קאנטר ראשון!!

קאנטר ראשון!!

שיעור רביעי והמדריך הורה לי לנשק את הסוסה :) :) זה היה כיף, אבל מבלבל.. הכל הפך להיות הרבה יותר מהיר, והרגשתי שנכנסתי למין מצב של ערפול, שאני לא ממש מודעת למה שקורה סביבי. איזה כיף! אנרגיה טובה לכולם :)
 

fliperit

New member
לא ראית שום סיבה

כי זה השיעור ה 4 שלך ואין לך מספיק ניסיון עדיין. בגלל זה המדריך הוא שאמור להיות אחראי על הבטיחות ולא את...
 
אני מניחה שהייתה לו סיבה לתת לי לעשות את זה..

אני סומכת עליו. זה מדריך וותיק שכולם מעריכים. הוא מקצועי מאד, ולא פעם שמעתי שלכל אחד יש את קצב ההתקדמות שלו. אני לא רוצה להעיד על עצמי, אבל אולי בכל זאת כבר הגעתי לרמה המתאימה.
 

giri

New member
המדריך שלך

אולי ותיק, אבל קאנטר בשיעור רביעי נשמע לי מסוכן ומיותר. יש הרבה פעמים נטיה לדחוף את התלמידים קדימה - גבוה יותר, מהר יותר - כדי שירגישו התקדמות, במקום לבנות להם תשתית נכונה של ישיבה, ואמנם זה כיף ומרגש בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך זה בדרך כלל לרעתך (וכמובן שיש את הסיכון בתאונות).
 

fliperit

New member
אני מסכימה עם גירי

גם הרוכב הכי מוכשר עליי אדמות, אין סיבה שיעשה קנטר בשיעור 4. הישיבה והשליטה על הסוס עדיין לא טובות מספיק כדי שזה יהיה בטיחותי. מדריך טוב יודע לתת לתלמיד להרגיש שהוא מתקדם גם בלי לדחוף אותו לדברים שמסכנים אותו
 
