מחמיר והשני לא. מקרה כזה ברור שהוא פסול). גם כאן זה פסול מבחינה עקרונית, אבל היות שבאופן כללי אזרחים בדר"כ לא בוחרים את נציגיהם בגלל שהם יחמירו את העונש בעבירה ספציפית, אלא לפי מדיניות רחבה יותר ושונה יותר, לדעתי זה בסדר (בסתירה אולי להודעה הקודמת) שגם במקרה זה הרשות השופטת תתפקד כרשות מחוקקת. שוב, חשוב להדגיש שזה צריך להיעשות כחלק ממגמה ולא להשתנות משופט לשופט.