צריכה עצה

[Aski7]

ברור

כשאין עין בוחנת, מבקרת, מעירה ומתלוננת בלי הפסקה שבטוחה שיודעת הכי טוב ושזה רק שלה!!
וגם שהיא ״מרשה״ לך לגעת.

 

[אייבורי]

בדיוק

 

[מתלבטת 4321]

מתה עליכם

אני יודעת מה עומד מאחורי "נשארתי לבד עם התינוקת והיה אחלה". בשושו, אני אספר לכם:
בסופו של דבר האמא חוזרת לבית מבולגן, צעצועים בכל מקום, כמובן שהכלים לא שטופים. התינוקת לא בהכרח ישנה אם היתה אמורה לישון, לא בהכרח אכלה את כל מה שהיתה אמורה לאכול והאבא כל כך מותש שאין לו כוח לשום דבר נוסף היום.
וגם, במשך השבועות הקרובים לשמוע על איך "הלכת לקניון ואני נשארתי איתה", כאילו מדובר פה במבצע צבאי.

הלוואי והייתי כותבת רק מהניסיון שלי. יש לי די והותר חברות עם ילדים קטנים.

 

[אייבורי]

את צודקת

הכי חשוב בית מסודר, צעצועים במקום
וזוגיות חרבנא

 

[רוני הדוק1]

אים את רוצה מהניסיון שלי עם

שלושה ילדים,כלומר שלוש הריונות ושלוש לידות עם אותה האישה :
תני לו זיון טוב,כמו ברווקות-למרות העייפות-הנקות-קימות באמצע הלילה-
החלפת חיתולים-אמבטיות-וכול מה שקשור - תראי איך הוא מתאפס !!!!!

 

[מתלבטת 4321]

בוא נאמר ששנינו יוזמים באותה המידה

זה לא שהוא מסתובב מורעב לסקס או משהו כזה. בכלל בכלל לא. פחות או יותר מהרגע שעברו לי הכאבים.

 

[מריוס זכריה]

יש לך רעיון מוטעה שהורס לכם את הקשר

הרעיון המוטעה שלך הוא: "אני ממש בסדר והוא ממש לא".
עד שלא תיפטרי מהמחשבה המרעילה הזאת, העסק רק יחמיר.

אם את מוכנה לשחרר אותה - שחררי, וכל השאר יקרה מעצמו.
אם את לא מוכנה לשחרר, ומתעקשת שהמשפט הזה נכון, אנחנו ננפק לך אישור של "צודקת" ונשלח אותך לדרכך. את כנראה תשובי לכאן די מהר.

אז אנא: הביני ששניכם צודקים באותה מידה ושניכם טועים באותה מידה. אתם שני חותרים בסירה, שאו שהיא שטה יחד, או שהיא טובעת יחד. אם שני הספנים נכנסים למלחמת "מי יותר בסדר" - סופה של הספינה לשקוע במצולות.

 

[מתלבטת 4321]

לא ממש

אני לא חושבת שאני ממש בסדר. ברור לי שלא יכול להיות צד שצודק לגמרי וצד שטועה לגמרי.
מה שמפריע לי זה שאני לא מרגישה חמלה ממנו כלפיי. הוא שקוע כל כך עמוק ברעיון שאני עצלנית ולא עושה כלום, שלא משנה מה עובר עליי, זה לא מזיז אותו מהמחשבה הזו. אני לא מצפה לשכב במיטה בזמן שהוא מתזז ועושה הכל, אבל אני כמהה לקצת אמפתיה, לקצת לשמוע "אני מעריך את מה שאת עושה", "אני מבין שקשה לך" או משהו כזה. אני לא רוצה שהוא יעשה הכל במקומי. אני רוצה לדעת שהוא *מוכן* לעשות את זה, זה הכל.

 

[מריוס זכריה]

אתם במאבק

ויש לך חלק במאבק הזה לא פחות ממנו.
כמו שגארוטה אמרה, אי אפשר לדעת מה את עושה שפוגע בו, אבל את עושה. רוב הזוגות נמצאים במצב הזה של מאבק. אתם לא חריגים.

