קבלה או לא קבלה?
כשאני קוראת את הכתבה הזו של קארין ארד, קצת לא ברור לי האם היא בעצם אנטי שמנית, או פרו שמנית (לפחות בכל מה שקשור לנשים).
מצד אחד: התחלה כל תיאורי האוכל והתיאורים הפיזיים של השמנות נשמעים די מגעילים - ולא כמו כאלו של גוף אנושי או של אוכל נורמלי (גלידה וחלב מעורבבים נקרא "מילקשייק", לפחות כשאנשים "נורמליים" אוכלים את זה). גם הביטוי "מפלי שומן" נשמע לי תמי נוראי - כאילו הם לא חלק מגוף אנושי...
מצד שני: קארין ארד כן מנסה לראות בנשים האלו משהו מעבר לשומנים, אלא בתור נשים, גם אם מדובר על נשים חלשות שעשו בחירות גרועות.
מצד שלישי, אולי היא עדיין שיפוטית כלפיהן בכך שהיא חושבת שההאכלה וההשמנה הן בעצם דבר רע? אולי זכותן של הנשים הללו לאכול (ולהשמין) כמה שבא להן בלי שמישהו יכיד להן שזה מוגזם?
כשאני קוראת את הכתבה הזו של קארין ארד, קצת לא ברור לי האם היא בעצם אנטי שמנית, או פרו שמנית (לפחות בכל מה שקשור לנשים).
מצד אחד: התחלה כל תיאורי האוכל והתיאורים הפיזיים של השמנות נשמעים די מגעילים - ולא כמו כאלו של גוף אנושי או של אוכל נורמלי (גלידה וחלב מעורבבים נקרא "מילקשייק", לפחות כשאנשים "נורמליים" אוכלים את זה). גם הביטוי "מפלי שומן" נשמע לי תמי נוראי - כאילו הם לא חלק מגוף אנושי...
מצד שני: קארין ארד כן מנסה לראות בנשים האלו משהו מעבר לשומנים, אלא בתור נשים, גם אם מדובר על נשים חלשות שעשו בחירות גרועות.
מצד שלישי, אולי היא עדיין שיפוטית כלפיהן בכך שהיא חושבת שההאכלה וההשמנה הן בעצם דבר רע? אולי זכותן של הנשים הללו לאכול (ולהשמין) כמה שבא להן בלי שמישהו יכיד להן שזה מוגזם?
