צריכה עצה

[אמא של צוקי]

צריכה עצה../images/Emo92.gif

היי, קצת רקע להכרה יש לי ילד בן שנה ושלושה חודשים. נולד במשקל נמוך 2.590 ק"ג בשבוע 42 + יומיים - מגיל 3 חודשים הוא יורד בעקומות ונמצא באחוזון הנמוך ביותר של טיפת חלב. עד גיל 9 וחצי חודשים הוא ינק (כמובן אכל גם מוצקים ותחליף פעם ביום). הוא מתעורר פעם אחת בלילה לאכול - ארוחה אחרונה שלו(סימילאק + דייסה) בסביבות שמונה בערב הולך לישון בין 8 וחצי ל- 9 ומתעורר לאכול בסביבות 3-4 לפנות בוקר לפעמים לפני לא ממש קבוע. חשבתי לגמול אותו מאכילה בלילה כי קארתי בכל מיני מקומות שבגיל הזה הם לא אמורים לאכול בלילהץ אבל מצד שני הוא קטן במשקל ותחושת האמא אומרת אם הוא רעב אז להאכיל אותו. עוד משהו .... הרגלי השינה של עמית הוא מוכן לישון רק על הידיים של אמא או אבא - הייתה תקופהשל חודשיים שלושה בערך שהנחנו אותו במיטה והוא נרדם לבד אבל בחודש האחרון שוב צריך להרדים אותו תוך נדנוד. קשה לי עם עניין ה"חמש דקות" - לא מסוגלת לשמוע אותו בוכה יותר מדקה שתיים אשמח לעצות ותגובות

 

[נעמולה]

תעשי חיפוש

בימים האחרונים היו שרשורי חמש דקות, עצות להרדמה וכאלה. בעניין האכלה - גם שלי קטן במשקל ומתעורר לאכול בלילה ואני חושבת שילד שאוכל ב 3-4 לפנות בוקר בקבוק שלם של 240CC דייסה לא גומלים אותו כי הוא זקוק לזה. כשהוא לא יצטרך את המנה הזאת הוא יגמול את עצמו ולא יתעורר. יש לנו לילות כאלה שאם עומר אכל טוב במשך היום הוא לא רוצה לאכול בלילה ובלילות אחרים זה ההיפך. לכל אחד גישה שלו ועצה שלו, האחות אצלנו בטיפת חלב אמרה לי לא לגמול אותו כל עוד הוא אוכל ארוחה שלמה, ולי טוב עם זה שהוא אוכל בלילה.

 

[POOH*]

לא יודעת בדיוק איך לעודד אבל...

גיא שלי גם קטנה. נולדה קצת פחות מ- 2.800 בסוף 42 ומאז שמרה על האחוזונים הנמוכים במשקל ואורך. היום היא מתחת לאחוזונים בשניהם. היא ינקה עד גיל שנה וחודש [נכנסתי שוב להריון ואז היא גמלה את עצמה] ואז גמלה את עצמה בהתחלה מיניקות לילה ופתאום תוך שבוע מהנקה כל שעתיים היא עברה לישון לילה שלם. ואח"כ גם מהנקות ביום. אני לא הגבלתי אותה בהנקות כי ראיתי שהיא באמת אוכלת ולא רק משחקת. לגבי שינה - אין לי תובנות. כאמור גיא עד לפני כמה חודשים הייתה מתעוררת כל שעתיים. אבל מאז שהיא נולדה היא ישנה איתנו. כך שכל מה שזה הצריך ממני זה להסתובב ולשחלוף ציצי ולא לקום מאה פעם בלילה. POOH

 

[מתוקי הצעיר]

גם יהונתן שלי באחוזון נמוך בטיפת

חלב למרות שהוא באמת אוכל יפה. התחלתי לתת לו כל ארוחה של מטרנה תוספת של דיסה, לאחרונה הוא לא מתעורר בלילה. אבל אם הוא מתעורר אני נותנת לו בקבוק והוא ממשיך לישון. לגבי השינה על הידיים לדעתי צריך ללכת עם הילד כלומר לשים אותו במיטה ולהיות איתו עד שירדם, ללטף אותו או לחבק אותו, ולאט לאט לעזוב אותו לדקה שתים, או להסתובב בחדר, לאט לאט שהוא ירגיש את הבטחון שאתם תמיד ניגשים אליו ומקבל את כל התשומת לב, הוא ירגיש את הבטחון להירדם לבד. אגב איך הוא נרדם בגן או אצל מטפלת

 

[אמא של צוקי]

בגן הוא נרדם לבד

המטפלות למדו אותו לשכב על המזרון כמו כל הגדולים ולישון. הוא מוצץ אצבע ויש לו חיתול בד שהן נותנות לו בשעת ההשכבה. היתה תקופה אחרי שהוא נכנס לגן שזה עבד גם אצלנו אבל בחודש האחרון זה כבר לא עובד. בתקופה האחרונה צומחות לו שיניים אולי זה קשור?!

 

[טלי בארץ הלמה]

../images/Emo24.gif

מנסיון אישי שלי - כל עוד יש לך ספק בנודע שאכילת הלילה שלו, יהיה לך מאוד קשה עד בלתי אפשרי לגמו"ל אותו. בעיקר אם הוא קטן וזקוק לכל קלוריה. אני חשבתי על גמילת לילה לא מעט ובסוף, בגלל הספקות, לא גמ"לתי. בגיל שנה וחודש אדר גמ"ל את עצמו (אבל הוא ממש לא קטן לעומת הבן שלך). לגבי הרגלי השינה - הרגלים תמיד אפשר לשנות ואם זה הרגל מאוד מושרש, לפעמים זה יותר קשה, אבל גם אז - אפשרי. השאלה היא עד כמה זה מפריע לכם. אם לא מפריע לכם שהוא נרדם על הידיים - למה לא? אם קשה לכם - אני אישית לא הייתי מנסה את שיטת ה-5 דקות. אני ממתנגדי השיטה. בכל גיל. אבל אולי הייתי מנסה "לחבב" עליו את המיטה שלו לאט לאט. הייתי מניחה אותו במיטה, יושבת על ידו, מלטפת אותו, מנחמת אותו, מחבקת אם אפשר, שרה שירים ועושה הכל כדי לא להוציא אותו משם. הוא יבכה, אבל יראה שאת איתו ולא אדישה למצוקה שלו. לאט לאט אחרי כמה לילות קשים כאלה, אני מאמינה שהוא ירגיש מספיק בטוח להירדם במיטה שלו. אבל החוזק הנפשי שלכם ישחק גם הוא תפקיד. אתם צריכים להיות מוכנים להשכבה של הרבה זמן, לעומת אולי, השכבה "קלה" בידיים. בכל מקרה - לא הייתי עושה את שני השינויים בבת אחת (אם את מחליטה לגמו"ל), אלא אחד אחד. מאחלת לך הצלחה בכל מה שתבחרי לעשות!