קאיה: שלחתי לך T-mail...

[בן טל-שחר]

קאיה: שלחתי לך T-mail...

לא, זו לא טעות: שלחתי לך Telepathic Mail שזה כבר בסדר... את יכולה להתקשר עכשיו... קיבלת???? שלך, בן

 

[בן טל-שחר]

למאיה (לא, זו לא טעות) הספקנית! ../images/Emo22.gif

או-קיי, אז קאיה קיבלה את הדואר הטלפתי ששלחתי לה (עוד לפני ההודעה בפורום), התקשרה אליי - וברגע שהיא התקשרה (מספר שמעולם לא ראיתי על צג הנייד שלי) ידעתי שזאת היא ולפני שהיא הזדהתה אמרתי לה "שלום, קאיה..." סתם, שתדעי. העולם הזה הוא מדהים - ויש בו כל כך הרבה דברים שאיננו מבינים... ועוד יותר מזה דברים שאיננו יודעים בכלל שהם שם... שלך באהבה, בן

 

[בן טל-שחר]

נ.ב.

זה באמת היה דואר טלפתי, כלומר: חשבתי את ההודעה (או הרגשתי, או הקרנתי, או שלחתי, לא חשוב איך נקרא לזה) והיא הגיעה לתעודתה... בלי מחשבים! בלי קווי טלפון! בלי כדורי בדולח!

 

[בן טל-שחר]

לכולם: בקשת עזרה...

מאיה, כפי שאני מבין, לא מאמינה בטלפתיה ובשאר תופעות "על טבעיות". אבל בואו נתרכז כרגע בטלפתיה, טוב??? רק טלפתיה!!! אני רוצה שכל אחד מכם יביא כאן, מעל דפי פורום זה, את המקרה או המקרים הכי מדהימים ובלתי-מוסברים שקרו לו אישית בתחום הטלפתיה. ואגב, זה בהחלט קשור לנושא הפורום ולמטרתנו (להרגיש טוב!), מאחר ואם יש בעולם הזה הרבה יותר מהגלוי, ואם יש באפשרותנו לעשות שימוש ב"הרבה יותר" הזה שיש בעולם, הרי שבאמת יש לנו נגישות לדברים מופלאים שיכולים לעזור לנו בעולם הזה... יש ניסים ויש תקווה ויש אפשרויות, אפילו אם עד לרגע זה לא השתמשתי או אפילו לא ידעתי או לא האמנתי באפשרות מסויימת! אז קדימה, הפציצו בהמוניכם... שלכם באהבה, בן נ.ב. אם למישהו יש חוויות מופלאות נוספות, כגון יציאה חוץ-גופית ודברים דומים, שיביא אותן גם. אני רק לא מתכוון לדברים כגון "פגשתי קוראת בקלפים שידעה כך וכך..." בלי דברים כאלה! רק חוויות אישיות, כלומר דברים הקשורים ליכולת אישית / פוטנציאל אישי ולא ליכולת של מישהו אחר. טוב??? מבינים את הראש שלי???

 

[בן טל-שחר]

ועוד בקשה קטן:

בתחילת כל הודעה, בנושא שלה, תכתבו גם "למאיה", כדי שהיא לא תוכל לברוח, לא תוכל להדחיק... כדי שהיא תראה ותדע שזה עבורה, באהבה. שלכם בא-ה-ב-ה בן

 

[Kaya]

