צריכים עזרה

אתלי

New member
צריכים עזרה

ביתנו המקסימה, בת 2.7 שנים. נגמלה מטיטולים לפני 6 חודשים. עם פיפי בדרך כלל אין לנו בעיה אבל קקי היא עושה רק בתחתונים וגם זה אחרי שהיא מתאפקת ארוכות ומפתחת עצירות. ניסנו המון דברים - פרסים, חיזוקים חיובים שיחות ספרים ואני מודה בכאב רב שלפעמים גם כעסתי והתעצבתי. זה קורה בכל מקום (בית, גן, סבתות, חברים וכד´) ונראה שכלום לא עוזר. אני מרגישה חסרת אונים ולא יודעת לאן לפנות האם לאמץ את הגישה של "זה יעבור" או לטפל ואיך? תודה על כל התייחסות ורעיון
 

נעה גל

New member
עזרה

אני עומדת לכתוב מספר דברים שאולי לא יהיו לכם כל כך נעימים לקרוא, ואני רוצה לציין, שזו ההשקפה הפרטית שלי על העינינים כפי שתוארו על ידכם. הגמילה של הבת שלכם, נקראת "גמילה לא מוצלחת". כנראה שהיא התרחשה לפני שהבת שלכם היתה מוכנה לכך פיזית (ואולי גם נפשית). גמילה מוצלחת היא כזו, שתוך מספר ימים (נגיד... עד חודש) הילד לא עושה קקי ולא פיפי בחיתול או תחתונים (למעט פספוסים פה ושם שמותרים לכולנו
) במהלך היום (גמילה בלילה היא סיפור אחר לגמרי). לכן, הפרסים, הכעסים, התחינות, הספרים והשיחות לא עוזרים. היא פשוט לא מוכנה לזה, פיזית. מן הסתם, כל הדברים שאתם עושים מסביב רק מתסכלים אותה. אתם דורשים ממנה לשלוט במשהו שהיא לא מסוגלת לשלוט בו, כרגע. ולכן, לעניות דעתי, יש שתי דרכים לטפל במצב הזה. האחת, להחזיר את הטיטול. אם היא מדברת, ברמה שאפשר לשאול אותה שאלות כאלה, פשוט תשאלו אותה אם היא רוצה את הטיטול בחזרה. אפשר להגיד לה, שכשיש לה פיפי תגיד לכם, ואז אתם תמשיכו לקחת אותה לשירותים (וכאילו לא "תאבדו" את ההשג של הגמילה עד היום), ואם יש קקי, היא פשוט תעשה אותו בטיטול (ואז כשיעברו מס´ חודשים אפשר לנסות שוב). צריך לקחת בחשבון, שיתכן מאוד שהיא תחזור לעשות גם פיפי בטיטול. אבל, אם תלכו על הפתרון הזה, אל תדאגו. ברגע שהיא תהיה מוכנה - הכל יעבור. גם הפיפי וגם הקקי. הפתרון השני הוא, להשאיר את המצב כמו שהוא. היא עם תחתונים, מדי פעם לשאול אותה אם היא צריכה לעשות קקי, ולקחת בחשבון שתאלצו כל יום לנקות גם קקי בתחתונים. אני באופן אישי (ואני אומרת לך את זה היום, אחרי שכבר גמלתי ילדה אחת שגם היא עשתה קקי בתחתונים חודשים אחרי הגמילה) הייתי הולכת על "להחזיר את הטיטול". עושים טעויות בחיים. אפשר לתקן. למישהו כאן יש רעיון אחר?
 
רעיון נוסף

יש היום חיתולים שהם כמו תחתונים , לא זוכרת איך קוראים להם אבל מצד אחד זה נותן לה את האפשרות ללכת לשרותים באופן עצמאי להוריד אותם ולהחזירם מצד שני זה מונע את המבוכה כש"מתפספס" לה , זה עובד , היא מבינה שלא דורשים ממנה שליטה מלאה שכניראה עדין קשה לה , בהצלחה.
 

נעה גל

New member
יש איתם בעיה (תחתולים)

פיזית, נורא קשה להוריד אותם מהגוף. הם גם לא בנוים לזה. כשרוצים להוריד אותם צריך לקרוע אותם מהצדדים (בתפר) ואז כמובן אי אפשר ללבוש אותם שוב. עוד חסרון של זה... הם יקרים משהו פחד (כמעט כפליים מטיטולים רגילים, שגם הם יקרים משהו פחד). ואמא של ירין קיבלת את המייל שלי???
 
קיבלתי

תודה , כי באמת לא ידעתי עד מתי זה עוד רלוונטי לענות , גם כתבתי לך שקיבלתי ושוב תודה
 

יונת ש.

New member
זה לא מתאים לתאור

היא כתבה שהילדה מתאפקת שעות וכמעט מגיעה לעצירות, ככה שאין לה בעיה פיסית לעצור את הקקי. היא יודעת לשלוט בשרירים המתאימים מספיק בשביל להתאפק. נראה לי שכאן הבעיה היא דווקא לא "בראש" או "בלב". משהו מפריע לה לשחרר את הקקי במקום ובזמן הנראה לכם. נהוג לקשר בעיות בשליטה עם צרכים עם בעיות שליטה ומאבקי כוח. אולי תנסו לבדוק בכיוון הזה? יכול להיות גם שיש לה איזה פחדים לגבי השחרור של הקקי. אפשר לנסות לספר לה סיפורים על זה, או לשחק איתה משחקי דמיון עם "סצנות קקי" בשביל לברר מה מטריד אותה.
 

