נעה של ה ים
New member
קבלה
אני לא יודעת מי מתקופתי עוד פה ומי חדש, אז אעשה תקציר על עצמי.
אני נעה, כמעט בת 23, הבנתי שאני א-מינית לפני בערך שלוש שנים, קצת יותר.
לתקופות הייתי פה בפורום וקיבלתי הרבה.
למה כותרת ההודעה היא קבלה? כי קורה לי דבר מפתיע ונהדר.
עברתי לגור באזור אחר בארץ ואני משתתפת בתוכנית לצעירים. איכשהו יצא שאני בחבורה של 6 בנות שמתוכן 4 לסביות(לא כולל אותי). כמובן שזה מאוד מקובל, כי.. רובן לסביות.. איכשהו יצא לי לספר להן שאני א-מינית, אף אחת לא הגיבה ב'את מדמיינת, זה לא יכול להיות, אין דבר כזה' ועוד בלבולציה אחרת. כולן קיבלו את זה ומתייחסות אליי כבן אדם רגיל לגמרי(שזה מה שאני). אני מניחה שזה קשור גם לזה שהן לסביות והן תמיד ה'שונות'.זה מוזר לי, הקבלה, קודם כל כי היה להן מושג שקיים דבר כזה א-מיניות, הן שאלו שאלות על מה זה בדיוק ואיך זה מתבטא אצלי, אבל לא כמו החברים שלי מפעם שהיו בטוחים שאני המצאתי את זה. זה מוזר גם כי החברים שלי מפעם היו בטוחים שזה בגלל הטראומות שעברתי, והן פשוט מקבלות את זה שזו מי שאני, לא משנות הנסיבות.
כך יצא שכל הסביבה שלי שם יודעת עליי ואני מרגישה לגמרי בנוח עם זה וזה פשוט נהדר!
מה שכן, אני לא יכולה לצאת מהארון או 'לרדת מעליית הגג', כמו שאתם קוראים לזה פה, בפני ההורים שלי, כי זה לא כמו להגיד שאתה הומו/לסבית, זה להגיד- אני לא אוהבת יחסי מין, ואני לא רוצה לדבר על דבר כזה עם ההורים שלי! זה נראה לי מוזר וממש לא תואם את היחסים שלי איתם. מה דעתכם?
חוץ מזה- נורא חסר לי קשר רומנטי(אני א-מינית רומנטית מאוד), ואיך אפשר בכלל למצוא מישהו שגם יקבל אותי עם כל הבעיות שלי וגם יקבל את זה שאני א-מינית? אין לי בעיה עם לעשות דברים מיניים, אבל אף גבר שפוי, או לפחות גבר שאני ארצה- לא יהנה מאקט מיני חד צדדי.
איזו בעיה!
אז מקווה שנמשיך את קו הקבלה הזה וגם פה תהיה קבלה
בהצלחה לנו!
אני לא יודעת מי מתקופתי עוד פה ומי חדש, אז אעשה תקציר על עצמי.
אני נעה, כמעט בת 23, הבנתי שאני א-מינית לפני בערך שלוש שנים, קצת יותר.
לתקופות הייתי פה בפורום וקיבלתי הרבה.
למה כותרת ההודעה היא קבלה? כי קורה לי דבר מפתיע ונהדר.
עברתי לגור באזור אחר בארץ ואני משתתפת בתוכנית לצעירים. איכשהו יצא שאני בחבורה של 6 בנות שמתוכן 4 לסביות(לא כולל אותי). כמובן שזה מאוד מקובל, כי.. רובן לסביות.. איכשהו יצא לי לספר להן שאני א-מינית, אף אחת לא הגיבה ב'את מדמיינת, זה לא יכול להיות, אין דבר כזה' ועוד בלבולציה אחרת. כולן קיבלו את זה ומתייחסות אליי כבן אדם רגיל לגמרי(שזה מה שאני). אני מניחה שזה קשור גם לזה שהן לסביות והן תמיד ה'שונות'.זה מוזר לי, הקבלה, קודם כל כי היה להן מושג שקיים דבר כזה א-מיניות, הן שאלו שאלות על מה זה בדיוק ואיך זה מתבטא אצלי, אבל לא כמו החברים שלי מפעם שהיו בטוחים שאני המצאתי את זה. זה מוזר גם כי החברים שלי מפעם היו בטוחים שזה בגלל הטראומות שעברתי, והן פשוט מקבלות את זה שזו מי שאני, לא משנות הנסיבות.
כך יצא שכל הסביבה שלי שם יודעת עליי ואני מרגישה לגמרי בנוח עם זה וזה פשוט נהדר!
מה שכן, אני לא יכולה לצאת מהארון או 'לרדת מעליית הגג', כמו שאתם קוראים לזה פה, בפני ההורים שלי, כי זה לא כמו להגיד שאתה הומו/לסבית, זה להגיד- אני לא אוהבת יחסי מין, ואני לא רוצה לדבר על דבר כזה עם ההורים שלי! זה נראה לי מוזר וממש לא תואם את היחסים שלי איתם. מה דעתכם?
חוץ מזה- נורא חסר לי קשר רומנטי(אני א-מינית רומנטית מאוד), ואיך אפשר בכלל למצוא מישהו שגם יקבל אותי עם כל הבעיות שלי וגם יקבל את זה שאני א-מינית? אין לי בעיה עם לעשות דברים מיניים, אבל אף גבר שפוי, או לפחות גבר שאני ארצה- לא יהנה מאקט מיני חד צדדי.
איזו בעיה!
אז מקווה שנמשיך את קו הקבלה הזה וגם פה תהיה קבלה
בהצלחה לנו!