חשבתי לפתח את הנושא לדיון

המחשבה הראשונה שלי היתה שזה מעשה לא מקצועי של המדריך. ופחות בגלל שזה "מסוכן" כמו שאמרו לך, למרות שיש פה כמובן רמת סיכון מסויימת.. אני לא רואה את זה ממש כמסוכן, כי אני מניחה שהישיבה שלך סבירה, והמדריך נתן לך סוס או סוסה, שידועים בתור סוס שפשוט נותנים נשיקה והסוס בקנטר או לופ. אבל זה לא מקצועי בגלל, שזה שנשארת לשבת על סוס בקנטר זה לא מלמד אותך התמודדות עם הסוס, לא משפר את הישיבה שלך, לא מלמד יכולת של כיוון (נהיגת הסוס), שליטה על הסוס, הבנת פסיכולוגית הסוס, הבנת הסכנות ועוד'.. ואם את בשיעור רביעי ממש עושה מדהים, אני הייתי מעלה את סף ההתמודדות עם סלאלום שניתן לצימצום (ובכך קשה יותר) בהליכה ובטרוט, או נותנת לך להתמודד עם סוס שקצת יותר קשה, ודווקא לא נותנת לך סוס "אוטומטי" שקל להפעיל. ויש עוד דרכים רבות להעלות את הקושי, ממש בלי להצטרך קנטר. כי שוב, קנטר בשלב הזה לא מלמד אותך באמת להיות רוכבת טובה יותר, וכמה שאת תרגישי שאת יודעת לרכב על סוסים, את תעלי על סוס אחר ותגלי שאפילו לגרום לו ללכת בקו ישר את לא מסוגלת. ואני יכולה לחתום על זה. עד כאן, זה היה בהסכמה מלאה עם מה שכבר נכתב לך. ועכשיו אני הופכת את המטבע, ואני אומרת שישנם אנשים שלא רוצים להיות "אנשי סוסים", הם לא מעוניינים להתחרות, או להגיע לרמה תחרותית, הם אוהבים סוסים כהובי, מה שמעניין אותם, זה לצאת לטיולים קצרים, בשבילים בטוחים, לעשות קצת הליכה טרוט קנטר וזהו. ואז אני תוהה, לגבי אנשים כאלו (שאולי זה המקרה של מאגרתיאה ואולי לא, אני לא יודעת), מדוע בעצם לא לתת להם לחוות קנטר בשיעור רביעי? כאשר אנחנו נותנים להם לעשות קנטר בצורה בטוחה, הם בעצם מרגישים ומתמודדים עם המקצב הזה, לומדים לחוש אותו, ובמקרה של סוס שירוץ להם כמה צעדים של קנטר שלא במכוון, הם כבר יכירו את זה, וסיכויי ההתמודדות שלהם במצב כזה גבוהים יותר. מכוון שהם יכירו את התחושה, זה יאפשר להם לשבת יותר טוב על הקנטר מבלי ליפול. זה גם מוריד את סף הבהלה שלהם, ולכן משפר את אפשרות התגובה שלהם. פעמים רבות כשאשר סוס רץ קנטר, מקצה אחד של המגרש לקצה אחר, הבעיה היא בתגובה של הרוכב, שמצמיד רגליים, שוכח לחלוטין שהוא צריך להשען אחורה, למשוך במושכות או להגיד וואו. תרגול של הנושא יכול להגדיל את התגובה הבטוחה של הרוכב. אני לא אוהבת לתת לעשות קנטר לפני שהישיבה, ההבנה, והשליטה בסוס כמעט פיקס. אבל בעיקר בגלל שחשוב לי שהתלמידים שלי יבינו שסוסים זו עבודה. ועבודה קשה. וצריך להתאמץ, ולהתמיד, ולעבוד קשה בשביל להתקדם, וזה לא משהו שבא ברגע, וגם לא ב10 שיעורים. אבל אולי אני נוקשה מדי? ויש תלמידים, בעיקר מבוגרים, שהכוונות שלהם שונות. הם מחזיקים סוס בבית, והם לוקחים שיעורים, בשביל הטיפים, ולא בשביל שאני "אחנך" אותם. ואולי דווקא עבור אותם תלמידים, שבאו לקחת מספר פעוט של שיעורים, קנטר בשיעור הרביעי (במידה שהם טובים מאוד, ויש לי סוס מתאים לכך) זה כן רעיון טוב?
 

giri

New member
שאלה יפה

אולי אני מוכיחה כאן תקיעות מחשבתית, אבל לדעתי אין שום מצב שבו זה בטיחותי לעשות קאנטר בשיעור רביעי, ולא משנה מה המטרה של הרוכב. מצד שני יש גם חוות טיולים שמאפשרות לרוכבים לא מנוסים להתנסות בקטע קצר של קאנטר על סוסי טיולים מנוסים. אבל לא נראה לי שזה רעיון טוב, לא לסוס (שהרוכב בטוח לא זז איתו בשיט) ולא לרוכב.
 

dixie chick

New member
מעניין

לדעתי זה מעשה לא מקצועי של המדריך לעשות קאנטר בשיעור רביעי זה אומר שהמדריך לא ממש מתאמץ ללמד משהו- יש הרבה מה ללמד וללמוד בטרוט לאורך שנים, לא שכן 4 שיעורים. האם אפשר ללמד ישיבה אמיתית ומעבר אמיתי לקאנטר ב4 שיעורים? לא נשמע שזה מה שנעשה במקרה הזה. אדם חובבן שיוצא לטיולים על אחת כמה וכמה חשוב ללמד אותו נכון ומסודר- לא להעלות לו את הבטחון יותר מדי גבוה (שלא יעשה שטויות), וגם לתת לו בסיס מעולה- שהוא יוכל להסתדר עם הסוס ועם הישיבה שלו בכל מצב והרכיבה בחוץ היא מאתגרת. אין פה עניין של דחיית סיפוקים בעיני, נניח שהיה בא אלי תלמיד שהיה מסוגל לעשות קאנטר וזה מתאים בשיעור- שיעשה. האם זה קרה לי אי פעם בשיעור רביעי? לא. אני בעצמי כשהתחלתי ללמוד עשיתי קאנטר מאוד מוקדם. מצד שני שיעורי המתחילים זכורים לי כחוויה משעממת ומייגעת (מליון סיבובי טרוט לימין, שינוי כיוון באלכסון "ובואו נלמד את זה שוב בפעם המאה אלף" ועוד מליון לצד שני...)- שהשתפרה משמעותית אך ורק בשיעורי מתקדמים (אא"כ הייתי עושה קומבינה מוזרה ומבריזה בכוונה למדריכה המשעממת ונדחפת לשיעור לימי שישי בשביל המדריך המעניין- אז היו לי גם שיעורי מתחילים מעניינים)
 