דסי אשר

New member
זה המיוחד בפורום שלנו

ואני שמחה שאת כתבת זאת. אני מניחה שאילו אני הייתי כותבת זאת, תחת ה"כובע" של מפעילת משפחתון או מומחית לגיל הרך- זה היה מתקבל אחרת. אני מסכימה עם כל מה שכתבת, ואני חשבתי כך, כאשר קראתי את מכתבה של האם. הורים ממהרים מאד בנושא של גמילה, לא רק משום שטיטולים עולים הרבה כסף, לא רק משום שזה "מגעיל"(כן!, שמעתי זאת במסגרת עבודתי מהרבה הורים), לא רק משום ציפיות מהילד שיהיה כבר בוגר, אלא במיוחד , שוב, במסגרת האווירה התחרותית, שנכנסת לכל פינה בחיינו. אני מכירה כל כך הרבה ילדים, שלמרות שהיו בשלים לחלוטין גם בנושא הגמילה לגבי הקקי, שלא רצו(רגשית) להגמל מהטיטול, עד גיל 4. במקרים האלה, כאשר היה ברור שהילד מוכן,פיזית ורגשית, אך יש לו סיבות משלו להחזיק את הטיטול, האמהות נהגו בצעד, שלא עורר שום בעיות, משום שהסיבה היתה , למשל- צורך בשליטה בהורים, תענוג חושני מכך שהקקי נמצא קרוב לגוף .... במקרים ששמעתי- האמאות מצאו כל מיני וורסיות: המפעל הפסיק לייצר טיטלים לילדים בני 4.5 שנים, המפעל נסגר. נגמרו הטיטולים בבית וכו´. אפילו אחד מבוגרי, עליו ששמרתי השבוע כביביסיטר, הראה את מה שהצעת: הוא גמול ביום, אך כמובן לא בלילה עדיין(יש כאלה שהכל הולך במהירות ובבת אחת). כשהגעתי הוא היה לבוש בפיג´מה ומחותל ללילה. הוא שיחק איתי, וכאשר היה צריך פיפי, הודיע שצריך פיפי, הוריד את מכנסי הפיג´מה והטיטול, והלך לשירותים. בדיוק כמו שכתבת. דסי
 

אתלי

New member
לנעה גל

ראשית, תודה על התיחסות והנסיון לעזור. ניסינו את רעיון הטיטול, הילדה מסרבת בכל תוקף לחזור לטיטול. וברשותך - הארה קטנה - אני מבינה (כחדשה כאן) שיש כאן מומחים ואני ביקשתי ושמחתי לקבל את עצתכם יחד עם זאת נותרתי עם הרגשה של מעט שיפוטיות בגישתכם לרצון שלנו בגמילה. אציין כי היתה לבתי "גמילה מוצלחת" שהתקלקלה עקב מה שנראה בעיני כחוויה טרואמתית של איבוד שליטה לכן אני מתחברת יותר לצורך בשליטה באחד הדברים היחידים שהיא יכולה לשלוט בו בגילה. ההיתי שמחה לשמוע עוד רעיונות. שוב תודה
 

נעה גל

New member
מספר דברים

המומחים בפורום הזה - הם ההורים. אם את מחפשת פורום שבו עונים אנשי מקצוע ישנם שני פורומים כאלה, שלא במסגרת "תפוז". הראשון הוא פורום הגיל הרך תוכלי למצוא אותו כאן והשני הוא הורים לילדים בגיל הרך שתוכלי למצוא אותו בקישור הזה. את לא שיתפת אותנו בכל מה שעבר על הבת שלך, ולא ציינת שהיא היתה גמולה לגמרי ועברה חויה טראומטית ולכן, קבלת תשובות על פי המידע שנתת. אם תפרטי קצת יותר, נוכל גם לנסות "לקלוע" לבעיה הספציפית שלכם.
 

ר-חלי

New member
האם ניסית ללהתעלם

למספר ימים לנקות להלביש חרה וכאילו כלום
 

yondy

New member
אני התעלמתי, עם שני ילדים!!!

זה לקח כמה חודשים, ובסוף זה עבר. כל החכמה היא לא לעשות מזה עניין. אז קצת מסריח... לדעתי, אם הילד נמצא בגן פרטי ולא עירוני, המטפלות במילא מורגלות בעניינים כאלה, והילדים לא צוחקים כי יש המון עם טיטולים, כך שאפשר עם אוירה תומכת, להתגבר על כל מיני קשיים. באופן אישי, שמרתי את כוחותי בעבר לענייני הגמילה. משהו בפנים אמר לי שבעניין הזה צריך להיות מגוייסים כל מנת לעבור אותו בדרך שלא תשאיר נזק לילד, ולא חשוב מה קורה בתהליך עצמו. כעת אני עומדת לפני הגמילה השלישית. בינתיים, הילד שלי (בדיוק בן 3), מסרב ללבוש תחתונים, בתואנה "זה רק של גדולים". החזיקו לי אצבעות, בבקשה!!
 

איליין

New member
גמילה

הבן שלי היה בן 4 ב- 26 לספטמבר ועדיין מבקש מידי פעם לעשות קקי בחתול (יש לציין שרק לפני חודשיים בערך ) נגמל מחיתול של קקי לבד מבלי שאני ילחץ בנושא, פיפי כבר שנה + הוא עושה לבד בשירותים. למרות שבלילה הוא עדיין מרטיב..מנסיוני גם איתו וגם עם הילדה שלי לא צריך ללחוץ, למי חשוב שאין לה חיתול? לך ? למשפחה? לגננת? תאמיני לי הילדה שלך לא תגיע לכיתה א´ עם חיתול. זהו זה מה שאני יכולה למסור לך מניסיוני..
 
למעלה