קבלת החלטות

שולי1210

New member
קבלת החלטות

אני נשואה 5ש' +3 לא היה פשוט אף פעם,אבל בשום מצב לא רציתי לפרק.בעלי איש עבודה אבא די טוב.אין תקשורת כל שיחה מסתיימת כשאני אשמה אני זו שמבקשת סליחה ואני היחידה שטעתה אני יודעת שזה חולה אבל זו הייתה מערבולת דפוס שאני מנסה לשבור כרגע יש משבר שוב כמובן ''באשמתי'' ואם אני טעיתי אז מותר להתייחס אליי כאילו אני אוויר הפעם החלטתי לא לוותר לא לבקש סליחה סתם ולנסות לעמוד על שלי לא קל בעלי טוען כרגע שהוא לא אוהב אותי שהוא עוזב אבל בנתיים הוא לא הולך לשום מקום הוא מנסה לשבור אותי כדי לראות אותי מתחננת וזה לא שאני שה תמים אבל אני פשוט מרגישה שהאדם הזה מתעלל לי בנשמה ולא יודעת איך להפסיק.
 

czar

New member
בלי פרטים זה שאלה מאד פילוסופית

אגיד לך "תעיפי אותו לכל הרוחות" זה יעזור? לא בשביל תשובות רציניות את צריכה התייחסות רצינית מצידך.
 

שולי1210

New member
הוספת פרטים

בעלי גרוש +2 אני הייתי רווקה גדול ממני ב14 שנה וכרגע הוא פשוט משגע אותי הרבה יותר מבעבר הוא אמר שהוא עוזב אבל הוא פה הילד שלו מהנישואים הראשונים חי אצלנו וכל העול נופל עליי ילד בן 16 לא קל בעלי מגיע בערב עובר דרכי כמו אויר הביא לילד מזרון והוא ישן בחדר שלו בקיצור כמו תמיד עד שהוא לא רואה אותי נשברת נרמסת הוא לא נרגע ומה יש לי שאני לא קמה וגומרתאת זה תמיד אני מאמינה שיהיה עוד טוב או לא יודעת מה אולי הוא צודק ואני באמת טיפשה אדם נורמלי היה הולך
 

czar

New member
If you want to shoot, shoot, dont talk

אם לא תתחילי בצעדים מעשיים הוא לא יבין איפה הוא נמצא. הוא פחות מפחד מגירושין, מי שעבר פעם אחת קל לו יותר בפעם השניה, הוא לא הולך אל הלא נודע, ההיפך. אני מניח שאת מקצינה, אבל משהו חד את צריכה לעשות. אגב - ילד, גם אם זה קשה זה לא עול - זאת דעתי
 

רפסודיה

New member
להפסיק את ההתעללות

תיארת מצב בו בעלך טוען שאינו אוהב אותך. התקשורת ביניכם היא או באמצעות האשמה שלו אותך או התעלמות ממך. כרגע הוא ממילא חי איתך לפי התכתיב שלו, למה שיתאמץ לעזוב? אולי נוח לו ככה. וגם אם הוא אבא יחסית טוב ואיש עבודה, את כבת זוגו אינך נהנית מיחס טוב וביטויי חיבה ואיכפתיות מצידו. אם זה המצב מדוע את מחכה שהיוזמה לעזוב תבוא ממנו? שבי עם עצמך וגבשי החלטה איך את מתמודדת עם החיים אחרי פרידה ממנו. תכנני את התהליך על כל הפרטים, כולל כל ההיבט הכלכלי וגם חשיבה רבה על מעגל התמיכה החברתית שיש לך ועל כל עזרה שתוכלי לקבל. כשתרגישי מספיק חזקה אמרי לו שאת מעונינת להפרד ואת רוצה להגיע להגיע איתו להסכם פרידה.
 

אייבורי

New member
תראי

בהחלט יש מצב שאת נודניקית ואשמה בכל מריבה אבל מאחר ולא סיפקת פרטים, איך נדע ? אתם זוג צעיר, עדיין בהתהוות של מערכת הכוחות בינכם בדרך אתם מנסים להכניע אחד את השני. לדעתי הכי טוב שתכנעי, תקבלי את עניין האשמה בגבורה ותפסיקי לעשות גלים בשלולית.
 

גארוטה

New member
אמנם נזכרת קצת מאוחר

אבל אף פעם לא מאוחר מידי. השאלה היא אם את חושבת שאת מסוגלת באמת להישאר במקום הזה של הלא לוותר הפעם ולחכות עד שהוא ישבר או שרק תמשכי קצת יותר מפעמים קודמות ותישברי, ואז זה רק ישחק לרעתך...
 

g u y 4 u

New member
לא הוא מתעלל בך...

את מתעללת בעצמך. ברור שהוא לא אוהב אותך. מבחינתו, את מועלת בתפקידך בזוגיות. האשה שתמיד מתנצלת גם כשהיא לא אשמה. הוא לא מבין למה ויתרת על התפקיד שהוא פיתח בו תלות. הוא עוד עשוי לתבוע עלבונו על "הרעת התנאים"..... את "חוסכת" לו את המאמץ, את ההבנה, את הגדילה. את ההתבגרות. הוא עומד באמצע החדר, "רוקע ברגליו", "מנדנד בכתפיו" ו"בוכה" בדרך כלל - עכשיו הוא גם "נזרק על הרצפה בזעקות שבר".... ואת, כמו אמא "טובה", ממהרת להתנצל...שלא יכאב...שלא נורא...שאת שם...שלא יפחד. שלא יבכה. שלא ידאג.
 
למעלה