ילדי הלילה
ילדי הלילה ,עוד לילה לבן עוד לילה ללא עצימת עיניים,עוד לילה של כאבים,כאבים,לילה ארוך מחכה לי,לילה של מחשבות,רגשות שכל רגע עלולים לפרוץ החוצה,געגועים,געגועים,לעידן התמימות,תקופת היחד כולם אוהבים את כולם,כולם עוזרים לכולם,ואני לתומי ממשיך עם הנאיביות כמו טמבל שלא מבין את העולם,אבל מצד שני מבין אותו יפה,רק לא מקבל אותו כמו שהוא, אני כבר לא יודע מה לכתוב אני חנוק בפנים,הרגשה של מליוני סכינים שננעצים לי בלב,ואני שותק,לא אומר מילה,מבחוץ הכל טוב הכל עשר,אבל בפנים אכול אכול,מכאב,מתסכול,אני כותב ונחנק,רק לפני כמה חודשים הייתי מלא שמחת חיים,אופטימי,(לא שהיום אני לא. טיפה פחות אבל מאמין שיהיה טוב), סך הכל רוצה לחיות,לנצל את מה שהחיים מציעים לי,רוצה לאהוב,ולהיות נאהב, נראה לי שזו מותרות בימינו,להיות נאהב,לאהוב,עם יש לך אתה שווה,עם אין לך,שב בשקט ועל תפריע,נמאס לי לחיות לפי מוסכמות,לחיות בגלל "שככה צריך" בגלל "שככה נהוג" דייי רוצה לחיות וזהו להנות מהחיים כמה שיותר,אבל כנראה שלמעלה מתכננים לי דברים אחרים החברה שם.אתם בטח קוראים את זה וחלק יגידו."מה יש לו זה?" מה הוא איבד? הוא שרוט אה? וחלק אולי יגידו ואללה הוא צודק,מי יודע יכול להיות.חברים זה לא חברים,אפילו משפחה כבר לא משפחה,הכל משתנה לי מול העיניים,הכל נהייה קריר,(ועוד עכשיו עם החורף שמתקרב לו בכלל,קור כלבים.),אל תבינו אותי לא נכון ילדי הלילה, זה הכאב מדבר,התסכול צועק,והפחד צורח לי בפנים,ממה הפחד? לבד לא רוצה להיות לבד,אני לא איש של לבד,אוקיי חברים די לבלבל לכם את המוח הרי אני חדש כאן,וזו לא התחלה מי יודע מה,אבל זה יעבור לי,פשוט רציתי לשתף מישהו עם מה שמתחולל לי בפנים,בנשמה,הרי מה אנחנו בסך הכל נשמות,ילדי הלילה.. אני מאחל לכם לכולכם,לילה טוב לישנים,ולאלה שערים,ורק טוב ואושר לכולכם. ממני אליכם, אילן/spider
ילדי הלילה ,עוד לילה לבן עוד לילה ללא עצימת עיניים,עוד לילה של כאבים,כאבים,לילה ארוך מחכה לי,לילה של מחשבות,רגשות שכל רגע עלולים לפרוץ החוצה,געגועים,געגועים,לעידן התמימות,תקופת היחד כולם אוהבים את כולם,כולם עוזרים לכולם,ואני לתומי ממשיך עם הנאיביות כמו טמבל שלא מבין את העולם,אבל מצד שני מבין אותו יפה,רק לא מקבל אותו כמו שהוא, אני כבר לא יודע מה לכתוב אני חנוק בפנים,הרגשה של מליוני סכינים שננעצים לי בלב,ואני שותק,לא אומר מילה,מבחוץ הכל טוב הכל עשר,אבל בפנים אכול אכול,מכאב,מתסכול,אני כותב ונחנק,רק לפני כמה חודשים הייתי מלא שמחת חיים,אופטימי,(לא שהיום אני לא. טיפה פחות אבל מאמין שיהיה טוב), סך הכל רוצה לחיות,לנצל את מה שהחיים מציעים לי,רוצה לאהוב,ולהיות נאהב, נראה לי שזו מותרות בימינו,להיות נאהב,לאהוב,עם יש לך אתה שווה,עם אין לך,שב בשקט ועל תפריע,נמאס לי לחיות לפי מוסכמות,לחיות בגלל "שככה צריך" בגלל "שככה נהוג" דייי רוצה לחיות וזהו להנות מהחיים כמה שיותר,אבל כנראה שלמעלה מתכננים לי דברים אחרים החברה שם.אתם בטח קוראים את זה וחלק יגידו."מה יש לו זה?" מה הוא איבד? הוא שרוט אה? וחלק אולי יגידו ואללה הוא צודק,מי יודע יכול להיות.חברים זה לא חברים,אפילו משפחה כבר לא משפחה,הכל משתנה לי מול העיניים,הכל נהייה קריר,(ועוד עכשיו עם החורף שמתקרב לו בכלל,קור כלבים.),אל תבינו אותי לא נכון ילדי הלילה, זה הכאב מדבר,התסכול צועק,והפחד צורח לי בפנים,ממה הפחד? לבד לא רוצה להיות לבד,אני לא איש של לבד,אוקיי חברים די לבלבל לכם את המוח הרי אני חדש כאן,וזו לא התחלה מי יודע מה,אבל זה יעבור לי,פשוט רציתי לשתף מישהו עם מה שמתחולל לי בפנים,בנשמה,הרי מה אנחנו בסך הכל נשמות,ילדי הלילה.. אני מאחל לכם לכולכם,לילה טוב לישנים,ולאלה שערים,ורק טוב ואושר לכולכם. ממני אליכם, אילן/spider