ואת כמובן רואה רק את מה שחסר לך. את כביכול מודה ש"את לא צודקת לגמרי והוא לא טועה לגמרי". יופי. אבל את עדיין מתרכזת רק במה שחסר לך, ולא מוכנה לראות מה חסר לו, או לייחס לזה חשיבות. את רוצה את שלך וזהו. זה מצב אופייני לזוגיות במאבק. טיפול זוגי יכול לעזור, וגם יכול לא לעזור. אפזר וכדאי לנסות. כרגע את רואה רק את עצמך וכולך עסוקה ברחמים עצמיים, כעס ואכזבה, וזה לא מוביל לשום מקום.

 

[מתלבטת 4321]

הרבה ממה שאתה אומר נכון אבל

בכל פעם שאני מנסה לדבר איתו, זה מייד הופך להטחת עלבונות בי, ולא משנה מה אני עושה. ניסיתי לשאול אותו למה הוא מרגיש שאני לא תומכת בו. אמרתי לעצמי - אני מרגישה שאני תומכת. אני לוקחת את הילדה להורים שלי ומבלה שם סופי שבוע שלמים בערך כדי שיהיה לו זמן ושקט ללמוד בבית. אם זה לא מה שהוא מגדיר כתמיכה, אחלה, אני אכוון את המאמצים שלי למקום אחר. כך אמרתי לעצמי.
בתמורה קיבלתי שאני "חיה בעולם אחר ולא מבינה כלום" וש"לקחת אותה סופשבוע אחד, זה לא ממש משנה". מלבד העובדה שזה שקר, נורא עצוב לי שהמאמצים שאני עושה לא מוערכים בכלל.
כמה אפשר לנסות לראות את מה שחסר לו, אם זו התגובה? התגובה לניסיון הקודם היתה, אחרי כמה עלבונות, שאני מזיינת לו את השכל ואין לו כוח.
אני אומרת לעצמי שוב ושוב שאני אבליג על עוד דבר, בשביל הילדה, לא בשבילנו ולא בשבילו, אבל אני לא יודעת עד מתי אני אוכל להמשיך ככה. עצוב לי שהיא גדלה ככה, עם צעקות ברקע (הוא לא מוכן להפסיק לצעוק כשהיא ערה וטוען שאני גורמת לו לעשות את זה).

איך משכנעים מישהו שלא מאמין בטיפול שזה הדבר הנכון לעשות?

 

[מריוס זכריה]

את תמצאי דרך.

אצל רוב הזוגות במשבר יש צד אחד שלא מאמים בטיפול (והרבה פעמים שניים).

עשי כמיטב יכולתך, כמה שיותר בכנות.

כמו שאמרתי: אין ערובה שזה יעזור, אבל יש בטוח יותר סיכוי ממה שישי לכם בלי טיפול.

 

[מפלצת או ילדה]

נתק רגשי

מכל מה שאני שומעת בפוסט שלך הכי בולט הנתק הרגשי שלך ממנו. יש ביניכם דינמיקה של כעס, של דחייה הדדית, ואת לא נשמעת כמו מישהי שמחפשת דרכים לרסק את סלעי הנגף האלה ביניכם, אלא אחת שעולה על בריקדות להסלים את המצב. במקום ללכת לסנדא שקשורה לטיפול בתינוקת, רצוי היה שתלכו לכמה פגישות עם מטפל זוגי. אם הורים מסוכסכים אחד עם השניה, מה יואיל שתדעי איזה קרם להעדיף למרוח לה על הטוסיק?

ועוד דבר. גם אל הילדה שלך את לא נשמעת מחוברת מי יודע מה

. היא די כדור פינג פונג, פיילוט חינוכי שקוראים עליו בספרים

איך אני יודעת? כי בחלוף חמישה חודשים את עדיין לא מבדילה בין בכי לבכי. אם היא יונקת הרי אין טעם לשלוח את האבא להשתיק בכי של רעב באמצע הלילה. כי זו המחלקה שלך, הציצי.

כולי תקווה שעם החזרה שלך לעבודה בעוד שבוע אולי ירד ממך מפלס הלחץ <של להיות עם הייצור המייבב והלא מובן הזה

> ותוכלי להיות יותר נעימה ופחות לוחמנית בגישה שלך.