fliperit

New member
אני מסכימה שזה לא מקצועי

ולי דווקא השיעורי מתחילים זכורים כחוויה טובה. אני חושבת שזה מאוד תלוי במדריך ובכימיה שלו עם התלמידים. אני שונאת לקבל תלמידים ממדריכים אחרים, כי אני מאוד מקפידה על ישיבה ובסיס נכונים. הרבה תלמידים שמגיעים אליי ממדריכים אחרים כבר "התקדמו" ועשו קנטר, אבל לא יודעים לשבת נכון ולא עובדים נכון עם הידיים/רגליים וכו'. תמיד יש לי מאבק איתם בשיעורים הראשונים כי הם רוצים לרוץ מהר ואני מתעקשת לחזור לבסיס. לוקח זמן עד שהם מבינים שהכל נהיה קל יותר כשעושים את זה נכון וזה יכול להיות מתסכל מאוד. תלמידים שמתחילים אצלי, לעומת זאת, מאוד נהנים (לפי פידבקים שלהם ושל ההורים) גם מהשיעורים ה"מייגעים" של ישיבה כי אי מקפידה לשלב את זה במשחקים והפעלות מהנות
 
אני מסכימה

מעולם לא עשיתי לתלמיד קנטר בשיעור רביעי. וגם לא בשיעור 15. אם אחרי שנה פלוס מינוס, יש לי תלמיד שמתעקש, אני כן עושה לו קצת, אפילו שנניח אני לא חושבת שזה מתאים לאותו אחד, בשביל שיחוש את זה, ושלא ירגיש מתוסכל. הרבה פעמים זה גם מפחיד אותם והם יורדים מהרעיון בעצמם. סתם מתוך סקרנות, למה שיעורי המתחילים היו משעממים, ואח"כ לא? לא ממש הבנתי. וגם מה דעתכם על זה: http://www.youtube.com/watch?v=h4CXQ__EK0M כפיתרון לאלו שרוצים קנטר מהר. וכן לתת להם להתחיל להכיר את התנועה, ולהפעיל את השרירים הנחוצים. אני מניחה שזה משמש לדברים אחרים, אבל איך זה כפיתרון?
 

תםטםOHIO

New member
רוצה להוסיף נקודה חשובה

תלמיד לומד להתנהג מהמדריך שלו ותלמיד שמאוחר יותר ירכב על סוס ולא ידע "משנה סדורה" מה קדם למה ומאיפה להתחיל יפתיע את הסוס ויעמיס עליו וככה סתם יבלבל אותו. וזה נכון למטייל באותה מידה, כמו שכתבת, בעיקר המטייל עובר דרכים עם הסוס ויש חשיבות למה שקורה בינהם
 

