שבת שלום ../images/Emo202.gif
משהו טוב שקרה השבוע: היה לי שבוע שגרתי. אין מה לעשות, לפעמים יש כאלה, נכון? אבל היום שתיתי אייס ארומה. משהו רע שקרה השבוע: שהיה לי שבוע שגרתי.
טרי טרי מהיום- התחלתי עם הצילומים. אני מפיק, ואני לא אוהב להיות מפיק, ואני בצוות שאני לא אוהב בכלל. היה לי ממש קשה, חזרתי הביתה עם כאב ראש ובחילה ורק עכשיו חצי-השתקמתי. היה לי יום מבוזבז לחלוטין. יש לי הרבה מאוד דברים לעשות, ואין לי שום הספק. והחלק הכי גרוע הוא שמחר אני צריך להיות בלוקיישן שלנו ב-9 בבוקר כי אנחנו ממשיכים לצלם. באותו התפקיד שאני עושה ועם אותם אנשים שאני לא סובל. זה אומר שגם מחר אני לא אוכל לעשות את כל מה שיש לי לעשות. זה סתם מבאס, אפילו ששבוע הבא יש- טוויסט!- סוף שבוע. אבל יאללה, אני בסדר
משהו מצחיק שהיה השבוע: אני ובת דודה שלי נפגשנו אחרי קצת זמן שלא, ובהתקף של אסקפיזם מופרך התחלנו לקחת שירי ילדים ולעוות אותם לגרסאות שאנטי מפחידות. ואם אתם אי פעם צריכים, אז יש את הליריקס של "יובל המבולבל" ב-MP3MUSIC!!! וכולם ביחד, שלום לכם ילדים וילדות- אני יובל המבול בלללללללל! כל היום אני עושה שטויות, לא בכוונה בכל לללללללללללללללללל!... ואחד השירים החורפיים האהובים עליי: "קפיץ, קפוץ, מים, ובוץ, גשם גשם מטריות! קפוץ, קפיץ, מים, ושפריץ...!" משהו שאני מחכה לו שבוע הבא (ג'ס צודקת! תחזירו את זה!): אני מאוד מחכה שיסתיים החודש. וזה קורה שבוע הבא. כי פברואר הוא חודש קצר, וכי יש יום שישי ה-13
איזה גרוע אני שאני עדיין "חוגג" את הדבר הזה. למרות שאני צריך לוודא שיש לי סרט אימה שווה (ואני עוד מעט הולך לראות הלוואין- אז בואו נתערב שהסרט הזה איכשהו ממש יפחיד אותי ואז אני אצטער שלא ראיתי אותו ביום שישי ה-13. זה תמיד קורה לי. זה קרה לי עם "The Descent" ועם עוד סרט שאני לא זוכר). אני גם מאוד מחכה לסיים כבר עם ה-PROJECT המעצבן הזה בשבוע הבא. בקיצור, אני רק מחכה שדברים יסתיימו
אה, ואני גם ממש לא מחכה בעצם לשבוע הבא, כי בעוד שבוע בדיוק יש חלוקת תעודות. זה הולך להיות כואב. ספר/סרט של השבוע: Fade Away בא לי ממש טוב...
(זה כבר נראה לי השבוע הרביעי שאני כותב את הספר הזה, לא? ואני כבר באמצע! זה נחשב מהר אצלי! אתם כולכם תולעות ספרים!). סרטים- ראינו בביצפר "האזרח קיין", וזה סרט פשוט נורא. אני חושב שיש חיסרון נורא בולט בסרטים, לעומת נגיד מוזיקה. מוזיקה ישנה יכולה להמשיך להיות טובה מאות ואלפי שנים בלי שום בעיה. סרטים לא. איכשהו (עכשיו כשאני חושב על זה זה באמת מוזר), מוזיקה מאז ומתמיד נשארה אותו דבר: אם אני אשמע שיר ברדיו אני לעולם לא אצליח לנחש מאיזה שנה השיר (אלא אם כן במילים יש איזשהו רמז). השירים לא השתכללו, הם לא הפכו להיות ב-HIGH DEFINITION. לעומת זאת, בסרטים אפשר לגמרי לראות מה ישן ומה לא- ודברים שהם ישנים פשוט לא תמיד עובדים. בקיצור, "האזרח קיין" שעמם אותי נורא. הוא פשוט מיושן ויומרני. באסה. פרק בסדרה: LOST התחיל! וו-פאקינג-הו! סיימתי את העונה השלישית של "עמוק באדמה". פשוט אין על הסדרה הזאת. פרק בסקראבס: לא היה
השירים של השבוע: אריק ברמן- ג'וני
לא ידעתי שיש שיר עליי
תמונת השבוע:
