הסיפור שלי עם קאטס...
ראיתי פעמיים את קאטס בלונדון (אני עדיין מנסה להבין למה)... פעם אחת - שבתי מאחורה, אפילו שהבמה מעוגלת, וראיתי את הזנבות של החתולים - היה מרשים. וסבלתי. פעם שניה ישבתי דווקא במקומות טובים, אבל סבלתי! אני עדיין חושב אם אני רוצה ללכת לסבול בפעם השלישית. אני נותן את המחזמר הזה כדוגמא להצגות של סוג של אין לי שם להן - המשחק מעולה, השירה מעולה, התפאורה יוצאת מן הכלל, הריקודים - ואוו!, הכל מושלם, רק מה - ההצגה ממש ממש משעממת!

אבל יש שם שירים יפים