omlifidel

New member
חשוב לציין

באופן כללי אני מסכים עם כל מה שנאמר כאן. זה נכון שהתקדמות מהירה מדי לא מקנה הרגלי רכיבה נכונים, ולשים רוכב שאין לו כלים להתמודדות עם הסוס (שיווי משקל, הבנה בסיסית של איך להאט סוס או לעצור אותו וכו'...) במצב שעלול לסכן אותו זה חוסר מקצועיות. ראשית, אני חושב שההערות כלפי המדריך הן שיפוטיות בצורה מוגזמת ועל פי המידע שניתן כאן אין דרך לשפוט האם המדריך התנהג בצורה מקצועית או לאו. הדיון כאן הוא לא על 'איך צריך להדריך רכיבה' והאם כדאי, מבחינת התקדמות הרוכב, לעשות קאנטר בשיעור רביעי או לא - לכל מדריך יש את הדרך שלו ללמד. הדיון הוא על האם המדריך סיכן את התלמיד או לא. לפי דעתי יש סיכוי טוב שהשיעור הזה לא היה מסוכן באופן מיוחד. מבחינתי, נפילה של רוכב במגרש מגודר ומלא חול היא סכנה מתקבלת על הדעת (כל מדריך רכיבה לוקח את הצ'אנס הזה כל יום) ואם מוסיפים על כך סוס מתאים, מאומן היטב וציוד תקין אפשר לצמצם את כמות התאונות באופן משמעותי. אפשר לעשות קאנטר בשיעור רביעי (על חבל לונג') - אם יש לך תלמיד אתלט יחסית שמסוגל לשמור על שיווי משקל יחסית בקלות, עבדת איתו בשיעורים הקודמים הרבה על ישיבה בטרוט, והסוס מסוגל לצאת ללאופ בצורה שקטה ולרדת להליכה בפקודה.
 

omlifidel

New member
תיקון טעות

אינני מנוסה בכתיבה בפורומים, עכשיו ראיתי שבעצם נושא הדיון הוסת מ'האם קאנטר בשיעור רביעי הוא מסוכן' ע"י פרח שן הארי. באופן אישי, זו לא הדרך שבה אני מחליט מתי אני הולך להעלות תלמיד לקאנטר. באופן כללי אני חושב, שהתנסות עצמה במצקב, אפילו לכמה צעדים, מקדמת את הרוכב. המבחן שלי להאם תלמיד מוכן לעלות לקאנטר בפעם הראשונה הוא האם הוא מסוגל לשמור על שיווי משקל גב הסוס ולהרגיש בנוח בטרוט מאוד מהיר (שהוא בעצם הסיבה שיציאה לקאנטר הוא דבר קשה לרוב הרוכבים המתחילים). למעשה, כשהתלמיד מסוגל לנהוג את הסוס בצורה בסיסית אתחיל לעבוד באופן אינטנסיבי על הישיבה בטרוט עד שהתלמיד מרגיש בטוח בטרוט המהיר. ישנם תלמידים שלאחר מספר שיעורים מגיעים למצב שהם מוכנים להתנסות בקאנטר. כל מה שנאמר כאן על כך שצריך להעלות את רמת הקושי בכל מיני דרכים (נהיגה, סוס יותר קשה וכו'...) הם נכונים. למרות זאת, יש מקום להתנסות בקאנטר מוקדם (בצורה מבוקרת, על חבל לונג', רק כמה צעדים בהתחלה ולאט לאט להתקדם) קאנטר היא תנועה אחרת לחלוטין והיא דורשת מהרוכב להשתמש בגופו בצורה שונה מאוד מבטרוט. מנסיוני, קל יותר ללמוד אותה דווקא בהתחלה כשהתנועה בטרוט עדיין לא התביעה חותם עמוק מדי. אני מקפיד לעבוד עם התלמידים שלי על חבל לונג' מעט בכל שיעור, רק על מנת לתרגל את התנועה כי מלבד תהליך הלימוד של עיצוב ישיבת הרוכב הדבר שבאמת עושה את ההבדל הוא שעות אוכף ותרגול רציף. מדבריכם (אחרי שהשכלתי לקרוא את כל התגובות) אני מקבל תחושה שהקאנטר הראשון הוא סמל להתקדמות ברכיבה. כאילו שמי שעשה קאנטר הוא כבר רוכב טוב. בפועל אני מניח ומקווה שאלו לא פני הדברים. לפי דעתי, קאנטר הוא מקצב וכמו כל המקצבים צריך ללמוד אותו, ובלי לעשות מזה עניין. תלמיד שמסוגל לשבת את הקאנטר למספר צעדים צריך לקבל מעט הסבר על מה להקפיד בישיבה שלו ולעלות לקאנטר למספר צעדים.
 
