יש גם שוברי מוסכמות.
בסרט "דרכים צדדיות" גיבור הסרט שותה את היין החביב עליו שבאל בלאן 1961 במסעדת מזון מהיר מתוך גביע נייר כחלק מאמירה.
מדובר באחד היינות האיקונים, הנערצים והיותר יקרים של בורדו (מחירו כיום הוא למעלה מ- 3000 $ לבקבוק).
דוגמה נוספת ל-"הכול הולך" הם יינות סוטרן. יינות הקינוח המתוקים איבדו מהפופולריות שלהם והפכו לפחות אפנתיים. יצרני האזור הציעו במסעות הפרסום שלהם לשתות את יינותיהם כמרכיב בקוקטיילים או להוסיף להם קוביות קרח.
ניתן למצוא הגיון מסוים בהצעה היות ומדובר ביין סמיך, מתוק, דבשי, בדרך כלל עם חמיצות לא גבוהה. הצעה כזו אמורה להצעיר ולרענן את המוצר אשר נתפס לרוב כמלווה לכבד אווז ולקרם ברולה ולא הרבה יותר מכך.
אפשר להבין את מי שמתייחס ליין כאל מיץ ענבים מותסס או נוזל שאפשר "לתפוס אתו ראש" אך מבחינתי מילת המפתח להבנת יין היא איזון. יינן מוכשר באשר הוא ישאף לכך על פי טעמו. הוספת מרכיבים ליין כמו (ואני מקצין): לימון, סוכר, מים, קרח, מלח גרוס בשולי הכוס, זיתים, דובדבנים ושאר ירקות, למעשה מפרה את האיזון. מרכיבים כאלה מדללים ופוגעים בכימיה הבסיסית ובוודאי בטעמו של היין.
בסרט "דרכים צדדיות" גיבור הסרט שותה את היין החביב עליו שבאל בלאן 1961 במסעדת מזון מהיר מתוך גביע נייר כחלק מאמירה.
מדובר באחד היינות האיקונים, הנערצים והיותר יקרים של בורדו (מחירו כיום הוא למעלה מ- 3000 $ לבקבוק).
דוגמה נוספת ל-"הכול הולך" הם יינות סוטרן. יינות הקינוח המתוקים איבדו מהפופולריות שלהם והפכו לפחות אפנתיים. יצרני האזור הציעו במסעות הפרסום שלהם לשתות את יינותיהם כמרכיב בקוקטיילים או להוסיף להם קוביות קרח.
ניתן למצוא הגיון מסוים בהצעה היות ומדובר ביין סמיך, מתוק, דבשי, בדרך כלל עם חמיצות לא גבוהה. הצעה כזו אמורה להצעיר ולרענן את המוצר אשר נתפס לרוב כמלווה לכבד אווז ולקרם ברולה ולא הרבה יותר מכך.
אפשר להבין את מי שמתייחס ליין כאל מיץ ענבים מותסס או נוזל שאפשר "לתפוס אתו ראש" אך מבחינתי מילת המפתח להבנת יין היא איזון. יינן מוכשר באשר הוא ישאף לכך על פי טעמו. הוספת מרכיבים ליין כמו (ואני מקצין): לימון, סוכר, מים, קרח, מלח גרוס בשולי הכוס, זיתים, דובדבנים ושאר ירקות, למעשה מפרה את האיזון. מרכיבים כאלה מדללים ופוגעים בכימיה הבסיסית ובוודאי בטעמו של היין.
