שבוע טוב
משהו טוב שקרה השבוע: חופש. סדר פסח. הייתי בספארי עם אחיין שלי- היה מגניב, להיות ילד זה מגניב. חדר עריכה- היה מחרפן אבל כיף. משהו רע שקרה השבוע: לא משהו מעניין.
משהו שאני מחכה לו בשבוע הבא: עוד חופש. אוף, אבל בשבוע הזה הוא כבר נגמר
ואז יש מתכונת באנגלית שאני חסר ביטחון כלפיה
וצריך לחרוש למתמטיקה
בקיצור רק דברים רעים! תגידו, כדאי לי ללכת לרוק עצמאות? פרק בסדרה: לוסט- גדול. עמוק באדמה- אני חוזר ממה שאמרתי לפני כמה זמן על זה שהעונה הרביעית לא כ"כ טובה. היא מצויינת. לא בא לי לסיים אותה. פשע מן העבר- איזה כיף שיש סדרה כזאת שלא משנה מה, היא תמשיך להיות טובה. הפרק של השבוע היה ממש מגניב ומטריד. האנטומיה של גריי- אני לא אספיילר כי נראה לי שאנשים כאן רואים את זה בקצב של yes. אבל העונה הזאת טובה. וזה מפתיע. פרק בסקראבס: לא הספקתי לראות עדיין. סרט/ספר השבוע:
אני בעד להעלות להצבעה את הקטגוריה הזאת. מה הקשר בין סרט לספר? למה אתם לא מכניסים לכאן גם "סדרה"? אני בעד ה פ ר ד ה!!! גם ספר השבוע וגם סרט השבוע. מה אתם מתקמצנים פה על שורות? ספר- בצעד נועז וחסר תקדים החלטתי להוציא את הסימנייה ולסגור את "Back Spin" (נראה לי שככה קראו לו..)- ספר משעמם, חסר פואנטה וחוזר על עצמו. הגעתי למסקנה שלקרוא ספרים גרועים זה בזבוז זמן מוחלט ומעכשיו אני אקרא רק דברים מצויינים שיעניינו אותי ויגרמו לי להעריך קצת יותר את הספרות. אז התחלתי לקרוא את "קרוב להפליא ורועש להחריד", שזה נפלא כי עכשיו אני גם יודע שקוראים לו "קרוב להפליא ורועש להחריד" (תמיד ידעתי, אבל זה שם ארוך ומשחק-מילים שכזה ומאוד מבלבל ככה שעד שלא התחלתי לקרוא את הספר והשלמתי עם השם, הייתי קורא לו "קרוב להפליא ורועד להחריש", "רועש להפליא וקרוב להחריש" ושאר וריאציות). בקיצור- בינתיים זה ספר טוב, והשאלה הזאת על היקום בעמודים הראשונים הבהירה לי שהספר הזה נוצר במיוחד בשבילי (גם ידידה שלי אמרה שהספר הזה הוא עליי. בינתיים אני לא רואה שם שום דמות כ"כ... אני מקווה שהיא לא ניסתה לרמוז שאני חסר אופי... אולי בעצם היא אמרה שהספר הזה הוא אליי? הממ). סרט- יצא לראות הרבה. ככה זה בחופש. אבל לשם שינוי, כמעט כולם היו ממש ממש טובים: "Funny Games" [גרסת ארה"ב] סרט מזעזע, ובניגוד להרבה מאוד סרטים סאדיסטיים שחולפים מעל הראש, הסרט הזה בא והראה לי שאני באמת סאדיסט ואני זה שגורם לדברים הנוראיים שאני רואה בטלוויזיה הקטנה שלי על הדיוידי הקטן של לקרות. הרבה אנשים לא אהבו את הסרט הזה, אני יכול להבין למה אבל אני חושב שהוא גאוני. הבימוי הסטרילי שלו, מטריף לחלוטין. לפני כמה שבועות ראיתי סרט מתח בשם "The Strangers" שמספר את אותו הסיפור אבל בצורה הנוסחאתית יותר שהוליווד אוהבת. בכל זאת זה היה סרט מיוחד, מותח בטירוף ודיי מפחיד. הסרט הזה, "משחקי שעשוע", לוקח את הסרט ומקמט אותו לרסיסים, את כל ההנאה שהייתה לי מ"הזרים" הוא בעצם דוחף לי בפנים ואומר לי שאני אשם. חוץ מזה זה סרט באמת קשה לצפייה, מיוחד, מותח בטירוף ואפילו קצת מפחיד. אוי.
"לסגור מעגל" - סרט חביב עם לורה ליני ופיליפ סימור הופמן שהיה מועמד לאוסקר על התסריט שלו, לטעמי לא בצדק, סה"כ סרט שבעצם לא מחדש הרבה ולמעט כמה חלקים אין בו שום דבר מיוחד. "אבודים בטוקיו" - סרט מצויין. סופיה קופולה לא שיגעה אותי מהסרט הראשון שלה שראיתי ("the virgin suicides"), ועכשיו כשהגעתי לסרט השני אני מוכרח להגיד שהופתעתי מאוד לטובה [למרות שהבנתי שאחר כך ב"מרי אנטואנט" היא חזרה להיות משעממת]. סרט שלא נשמע מעניין בכלל ולא קורה בו שום דבר מעניין בכלל ובכל זאת סרט נהדר ומעניין שבעיקר מלמד איך לבנות סצינות ודמויות. טוב, אחרון: "מגנוליה" - הסרט של פול תומאס אנדרסון עם ימבה כוכבים. ראיתי שני סרטים אחרים של PTA לפני זה: "מוכה אהבה" ששעמם אותי ואני מוכרח לומר שלא ברור לי איך אנדרסון ביים את הסרט הזה, זתומרת - מה הקשר. והשני הוא הסרט ההוא שמי שמע עליו בכלל, נו, איך קוראים לו, "זה ייגמר בדם" (כן כן, זה שהאחים כהן גנבו ממנו את האוסקר בשביל סרט סתמי לחלוטין בשם "ארץ קשוחה"). דווקא "מוכה אהבה", הקצר מבין ה-3, הוא זה שהכי שעמם אותי. יש לי בעיה עם סרטים ארוכים- הם בדרך כלל נמרחים. "זה ייגמר בדם" הוא באורך של שעתיים וחצי והוא קצת נמרח אבל עדיין מאוד אהבתי אותו, הוא מאוד מעניין לדעתי ועשוי בצורה שהיא באמת נהדרת. ועכשיו יש את "מגנוליה", סרט של 3 ומשהו שעות- וואו, זה המתכון המושלם כדי להרדים אותי. אז באמת הופתעתי כשנסחפתי לתוך הסרט הזה לחלוטין. סרט מצויין, עשוי בצורה מדהימה ומלא בדמויות מעניינות ובאירועים שגורמים להרבה דברים להיכנס לפרופורציה. סרט עם סגנון שלא מחפף בכלום (בכל זאת 3 שעות...)- בקיצור, באמת גדול. ופול תומאס אנדרסון הוא מלך. גם אם הוא עשה סרט של אדם סנדלר. השירים של השבוע: הפסקול המהפנט של "מגנוליה". At the Bottom of Everything של ברייט אייז שאני לא מפסיק לשמוע מ... אתמול. סלחו לי על החפירה, זה בגלל השעה.