שיעורי רכיבה הם לא רק הטכניקה

היי, כתבת הרבה דברים, מאוד יפה, עם חלקם אני מסכימה וחלקם לא. והאמת זה נחמד לשמוע דעות שונות משלי. אני אתחיל דווקא מהסוף, לגבי זה ש"הקנטר הוא סוג של סמל להתקדמות ברכיבה." אני לא חושבת שהוא "סמל" וכמו שציינת, הוא מקצב לכל דבר, ויש ללמוד אותו. יחד עם זאת יש כמה נקודות, בשיעורי הרכיבה אני רוצה להקנות ערכים נוספים לתלמידים מעבר לנטו רכיבה, ויש לי כלים שונים לעשות זאת, בעזרת הסוסים. בין הכלים שיש לי, הם ה"צ'ופרים" והתאמת הצ'ופר היא כלפי אותו תלמיד ספציפי. ומבחינתי קנטר הוא לא "יאללה נעשה קנטר, כי זו תחושה כיפית, וכמו שעולים על מתקן בלונה-פארק, כי זה נחמד ונעים" זה כן יכול לבוא כצ'ופר על דרך מסויימת שתלמיד עשה ועבר. איך שלא תסתכל על זה, ותהפוך את זה, בשיעור רביעי, התלמיד עוד לא עבר "כברת דרך". אני מסכימה שאין מה למשוך קנטר לאין סוף, ואם התלמיד מוכן, אז להתחיל לתרגל, מצד שני, ברור לי שתלמיד לא מוכן בשיעור רביעי. דבר נוסף שהפריע לי במה שכתבת,זה הטרוט המהיר. נתתחיל מזה שסוס יכול לצאת ללופ מעמידה או הליכה, השאלה כמה הוא מאומן. כי מבחינת מסוגלות, כל סוס בטבע יכול לעשות זאת במידה ויצטרך. ואם כבר לעלות בצורה נעימה לקנטר זה מג'וג (במידה ואנחנו לא מדברים על סוסים בני שנתיים עם שבוע רכיבה, שבאמת אתה רוצה ללמד אותם בכלל את המעבר, ואז הרבה פעמים אתה דוחק אותם מספיק בטרוט עד שהם עוברים לקנטר, אבל זה לא הסיפור פה). ה"קנטר המהיר" באמת מאוד חשוב, כי זה חלק מהמצבים, וחלק מההתמודדויות שתלמיד צריך להרגיש ולדעת, ולשלוט בעצמו לא פחות מאשר בסוס. לפני שעושים דברים אחרים. (אגב, לא רק קנטר, גם לפני כינוס. וקנטר הוא לא ה"פיסגה" היחידה, יש אח"כ עוד הרבה) אז אכן יש סבירות טובה שהסוס יעבור לטרוט מהיר לפני הקנטר, והוא צריך להיות מתורגל בזה טוב כמו שאמרת, אבל יש עוד הרבה אפשרויות של הסוס לעשות לרוכב דברים 'לא קלים' לפני הקנטר, ולכן צריך לתרגל הרבה. טרוט מהיר הוא רק אחד האומדנים לרכיבה טובה, אבל רחוק מלהיות הדבר היחיד שאני ארצה מהתלמיד שלי לפני הקנטר.
 

