חשבתי לפתח את הנושא לדיון
המחשבה הראשונה שלי היתה שזה מעשה לא מקצועי של המדריך. ופחות בגלל שזה "מסוכן" כמו שאמרו לך, למרות שיש פה כמובן רמת סיכון מסויימת.. אני לא רואה את זה ממש כמסוכן, כי אני מניחה שהישיבה שלך סבירה, והמדריך נתן לך סוס או סוסה, שידועים בתור סוס שפשוט נותנים נשיקה והסוס בקנטר או לופ. אבל זה לא מקצועי בגלל, שזה שנשארת לשבת על סוס בקנטר זה לא מלמד אותך התמודדות עם הסוס, לא משפר את הישיבה שלך, לא מלמד יכולת של כיוון (נהיגת הסוס), שליטה על הסוס, הבנת פסיכולוגית הסוס, הבנת הסכנות ועוד'.. ואם את בשיעור רביעי ממש עושה מדהים, אני הייתי מעלה את סף ההתמודדות עם סלאלום שניתן לצימצום (ובכך קשה יותר) בהליכה ובטרוט, או נותנת לך להתמודד עם סוס שקצת יותר קשה, ודווקא לא נותנת לך סוס "אוטומטי" שקל להפעיל. ויש עוד דרכים רבות להעלות את הקושי, ממש בלי להצטרך קנטר. כי שוב, קנטר בשלב הזה לא מלמד אותך באמת להיות רוכבת טובה יותר, וכמה שאת תרגישי שאת יודעת לרכב על סוסים, את תעלי על סוס אחר ותגלי שאפילו לגרום לו ללכת בקו ישר את לא מסוגלת. ואני יכולה לחתום על זה. עד כאן, זה היה בהסכמה מלאה עם מה שכבר נכתב לך. ועכשיו אני הופכת את המטבע, ואני אומרת שישנם אנשים שלא רוצים להיות "אנשי סוסים", הם לא מעוניינים להתחרות, או להגיע לרמה תחרותית, הם אוהבים סוסים כהובי, מה שמעניין אותם, זה לצאת לטיולים קצרים, בשבילים בטוחים, לעשות קצת הליכה טרוט קנטר וזהו. ואז אני תוהה, לגבי אנשים כאלו (שאולי זה המקרה של מאגרתיאה ואולי לא, אני לא יודעת), מדוע בעצם לא לתת להם לחוות קנטר בשיעור רביעי? כאשר אנחנו נותנים להם לעשות קנטר בצורה בטוחה, הם בעצם מרגישים ומתמודדים עם המקצב הזה, לומדים לחוש אותו, ובמקרה של סוס שירוץ להם כמה צעדים של קנטר שלא במכוון, הם כבר יכירו את זה, וסיכויי ההתמודדות שלהם במצב כזה גבוהים יותר. מכוון שהם יכירו את התחושה, זה יאפשר להם לשבת יותר טוב על הקנטר מבלי ליפול. זה גם מוריד את סף הבהלה שלהם, ולכן משפר את אפשרות התגובה שלהם. פעמים רבות כשאשר סוס רץ קנטר, מקצה אחד של המגרש לקצה אחר, הבעיה היא בתגובה של הרוכב, שמצמיד רגליים, שוכח לחלוטין שהוא צריך להשען אחורה, למשוך במושכות או להגיד וואו. תרגול של הנושא יכול להגדיל את התגובה הבטוחה של הרוכב. אני לא אוהבת לתת לעשות קנטר לפני שהישיבה, ההבנה, והשליטה בסוס כמעט פיקס. אבל בעיקר בגלל שחשוב לי שהתלמידים שלי יבינו שסוסים זו עבודה. ועבודה קשה. וצריך להתאמץ, ולהתמיד, ולעבוד קשה בשביל להתקדם, וזה לא משהו שבא ברגע, וגם לא ב10 שיעורים. אבל אולי אני נוקשה מדי? ויש תלמידים, בעיקר מבוגרים, שהכוונות שלהם שונות. הם מחזיקים סוס בבית, והם לוקחים שיעורים, בשביל הטיפים, ולא בשביל שאני "אחנך" אותם. ואולי דווקא עבור אותם תלמידים, שבאו לקחת מספר פעוט של שיעורים, קנטר בשיעור הרביעי (במידה שהם טובים מאוד, ויש לי סוס מתאים לכך) זה כן רעיון טוב?