Here I come to save the day ../images/Emo13.gif

וואו... יש לי כל כך הרבה אבל מאיוש - את חייבת להיות פתוחה ולאמין שכל מה שאני כותבת כאן הוא אמת לאמיתה !!! (יש לי עדים בכל אופן אם תהיי סקפטית..) קרן- כשהייתי בת 16 חברה של אחי דאז הפכה להיות החברה הכי טובה שלי, יותר מטובה - הפכנו נשמה אחת, סיימנו משפטים אחת של השניה ולא היה גבול לכח שהיה לשתינו רק במבטים. אנשים היו נבהלים מהכח הזה. בת דודה שלי ראתה את כל עניין החברות שלנו בעין קצת מוזרה (מה בחורה בת 20 גרושה עם תינוקת עושה עם ילדה בת 16.....) אז הוכחתי לה. הלכנו שלושתנו להופעה סגורה של כוורת. ישבנו בת דודתי ואני על אחד הבארים בעוד שקרן (חברה של אחי) עמדה שלושה או ארבעה מטרים מאיתנו. אמרתי לבתדודה - תראי איך תוך חצי דקה היא מסתובבת..... הסתכלתי על קרן, ו"קראתי" לה במחשבות. פשוט קראתי וקראתי כשלפתע היא מסתובבת אלינו ושואלת אותי :"קראת לי??!?!?!" כמובן שהבתדודה נחנקה באותו רגע ....רק לצורך הבהרה - היא עמדה מ א ו ד רחוק מאיתנו כשברקע הופעה חיה של כוורת !! (ועוד ישבנו ליד הרמקולים...) היא לא שמעה ולא ידעה את שיחתנו... חייכתי אליה ואמרתי לה: "כן, אבל אני אדבר איתך על זה אח"כ..."

שאר הסיפורים.... בדרך.....

 

[Kaya]

Mאיוש !!!!!

סיפור #2 : היום בו אבי נפטר- כן, ידענו שהמצב כבר לא משהו.. אך אחרי 10 שנים שקיבלנו אותו עם העליות והירידות - עדיין לא האמנו שדבר כזה יכול לקרות. יום שני. 11 ביוני 2001. יום כרגיל, הכל ב´נוהל´, אמא שלי מתקשרת ומבקשת שאקח אותה לבנק לסידורים ואח"כ לבית החולים לאבא. אני כבר יודעת מה זה אומר ´סידורים´.... שעה של המתנה באוטו עד שהיא תסיים לבקר חצי מהבנק... לקחתי איתי עיתון של יום שישי ומצויידת בעט (לתשבץ הגיון) נסענו. הגענו לשם בשעה 11.25, חניתי בדאבל ואמא נכנסה לבנק. בשעה 12.05 בדיוק (היה בדיוק חדשות) משהו קרה. אין לי מושג מה, אין לי מושג למה, הורדתי את העיתון, לא הקשבתי לרדיו כלל - הסתכלתי בשעון. מאותה שניה מצאתי את עצמי בוהה בדלת הכניסה של הבנק. מחכה. ב- 12.08 ראיתי את אמא יוצאת בריצה מהבנק... כבר התנעתי את האוטו - ידעתי. לא הודיעו לנו בטלפון - רק אמרו שהמצב קריטי ושנגיע מהר. אמא היתה בלחץ - בפעם הראשונה, כאילו ידעה. שאלתי אותה אם היא הרגישה משהו עוד לפני שסיפרתי לה עלי. היא אמרה שב12.00 וקצת היא הביטה בפלאפון. פשוט הביטה בו כמחכה שהוא יצלצל...ואכן דקה אח"כ הוא צלצל...אפילו הפקידה בבנק שאלה אותה - את מחכה לטלפון ?!?! איך ידעת שהוא יצלצל??? אמא לא ענתה לה.. חתמה לה על כל הניירות וירדה החוצה בריצה.. מקווה שהצלחתי להעביר את המסר. אני.

 

[deep ocean]

בן כל כך ביקש, אז הנה כמה מקרים...

1. חבר שלי לשעבר ישן, ואני רציתי לחבק אותו או להגיד לו כמה דברים, אז הסתכלתי עליו והתרכזתי וביקשתי ממנו לפתוח עיניים והוא פתח!!! 2. למרות שבן מתנגד למקרה הזה: היינו שנינו בצ´אט, והוא הלך לשירותים. ואני התרכזתי וביקשתי ממנו לבוא, וספרתי 10 9 8 7 וכאשר הגעתי ל- 1 הוא בא. הוא לא אטהב את הדוגמא הזאת, אבל שיהיה, לי היא דווקא כם נראית טלפטית. אבל אולי אני אל הבנתי את כוונתו בטלפטיה, אז שיהיה. 3. היה לי ריב ענקי עם מישהו באינטרנט דרך צ´אט, והעברתי לו אנרגיות שליליות בלי הרבה לכתוב. עכשיו בן יגיד, זה לא נחשב, אז פאק, זה מה שעולה לי לראש כרגע. מיכלי

