Bray And Lex Ruls
New member
קבלת שבת פורמית
נתחיל מפרשת השבוע שלנו שהיא ויחי: פרשת השבוע- ויחי מערת המכפלה- האם סמל שעלינו להיאחז בו? על הפרשה בכללי: פרשת ויחי היא הפרשה האחרונה בספר בראשית והיא חותמת את תקופת *ישראל ויוסף. הפרשה מתחילה כאשר ישראל מבקש מיוסף שיקבור אותו עם אבותיו בכנען. לאחר מכן מברך ישראל את שני בניו של יוסף, מנשה ואפרים, מהברכה אנו מבינים שהוא מחשיב אותם כאילו היו הבנים שלו ולכן הוא מכניס גם אותם לחלוקת 12 השבטים. פה נכנס סיפור נוסף שבו מועדף הבן הצעיר על פני הבכור- אפרים על פני מנשה, כמו שקרה ליעקב עם אחיו הבכור עשו. בהמשך הפרשה ישראל מזמין את כל בניו ומברך כל אחד מהם. הברכות הן רמז לעתידם של כל שבטים כשניכרת העדפה ברורה ליוסף ויהודה (יהודה מתואר כמנהיג). בסוף הפרשה מת יעקוב ומתואר סיפור הבאתו לקבורה, תהליך הטקס, האבל והעלתו לארץ. לאחר מכן מוזכר גם מותו של יוסף וצוואתו. _____________________________________________________________ "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. ל וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ." (פרק מז' פס' כט'-ל') כאן מוזכר לראשונה הרצון של ישראל לא להיקבר במצריים אלא בכנען היכן שנקברו אבותיו, אברהם ויצחק, במערת המכפלה. "וַיְצַו אוֹתָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל-עַמִּי--קִבְרוּ אֹתִי, אֶל-אֲבֹתָי: אֶל-הַמְּעָרָה--אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה, עֶפְרוֹן הַחִתִּי. ל בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי-מַמְרֵא--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר. לא שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-אַבְרָהָם, וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-יִצְחָק, וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ; וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי, אֶת-לֵאָה. לב מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, מֵאֵת בְּנֵי-חֵת. לג וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת-בָּנָיו, וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל-הַמִּטָּה; וַיִּגְוַע, וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו." (פרק מט' פס' כט'-לג') כאן חוזר ישראל, ועל ידי כך מבהיר לנו את חשיבות העניין, לפני מותו על בקשתו להיקבר במערת המכפלה. הוא משתמש באזכור קניית האדמה הזו ומפרט את שמות אבותיו ונשותיהם הקבורים שם ובכך מדגיש עד כמה זה חשוב לו. "אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי--וְאָשׁוּבָה." (פרק נ' פס' ה') הבחירה להכניס את הקטע הזה שבו פונה יוסף אל פרעה ומבקש ממנו שייתן לו ללכת לקבור את אביו בארץ כנען מחדדת לנו שוב פעם עד כמה קבירתו של ישראל דווקא באדמת אבותיו, היכן שנקברו הם היא חשובה מאין כמוה. ועולה השאלה, מדוע יש חשיבות כל כך גדולה להיקבר במערת המכפלה? למה חשובה הקבורה עם האבות? ישנה, אם כך, האפשרות שחשובה הקבורה עם האבות בגלל ההקשר הרגשי של יעקוב. הרי קל ונעים לנו יותר לדמיין את עצמנו קבורים ליד מי שאנו אוהבים. ישנה גם אפשרות שישראל רואה את עצמו כמנהיג של העם, שמחובתו להוות דוגמא ולהיקבר בארץ האבות בכדי שיהיה ברור לכולם שהגעתו למצריים הייתה זמנית בלבד, בגלל הרעב הכבד ששרר בארץ, ואין לו זיקה למקום או כוונות מעבר לכך. רש"י מציע אפשרות נוספת- הוא אומר שישראל פחד שיהפכו את מקום קבורתו למוקד עליה לרגל משום שכך היה נהוג במצריים. ואם כך הדבר, הרי מערת המכפלה היום, האין היא מוקד עליה לרגל? וכיוצא מזה, מה ההשלכות של הפסוקים הנ"ל על ימיינו? מה בעצם מסמלת היום מערת המכפלה? האם עלינו להתעקש על