צריכה עצה

[שני.ר]

צריכה עצה

טוב, אז לאחרונה התחלתי לצאת עם מישהו, מהר מאוד גיליתי שהוא מעשן, מכיוון שסיגריות מאוד מאוד מאוד מפריעות לי התחלתי להציק לו בעיניין עד שהוא גילה לי שהוא מעשן אותם בגלל שהם גורמות לו לחוסר תאבון. היום הייתי איתו עד 14.30 בצהריים והוא לא אכל כלום רק אחרי נדנודים שלי הוא עשה לי טובה שהוא אכל כמה ביסים. מה אני עושה? טוב אני יכולה לעזוב אותו, אבל אני דואגת לבן אדם שיעשה שטויות מבלי שאף אחד ישגיח עליו, אוף מה לעשות? אני מרגישה שאני נמצאת במצב שמעבר ליכולות שלי לעזור לו. ועכשיו בקשר ליצירת מציאות והשתקפות שלי מבן הזוג יופי זה אומר שעכשיו אין אלימות אז יש כאן שיפור? כאילו אני אוהבת את עצמי קצת יותר אבל לא מספיק? או שיש לי בעיות אכילה ואני לא מודעת? או שהריאות שלי לא במצב טוב? (מהסיגריה)

 

[רואה בכוכבים]

הדרך הקלה והמהירה...

הבעיה שלך לא חייבת להיות בעית אכילה. נשמע שיש לו בעית משקל והוא מנסה להתמודד איתה בדרך לא בריאה אך כנראה קלה בשבילו. תנסי לחשוב על ההתמודדות שלך עם בעיות בחיים ועל הדרכים שלך לפתור אותן, מאוד יכול להיות שאת מעדיפה את הדרך הלא בריאה אך הקלה עבורך... מעבר לזה עכשיו את מחוזקת יותר לכן את מושכת אליך אנשים שזקוקים לכוחך המחודש ובידיוק לאותה חוכמה שמתגבשת אצלך בזמן האחרון. החיים בנוים בצורה כזאת, אחרי שהגענו לתובנה מסוימת אנחנו מיד עולים מדרגה בסולם ומיד גם מגיע מישהו תחתנו שזקוק לידע שלנו. אם הבחור לא מחליש אותך ונראה מוכן לקבל ממך עזרה אז...שווה לנסות... באהבה, רואה בכוכבים.

 

[שני.ר]

דרכים קלות מידי

ההתמודדות שלי בחיים. אין כזה דבר או יותר נכון לא היה כזה דבר, הייתי מתיאשת בקלות, מרימה ידיים, מפסיקה להיאבק עוד לפני שהמאבק התחיל. אולי אני מחוזקת יותר אבל עדיין לא סובלת סיגריות, אם הוא רוצה עזרה אין לי בעיה בתור ידידה. אתמול הוא שאל אותי אם מפריע לי שהוא מעשן לידי, אמרתי כן, הוא עישן בכל זאת. בשביל מה השאלה אם אין כוונה להתחשבות מינימלית? לא זה לא מתאים לי אני וסיגריות לא הולכים ביחד, זאת ההחלטה שלי. נראה כאילו שהוא מסרב לקבל עזרה, אז אין לי מה לעשות בעיניין הזה מי שלא רוצה בלתי אפשרי להכריח, אז ידידה, זאת ההחלטה שלי, לא יותר, אני מוכרחה להיות כאן אגואיסטית אני יודעת טוב עם מה אני מסוגלת להתמודד, סיגריות לא אחת מהן. מה יקרה כשהוא יפסיק לעשן? הכל יחזור על עצמו מה יקרה אם הוא ירצה להפסיק לעשן ויהיה מכור? לא מצטערת, מעבר ליכולות שלי. לא מסוגלת לסבול סיגריה, מי שמבין מה זה לא לסבול סיגריה יודע שזה נמצא כמעט בדרגה של אישיות, כלומר להתחשב בי ולא לעשן לידי, אבל נראה שהוא לא מתחשב בי, אז התגובה שלי לזה תצטרך להיות אותה התגובה הקלה מידי. באהבה שני

 

[darma]

שני חמודה

שני היי לך, קיבלתי את המייל שלך כרגע אני עמוסה כי אני מארגנת טיול לכבוד יום ההולדת שלי. בכל מקרה בקשר לבחור. מכירה את הנטייה לנסות לעזור ולשנות אנשים. אני מראש קבעתי לעצמי מעין חוק, לא יוצאת עם מעשני סיגריות ואם כן אני לא מבקשת ממנו להפסיק לעשן. אם הוא לא רוצה להפסיק הוא לא יפסיק. אם הוא לא יעשה את הצעד בעצמו לא תוכלי לצעוד בשבילו בשביל. ממליצה לך לקרוא את הספר ``נשים שאוהבות יותר מידי`` אולי הוא בשבילך ואולי לא. מאחלת לך שתצאי רק עם בחורים שיש סיכוי איתם למערכת יחסים בריאה, אוהבת, מכבדת והדדית. אתקשר אליך בהזדמנות הראשונה. באהבה דארמה.

