צריכה עצה

[ט ל י ה ב ת]

תלכי

אל תתני לאדם זר לנהל את הלך רוח חייך... היום זו לוויה, מחר ארוע משותף... בר מצווה או משהו דומה ומה אז? תלכי ותתמודדי, אולי תקחי איתך חברה. בהצלחה

 

[מיKה]

דילמות שכאלו

אצלי הן נפתרות כחושבת עם איזו החלטה שתתקבל יהיה לי הכי קל/קשה לחיות אח"כ.

 

[בטר אנד דיפרנט]

הבושה שווה לגיהנם עלי אדמה...

אינה דומה פגישה אקראית עם הבוגדת,גם זה שמה,למפגש רשמי- משפחתי.איני יודע אם הייתי יכול לעמוד בזה,ולדעתי העניה: אם אכן הדבר היה חשוב לי מאד,הייתי מבקש ממשפחתו בדבר הזה,בתנאי שמשפחתו הוקיעה מעשה שפל זה ולא שתקו.אולי כדאי שתגיעי בסופה של הלויה ותפרדי מן הסבתא לבדך,ללא `יחסי חוץ` וקיימת מצווה ללא הפרעה. בהצלחה יקירה...

 

[החתולית]

מה אנחנו היינו עושים לא רלוונטי

מה שחשוב הוא מה את מרגישה ומה חשוב לך. אם חשוב לך להיות בלוויה למען תחושתך האישית, כמו גם לכבוד משפחת הנפטרת - לכי ללוויה ואל תעסקי בכלל בבת הזוג של האקס שלך, תהיה או לא תהיה. אם חשוב לך לבלות זמן עם המשפחה, התקשרי ואמרי שלא תוכלי להגיע ללוויה, אבל לכי לניחום אבלים. מסכימה עם מיקה, שחשוב עם מה תוכלי לחיות אחר כך יותר בנוחות.

 

[סתם שמוליק]

לא הייתי הולך

לדעתי תהפכי לעניין המרכזי בארוע. הייתי מתקשר לקרובים לה, משתתף בצערם ומסביר להם שלא אוכל להגיע מהסיבה הספציפית. אולי הייתי מוצא דרך אלטרנטיבית לחלוק לה כבוד אחרון (ע"י ביקור בשבעה למשל כמו שציינו פה).

 

[ayb1]

תלכי ועוד איך מי שתהיה במבוכה זאת

היא ולא את. מה בכלל איכפת לך ממנה היא זאת שצריכה להיתמודד עם בני המישפחה של גרושך עבורך היא מישהי שאת לא מתיחסת אליה, אם הבנתי נכון בינך ובין משפחת בעלך הקשרים טובים נראה איך היא מתמודדת עם מצב קשרים זה תני לה לאכול את שבישלה.. לכי להלויה ועם הרגשה טובה (עד כמה שאפשר בהלויה) .

 

[סביונית123]

מאוד רוצה להגיד לך לכי..

ואל תעשי לה חשבון..... אבל....וזה רק ממה שהבנתי מהכתוב..... אם תלכי והיא תהייה שם ..אז יצא שכשתחזרי יש מצב שתרגישי "על הפנים"...ואולי תיהייה סיטואצייה שהגברת פתאום תחבק ותנחם את הפרוד שלך בידיוק מולך...(וכניראה תישתדל לעשות את זה מולך...) ואז תחזרי הבייתה שתיצטערי בכלל שנאלצת לעמוד בסיטואצייה כזאת... כיוון שהכל עוד טרי...ואני מניחה...(רק מניחה)שאת עדיין פגועה מאוד ולא ממש נירפאת כי אם באמת היית מרגישה חזקה לא היית בכלל מיתלבטת ואפילו לא שואלת אם היא תהייה.... ...אז למה את צריכה להעמיד את עצמךך במיבחנים? לכי לשיבעה...תישלחי מיברק...תיתקשרי..... ....היתרחקי מסיטואציות שיכולות להחזיר אותך אחורה....בשביל מה לך....?

 

[ר ו ב נ ס י ת]

תודה לכולם על התגובות

לאחר ששוחחתי בטלפון עם אקס-חמותי, הבנתי שאני חייבת להיות שם. אין אצלי כבר רגשות קנאה, אבל קצת חששתי מהסיטואציה. בכל אופן הולכת, בראש מורם.

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

הגיע הזמן לעמוד מול המציאות..

הגיע הזמן לעמוד מול המציאות....תרתי משמע.. לי מהמקום שלי, חצי שנה מאז הפרידה נראה לי זמן מספיק...אבל זה רק את יודעת.... ברור לי שיכאב לך.. ברור לי שהלב יתכווץ.. אבל מתי שהוא את חייבת לעשות את זה.. והנה נפלה לידייך הזדמנות מצערת אמנם, אבל עדיין הזדמנות.. והכי הכי, אני בטוח שאחרי... אחרי שתראי אותי, ולאחר הכיווץ בלב, תהיה לך הקלה גדולה.. אין כמו להסתכל לפחד בעיניים ולהיות יכולים לו. תעשי את זה, את מסוגלת.

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

אותי=אותה כמובן....טעות מענינת..../images/Emo3.gif

 

[Snarc]

עצה חכמה...

עושים מה שיעשה לך טוב.

 

[ayb1]

רובננסית סקרנים לדעת מה עשית לבסוף

ואיך היה? בא לך לספר לנו.

 

[פילוסופית בגרוש]

תני ללב להחליט,לא לראש

ועזבי את כל החשבונות המיותרים.לכי בשביל עצמך ולא בשביל אף אחד אחר.כן תהיה שם לא תהיה שם זוגתו-אפ אץ באה מהלב זה קטן עליך.

 

[מראה מראה שעל הקיר]

לי נראה דווקא |

שלוויה פחות"צפופה" משיבעה. מי אמר שאת חייבת לפגוש אותה להישיר מבט או לגרום לשלה ליפול? לא מוכרחים לעמוד ליד. לעמוד בלוויה מרגיש לי התייחדות ולא הסתכלות סביב(ולא לא הייתי בהרבה) בשבעה בסלון דירה הרבה יותר קל "להיפגש"וסביר שהיא תהייה גם שם. מעבר להכל לא היום ~מחר... ואחרי שתתמודדי תרגישי מצויין...! "מיותר לציין שאני רוצה להגיע ללוויה" הנה ענית לעצמך. )