 

[זהרי]

טוב אז ככה

ידידה שלי יצאה עם מישהו ראיתי אותו בשניה הראשונה והתרחקתי הבנתי שהוא מסוכן כולם פרגנו לו ואהבו אותו רק אני חששתי ממה שראיתי בתת מודע ספרתי לה כל מה שאני חושב עליו ומה שהוא יעשה לה כתבתי עליה שיר בפורום מסויים שנקרא "אהבת דובי" שבוע אחר כך כל מה שכתבתי בשיר התגשם היא נפרדה ממנו והוא איים היא גלתה עליו דברים שניסה להסתירם הוא צלצל וצלצל אליה ולא רצה שתלך ממנו והוא גם פנגר לה את הגלגלים בכל פעם כדי שתחזור אליו וכיום היא עדיין בסכנה... וכל זה אמרתי לה לפני שבועיים מילה במילה... טלפטיה? קריאת מחשבות? לא יודע זה בתוכי להרגיש אנשים זהרי

 

[אולי]

אפשר גם...?

טוב, אני יודעת שאני קצת נדחפת... אבל מתחשק לי נורא לספר גם - 1. היה לי ידיד ממש-ממש טוב בכיתה ח´-ט´ שהיה החבר הכי טוב שלי והאדם שהיה הכי קרוב אליי אי פעם... ואט-אט התנתק הקשר ביננו כך שיצא ששנה שלמה לא דיברתי איתו. ואז בסוף כיתה י´, ערב אחד נזכרתי בו וחשבתי עליו המון ואז חשבתע לעצמי כמה מדהין יהיה אם הוא יתקשר פתאום... ו..תאמינו או לא הטלפון צלצל (אחרי שלא דיברתי איתו שנה שלמה אפילו מילה, לא בטלפון ולא בשום הזדמנות אחרת!!!) וישר ידעתי שזה הוא, הרמתי את הטלפון ביד רועדת ו... זה היה הוא!!! בקושי הצלחתי לדבר מרוב התרגשות. זה היה פשוט מדהים. ומאז, דיברתי איתו רק 5-6 פעמים בטלפון וכל פעם זה קרה אחרי שחשבתי עליו וציפיתי שהוא יתקשר... ובשבת שעברה קרה לי משהו שכל כך הזכיר לי אותו שכל השבת חשבתי עליו, וביום ראשון בבוקר ממש במקרה (או שלא...) פגשתי אותו, סתם ככה באמצע הרחוב מה שאף פעם לא קרה לי איתו (אנחנו מסתובבים במקומות שונים לגמריי...). 2. באחת ההפגנות הגדולות ביותר שהיו (לא אגיד איזו, שלא אעורר סערה פוליטית...) הייתי עם כמה חברות, שאחת מהן גרה ממש לידי והשאר ממש לא. זאת שגרה לידי (שנקרא לה י´) נאבדה לנו בערך באמצע עם עוד חברה, ולא ראינו אותה יותר. כשנגמרה ההפגנה, חברות שלי היו חייבות ללכת להסעה שיצאה לאיזור שהן גרות, ואני לא מצאתי את החברה שלי שגרה לידי (ממקום ההפגנה המרחק הוא כחצי שעה הליכה ברגל, ולא רציתי לעשות את זה לבד בשעה מאוחרת כל כך...). חצינו את כל איזור ההפגנה (שהיתה ע-נ-ק-י-ת) כשכל הדרך קראתי לחברתי י´ במן טלפתיה... ופתאום היא נעמדה מולי!!! אתם יודעים איזה סיכוי אפסי קים בהפגנה לפגוש אדם מסוים?!?! זה היה מדהים...