הישיבה בה? ומה ההשלכות? כיום מערת המכפלה היא עוד אחת מהסמלים אשר אותה אנחנו משייכים באופן ישיר אל הציונות הדתית ומפעל ההתנחלויות. נראה כי אין אופציה אחרת הרי הציונות הדתית שואבת מתוך הכתוב בתורה והיא נתנה פרושים אשר הביאו אותה למעשיים קיצוניים שמהם היינו שמחים להתנער. אנחנו יכולים להתכחש למערת המכפלה ולייחל לכך שלא תהייה. אך בסופו של דבר מערת המכפלה היא ללא ספק אחת הסיבות שאנחנו כאן, בישראל ולא באוגנדה. היא צריכה להיתפס גם בעינינו כסמל, כחלק מההיסטוריה שלנו כעם יהודי. עלינו להתייחס לסמל הפוך מהקונוטציה שלו היום. עלינו לראותו כעוד צעד לעבר אחוות העמים, הרי האבות שלנו הם גם אבותיהם של אחינו הערבים, ואין סיבה שאלו המאמינים באל מצידנו ומצד הערבים לא יעמדו זה לצד זה ויתפללו יחדיו, לאל שגם הוא משותף לשנינו. עלינו להמשיך במאבק למען היציאה מהשטחים הכבושים, עלינו לצאת מחברון אך לא להזניח את המקורות שלנו. כל זאת בתקווה שבעתיד נוכל לעבור בשקט בעזרת דרכונים ולבקר במקומות ההיסטוריים אשר מחברים אותנו לעבר שלנו. כאן המקום שלכם לדון בזה קצת... לתת את דעתכם על הנאמר בפרשה ומה אתם חושבים על זה. ואחרי שדיברנו קצת על הפרשה בואו נתחיל בקבלת שבת: כל אחד צריך לכתוב ברכה שהוא רוצה לתת לפורום לסופש הזה. איך עבר עליכם השבוע? משהו שאתם רוצים להמליץ עליו לחברי הפורום. ואתם יכולים גם לכתוב בהתייחסות חוםפשית מה שאתם רוצים. שיהיה לכולנו סוף שבוע מאלף! =]
נתחיל מפרשת השבוע שלנו שהיא ויחי: פרשת השבוע- ויחי מערת המכפלה- האם סמל שעלינו להיאחז בו? על הפרשה בכללי: פרשת ויחי היא הפרשה האחרונה בספר בראשית והיא חותמת את תקופת *ישראל ויוסף. הפרשה מתחילה כאשר ישראל מבקש מיוסף שיקבור אותו עם אבותיו בכנען. לאחר מכן מברך ישראל את שני בניו של יוסף, מנשה ואפרים, מהברכה אנו מבינים שהוא מחשיב אותם כאילו היו הבנים שלו ולכן הוא מכניס גם אותם לחלוקת 12 השבטים. פה נכנס סיפור נוסף שבו מועדף הבן הצעיר על פני הבכור- אפרים על פני מנשה, כמו שקרה ליעקב עם אחיו הבכור עשו. בהמשך הפרשה ישראל מזמין את כל בניו ומברך כל אחד מהם. הברכות הן רמז לעתידם של כל שבטים כשניכרת העדפה ברורה ליוסף ויהודה (יהודה מתואר כמנהיג). בסוף הפרשה מת יעקוב ומתואר סיפור הבאתו לקבורה, תהליך הטקס, האבל והעלתו לארץ. לאחר מכן מוזכר גם מותו של יוסף וצוואתו. _____________________________________________________________ "וַיִּקְרְבוּ יְמֵי-יִשְׂרָאֵל, לָמוּת, וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם-נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, שִׂים-נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי; וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת, אַל-נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. ל וְשָׁכַבְתִּי, עִם-אֲבֹתַי, וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם, וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם; וַיֹּאמַר, אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כִדְבָרֶךָ." (פרק מז' פס' כט'-ל') כאן מוזכר לראשונה הרצון של ישראל לא להיקבר במצריים אלא בכנען היכן שנקברו אבותיו, אברהם ויצחק, במערת המכפלה. "וַיְצַו אוֹתָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֲנִי נֶאֱסָף אֶל-עַמִּי--קִבְרוּ אֹתִי, אֶל-אֲבֹתָי: אֶל-הַמְּעָרָה--אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה, עֶפְרוֹן הַחִתִּי. ל בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי-מַמְרֵא--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: אֲשֶׁר קָנָה אַבְרָהָם אֶת-הַשָּׂדֶה, מֵאֵת עֶפְרֹן הַחִתִּי--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר. לא שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-אַבְרָהָם, וְאֵת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, שָׁמָּה קָבְרוּ אֶת-יִצְחָק, וְאֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ; וְשָׁמָּה קָבַרְתִּי, אֶת-לֵאָה. לב מִקְנֵה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר-בּוֹ, מֵאֵת בְּנֵי-חֵת. לג וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת-בָּנָיו, וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל-הַמִּטָּה; וַיִּגְוַע, וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו." (פרק מט' פס' כט'-לג') כאן חוזר ישראל, ועל ידי כך מבהיר לנו את חשיבות העניין, לפני מותו על בקשתו להיקבר במערת המכפלה. הוא משתמש באזכור קניית האדמה הזו ומפרט את שמות אבותיו ונשותיהם הקבורים שם ובכך מדגיש עד כמה זה חשוב לו. "אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר, הִנֵּה אָנֹכִי מֵת--בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי; וְעַתָּה, אֶעֱלֶה-נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת-אָבִי--וְאָשׁוּבָה." (פרק נ' פס' ה') הבחירה להכניס את הקטע הזה שבו פונה יוסף אל פרעה ומבקש ממנו שייתן לו ללכת לקבור את אביו בארץ כנען מחדדת לנו שוב פעם עד כמה קבירתו של ישראל דווקא באדמת אבותיו, היכן שנקברו הם היא חשובה מאין כמוה. ועולה השאלה, מדוע יש חשיבות כל כך גדולה להיקבר במערת המכפלה? למה חשובה הקבורה עם האבות? ישנה, אם כך, האפשרות שחשובה הקבורה עם האבות בגלל ההקשר הרגשי של יעקוב. הרי קל ונעים לנו יותר לדמיין את עצמנו קבורים ליד מי שאנו אוהבים. ישנה גם אפשרות שישראל רואה את עצמו כמנהיג של העם, שמחובתו להוות דוגמא ולהיקבר בארץ האבות בכדי שיהיה ברור לכולם שהגעתו למצריים הייתה זמנית בלבד, בגלל הרעב הכבד ששרר בארץ, ואין לו זיקה למקום או כוונות מעבר לכך. רש"י מציע אפשרות נוספת- הוא אומר שישראל פחד שיהפכו את מקום קבורתו למוקד עליה לרגל משום שכך היה נהוג במצריים. ואם כך הדבר, הרי מערת המכפלה היום, האין היא מוקד עליה לרגל? וכיוצא מזה, מה ההשלכות של הפסוקים הנ"ל על ימיינו? מה בעצם מסמלת היום מערת המכפלה? האם עלינו להתעקש על הישיבה בה? ומה ההשלכות? כיום מערת המכפלה היא עוד אחת מהסמלים אשר אותה אנחנו משייכים באופן ישיר אל הציונות הדתית ומפעל ההתנחלויות. נראה כי אין אופציה אחרת הרי הציונות הדתית שואבת מתוך הכתוב בתורה והיא נתנה פרושים אשר הביאו אותה למעשיים קיצוניים שמהם היינו שמחים להתנער. אנחנו יכולים להתכחש למערת המכפלה ולייחל לכך שלא תהייה. אך בסופו של דבר מערת המכפלה היא ללא ספק אחת הסיבות שאנחנו כאן, בישראל ולא באוגנדה. היא צריכה להיתפס גם בעינינו כסמל, כחלק מההיסטוריה שלנו כעם יהודי. עלינו להתייחס לסמל הפוך מהקונוטציה שלו היום. עלינו לראותו כעוד צעד לעבר אחוות העמים, הרי האבות שלנו הם גם אבותיהם של אחינו הערבים, ואין סיבה שאלו המאמינים באל מצידנו ומצד הערבים לא יעמדו זה לצד זה ויתפללו יחדיו, לאל שגם הוא משותף לשנינו. עלינו להמשיך במאבק למען היציאה מהשטחים הכבושים, עלינו לצאת מחברון אך לא להזניח את המקורות שלנו. כל זאת בתקווה שבעתיד נוכל לעבור בשקט בעזרת דרכונים ולבקר במקומות ההיסטוריים אשר מחברים אותנו לעבר שלנו. כאן המקום שלכם לדון בזה קצת... לתת את דעתכם על הנאמר בפרשה ומה אתם חושבים על זה. ואחרי שדיברנו קצת על הפרשה בואו נתחיל בקבלת שבת: כל אחד צריך לכתוב ברכה שהוא רוצה לתת לפורום לסופש הזה. איך עבר עליכם השבוע? משהו שאתם רוצים להמליץ עליו לחברי הפורום. ואתם יכולים גם לכתוב בהתייחסות חוםפשית מה שאתם רוצים. שיהיה לכולנו סוף שבוע מאלף! =]