omlifidel

New member
שיעורי רכיבה הם

נקודות המוצא שלי ושלך ללימוד רכיבה שונות. אינני מכיר אותך ולכן אני לא יודע אם את מדריכת רכיבה טיפולית, ספורטיבית או שניהם... כשאני מלמד רכיבה יש שני דברים שחשובים לי: שהתלמיד יהנה מהרכיבה (אם זה מהאתגר, מאהבת סוסים או כל דבר אחר) ושיתקדם ברכיבה. אינני רואה בעצמי מחנך או כמי שאמור "להקנות ערכים" לתלמידי. כמובן שאני מקפיד על לתת דוגמה אישית ולהעיר לתלמיד שעושה משהו שהוא לא אמור לעשות בחווה או עם הסוס. אבל שיעורי רכיבה הם בשביל להתקדם ברכיבה. אני גם מאמין שהסוסים הם אלה שמקנים את הערכים לתלמיד ולא המדריך. לפי דעתי, התפקיד של מדריך רכיבה הוא ללמד את התלמידים שלו לרכב הכי טוב שהם מסוגלים לרכב מבלי לפגוע בהנאה מהפעילות והשיעורים. אני, דרך אגב, לא מאמין ב"צ'ופרים" כשיטה ללמד רכיבה. לפי דעתי, הרכיבה עצמה היא הצ'ופר. תלמיד שלא רוצה להשקיע ברכיבה או "לעבור כברת דרך" מוזמן לעשות כן וההתקדמות שלו תהיה בהתאם. דרך אגב, לפי דעתי את מורידה מערכם של השיעורים שאת מעבירה אם את חושבת שאי אפשר לעבור כברת דרך בארבע שעורים. אז מה קורה אם תלמיד מוכן מבחינה טכנית לעלות לקנטר בפעם הראשונה אך את מרגישה שהוא לא התאמץ בשביל להגיע לשם, או שהוא לא עשה את הדרך שהיית רוצה שהוא יעשה? קודם כל, ברור לי שסוס יכול לצאת מהליכה, עמידה או ג'וג מן הסתם אני לא אצפה מתלמיד שעולה לקנטר בפעם הראשונה להצליח לעשות מעבר נכון. כמו כן, "אומדן הטרוט המהיר" אם לקרוא לו כך, הוא האומדן שלי למתי אפשר לעשות קנטר בפעם הראשונה על חבל לונג' לא לרכיבה טובה. אם כן, מהם הדברים הנוספים שאת רוצה מהתלמיד שלך על מנת שיהיה מוכן לקנטר הראשון?
 
אנחנו רואים מאוד שונה את שיעורי הרכיבה

אני בהחלט רואה בשיעור מקום להקנות ערכים. וחלק גדול מהשיעור שלי, הוא בעצם להבין איך אני בחיים (בעבודה, לימודים, משפחה, חברים) ואיך אני מול הסוסים. אני מאוד אוהבת לעשות את החיבור, השיקוף, ולעבד מה שקורה לי עם הסוס לעומת החיים. מעבר לזה אני אוהבת לתת צ'ופרים, בכל מיני צורות, ככה אני מאמינה. במתן חיזוקים חיוביים. כך אני "מאלפת" גם את הכלבים שלי גם, ע"י מתן צ'ופרים וחיזוקים חיוביים, זה עובד נהדר עם כלבים. ואין סיבה לא לצ'פר גם תלמידים. במיוחד אם הם ילדים קטנים, אבל גם הגדולים יותר וגם עם מבוגרים, אוהבים את הלמידה שלהם, דרך משחקים, ודרך דברים "כיפיים" שהם מקבלים כצ'ופר. נכון שעם הזמן לומדים לקבל פידבק מהסוס, וזה יכול להיות סוג של צ'ופר, אבל זה גם לוקח זמן (עד שמבינים את זה) וגם עדיין לקבל צ'ופר מהמדריך שהצ'ופר יכול להיות גם לעשות משהו שונה ולא שיגרתי, זה צ'ופר חזק מאוד. דבר אחרון, אני לא נתקלתי במישהו ש"מוכן" לקנטר בשיעור רביעי. כן נתקלתי באנשים שעלו על סוס בפעם הראשונה בחייהם ועשו קנטר (חלקם גם בחוץ ובלי אוכף) ואפילו לא נפלו. ומה שמצחיק הוא שאני דווקא לא מהדוגלים של למשוך את זה לנצח, ואני העלתי את התהייה של "מתי כן", ובעיקרון אני חושבת שדווקא אני קרובה לרעיון שלך, אבל עדיין ברור לי ששיעור רביעי זה חוסר מקצועיות של מדריך.
 
למעלה