קבלת החלטות

[פלגיה]

קבלת החלטות

יש דרך ללמד ילדים נהלים ואופנים של קבלת החלטות, כך שלא יחליטו בפזיזות, ומאידך לא יתלבטו שעות איזה צבע לבחור ולאחר הקניה יתחרטו?

 

[ליאת +]

לא

זה לגמרי אופי. מה שכן את יכולה להכיר מראש כל אחד מה"תכשיטים" שלך ולהתריע מראש- מי שלוקח לו שעות לבחור- אולי ילך קודם לחנות ואת תצטרפי רק בזמן הקניה. מי שקונה ומתחרט- להזכיר לו מראש שאין התחרטויות או להציע שלא יפתח את האריזה כדי לאפשר החלפה ויש גם את הטיפוס שצריך שאמא תחליט בשבילו.

 

[ק א סי]

אני חושבת שכן

פשוט לעבור איתם את תהליך ההתלבטות, להסביר להם על מה חשוב להתלבט ומה פחות, לתת להם כלים להחלטה.

 

[כל שנה בדצמבר]

לדעתי זה סוג של מיומנות.

אם יראו אותנו מבצעים קבלת החלטות בצורה מדוייקת , קצרה, ללא חרטות - ונראה להם שוב ושוב איך אנחנו עושים את זה - בסופו של דבר הם ילמדו. יש כאלו שיקח להם פרק זמן ארוך ויש כאלו שיחליטו צ'יק צ'ק. יש פה עניין של אופי שלהם - יש ילדים שמגיל צעיר נחושים בדעתם ויודעים מה הם רוצים ולכן יחליטו בקלות ויש כאלו שלוקחים בחשבון הרבה שיקולים לפני קבלת ההחלטה וחושבים על הדרך, על התוצאות, על ההשפעה לטווח הקרוב והרחוק ולוקח להם יותר זמן. בדיוק כמונו - לא?

 

[פלגיה]

השאלה היא

איך "נראה להם"? צריך לעשות את זה במכוון? להבליט פעולות מסויימות?

 

[כל שנה בדצמבר]

כשיש לי דילמה אני משתפת את הבכורה שלי

ומראה לה את דרך החשיבה, מתייעצת איתה מה כדאי לקחת בחשבון - האם יש דברים שלוקחים בחשבון באופן קבוע או זה משתנה לפי ההחלטה? האם מה שעשיתי בעבר מתאים למקרה הזה או כל מקרה מקבל החלטות שונות? כמובן שאת ההחלטות אני מקבלת בעצמי בדברים שנוגעים אלי אבל אני משתפת אותה בדרך הפעולה. לפעמים כשאני צריכה לבחור בגד-אני מראה לה את האפשרויות ושואלת לדעתה תוך כדי הסבר על הנימוקים בעד או נגד כל בחירה. כשמזמינים אותנו לשני מקומות שונים באותו יום ובאותה שעה - אני משתפת אותה בהתלבטות וכך אני מקווה שהיא תבין את תהליך קבלת ההחלטה. אפילו בקניות בסופר אפשר לעבוד על אותו תהליך של קבלת החלטות.

 

[oolay]

את קוראת לזה קבלת החלטות אבל בפועל מדובר

במה לעשות כהם עושים דברים שלא מקובלים עלינו - רוצים דברים שאנחנו לא, מעדיפים בגדים שאנחנו לא אוהבים כו'. ההתייחסות בהתאם - אם זה מאד לא מתאים, לא מאשרים, ואם זה לא מציק ממש, מעבירים הלאה... בני הצעיר מאד אוהב צבע ורוד ומחפש בגדים ונעלים בצבע הזה, ומכיוון שאימו ואחותו לא לובשות שמלות ובגדים ורודים אין אפילו אופציה להדגים שמדובר ב"תלבושות ל בנות"... יש כאלו שזה ממש מפריע להם ומעירים... אני משתדלת לעבור הלאה, שיהנה!

 

[פלגיה]

לא זאת היתה הכוונה שלי

לפעמים ילדים ממש לא יודעים להחליט. מתלבטים שעות מול דבר (לא קשור לרצון שלי - לפעמים אין לי הבדל, רק שיחליט כבר) לפעמים הקריטריון לבחירה הוא שגוי. הבת שלי בחרה ילקוט צהוב וגדול לכיתה א'. כבר אחרי חודש היא גילתה שהוא מתלכלך בקלות, לא כביס, וכבד מדי. השאלה אם היה אםשר להקנות לה את הקריטריונים מעבר ל"כמה הילקוט יפה" כדי לבחור בחירה טובה יותר. ויש ילדים שבוחרים ומתחרטים ואז מבקשים להחליף, ושוב להחליף. לזאת הכוונה שלי.

 

[ליאת +]

זה לא פרקטי

זה מה שאמא שלי הייתה אומרת על בחירה של תיק צהוב... משפט של אמהות לא? אני לא הייתי נותנת לילדה להחליט על תיק בית ספר שילווה אותה שנה שלמה, כי אין לה עדיין את האפשרות להעריך את הפרמטרים שציינת כמו כובד או לכלוך. וגם אם תגידי לה אז קשה לי להאמין שתוכל לשקלל את המידע ולתת לו את המשקל הנכון . אני מניחה שהם לומדים כל הזמן ממך ומבעלך, גם ובעיקר כשאת לא שמה לב. חלק מהדברים מיישמים עכשיו, וחלק מהדברים מפנימים ומיישמים רק בבגרות (כשפתאום את מגלה שעצות ואזהרות ותכונות של אמא שלך נדבקו בך בין אם רצית ואם לא).

 

[פלגיה]

כן. לא הייתי איתה בזמן קניית התיק ../images/Emo13.gif

ואבא שלה שמח שהיא שמחה כל כך. יכול להיות שזה היה טעות. שבבחירת ילקוט היה צריך לתת לה לבחור בין 2-3 חלופות ולא מול כל החנות. אבל אלה טעויות של ילדה ראשונה.

 

[צימעס]

אפשר לעשות את תהליך המיון -

מכל החנות ל2-3 ביניהם היא תבחר, באופן גלוי: מבררים על המשקל של התיקים, מבררים על המחיר, מסתכלים יחד כמה ריצ'רצ'ים יש ואם הם נוחים לתפעול (שהיא תנסה ושאת תנסי) וכו' וכו'. בסוף, אם נשאר יותר מתיק אחד, היא יכולה לבחור. אם במהלך התהליך פסלתי תיק שהילד מאד רוצה, הוא נשאר ואנחנו זוכרים את ההסתיגות, בד"כ, בסופו של דבר, ההסתיגות שלי תתקבל.

 

[פלגיה]

זה בהבנה שקונים בחנות מסוימת

היתה תקופה מאוד ארוכה שבה לא הלכתי עם הילדה לקנות אלא קניתי לה בלי נוכחותה, כי היא היתה ננעלת על משהו בחנות הראשונה, ולא מוכנה לחפש יותר (גם היום אני לא הולכת איתה לקניות, אבל מסיבות אחרות)