 

[שני.ר]

הכל סגור

דיברתי איתו אתמול והסכמנו להישאר ידידים וזהו

 

[רואה בכוכבים]

עשן בעיניך...

אם הבחור חסר התחשבות מינימלית אז באמת חבל על הזמן...שלך. זה הזמן להציב קוים אדומים ברורים ומי שעובר אותם יכול להישאר מאחור. דרך קלה או קשה, את הדרך שלך רק את מכירה על כל גווניה, מהודעתך עולה שכל התשובות מונחות לפניך אז....בהצלחה באהבה, רואה בכוכבים.

 

[chirab]

לשני היקרה

רציתי לשוחח אתך, לכתוב לך משהו, ואני מקווה שאצליח להבהיר את עצמי כראוי, את יודעת, קצת קשה כאן לפעמים בלי האינטונציה הנכונה וכו` בכל מקרה, לגבי ההשתקפות והסיגריות: יקירתי, התגובה שלך להתנהגות של בן הזוג שלך, וזה לא משנה אם זה סיגריות או חלילה סמים או סתם זה שהוא מאחר לקום בבוקר, עונה על צורך שלך שלך שלך. אם את נשארת אתו כי צריך ``להשגיח`` עליו כדברייך, זה משום שאת מעוניינת להשגיח. ולגבי אלימות, אני לא שופטת חס וחלילה אף אישה מוכה, מה שאני חושבת זה שהתגובות שלה למצב הנוראי הזה נגזרות מהפנימיות שלה, אני לא מאשימה אותה בשום פנים ואופן, אני רק מבקשת ממנה לברר מה האפשרויות שעומדות בפניה, ותמיד קיימות אפשרויות, במה היא בחרה עד כה, האם יש לדפוס הזה של הבחירות, סיבה כל שהי והאם אפשר לוותר עליו ולבחור בדפוס אחר. וכמובן, שלכל בחירה יש רווח ויש מחיר, וקשה מאד לומר זאת אבל גם במערכת זוגית אלימה כנראה יש איזה שהו רווח אם בוחרים להשאר בה. לפעמים הרווח הוא סתם ``יש לי בן זוג``. שתדעי שאני לא אומרת את הדברים מנקודת מבט מתנשאת, אני חייתי עם אדם שלא היה לי טוב איתו בכלל במשך תקופה ארוכה, ולקח לי די הרבה זמן להבין מדוע אני אתו, איזה מחיר אני משלמת ומה הפחד של לקום וללכת. מקווה שהצלחתי להבהיר את דעתי ובלי לפגוע באף אחד עלי והצליחי

 

[לגעת בְּמהויות]

שני, שני...

קראתי את כל ההודעות שלך ושל כולם כאן אודות הבחור, הסיגריות מחשבות על עזרה וכל השאר... ראשית, אני חייבת לציין שאני מזדהה עם סלידתך מסגריות. לעניין זה של הסגריות - אי אפשר לדחוף בן אדם להפסיק. אם הוא ירצה להפסיק לעשן - זה יכול לבוא רק ממנו. ניקוטין הוא סם. והוא ממכר יותר ממריחואנה. (מוכח!) אין הרבה אנשים שמודעים לזה, שיותר קשה להפסיק לעשן ניקוטין, מאשר הרבה סמים אחרים. שנית - אם הוא מעשן לידך - למרות שאמרת לו שזה מפריע לך, יש רק שתי אפשרויות.. 1. שהוא מכור חזק - ואז - לא יעזור לך כלום... ובתור אחת שמבינה את סלידתך מסיגריות - חבל לבזבז את נעורייך היפים (!) על מישהו שלא נעים לך עם הנוהג הכל כך מהותי שלו. 2. או.. שאין לו טיפת התחשבות! מה שאומר שוב - שחבל על נעורייך ... בכל אחת מן האפשרויות - המסקנה ברורה... ובאשר ל``מראות``... אל נא תטריחי את עצמך במחשבות כאלו. זו פשוט אינה המראה המתאימה. היא מעוותת. אין ספק שטוב לחוש את היכולת לעזור. ומתוך התחושה הזו נוצרת נטייה לחבור לכאלו שאפשר לעזור להם. זה טוב בעיקרון.. בשביל ההרגשה. אבל.. ממשי את הצורך הזה עם אנשים, שאין את מייעדת להיות בני זוגך... בן הזוג שלך - יהיה רק מי שיידע להעריך אותך ולאהוב אותך, כמו שאת יודעת להעריך את עצמך ולאהוב את עצמך, אבל לפעמים שוכחת. הוא צריך להיות זה שיזכיר לך.. שלא תשכחי שאת משהו מיוחד ונפלא! אולי אחד כזה, שיחד איתו תממשי את הצורך הזה, לעזור לאנשים... אני בטוחה שתמצאי את המראה הנכונה בשבילך! רק היי סבלנית. אל תדחקי ב``גורל``. בנתיים אהבי את עצמך בכל מאודך! - את שווה את זה!!! אל תחפשי או תחכי... רק... טפחי את עצמך (!) עד אז. משתדלת לגעת, באהבה.