צריכה עצה

[טליטר]

צריכה עצה../images/Emo4.gif

היי, אז בעצם לא כתבתי פה מאז מרוץ נייקי (הלא מאד מפואר) והאמת די התבאסתי לכתוב אז הנה עדכון- היו לי 2 משימות לסוף השנה- מרוץ נייקי ותריאטלון אילת- כנראה למרות מה שחשבתי שלא התאמנתי מספיק טוב למרוץ נייקי וסיימתי אותו עם כאבים עזים ברגליים שמאוחר יותר עברו לגב ולכפות הרגליים וכל כך התפנקתי וכ"כ התבאסתי מהתוצאה העלובה של המירוץ (1:27 ) שבסוף ויתרתי על תריאטלון אילת (היו לזה גם סיבות נוספות - העבודה החדשה תבעה הרבה שעות והיה קשה לי) בכל מקרה לא חזרתי לאימונים סדירים- וחזרתי לתזונה לא הכי מדודה

אז אחרי שפולניה סיימה לרחם על עצמה- ( המאמנת שלי אמרה לי שאני פשוט מאד מאד מפונקת מה שקצת נכון...אבל בלי שום קשר כרגע יש לנו הפסקת פעילות עם המאמנת)היתה לי מחשבה (שעלתה פה באחד הדיונים) שאולי לא בניתי מספיק טוב את בסיס הכושר שלי ולקחתי את תכנית האימונים של 10 ק"מ (של דובב מאיילות) והתחלתי (מהשבוע של ה-5 ק"מ) והכוונה שלי כעת זה לסיים (ולהמשיך )ב- 10 ק"מ תוך כדי שיפור מהירויות ,והפעם לא ל"קרוס" אחרי ריצה של 10 ק"מ אלא להשאר שם תקופה ולהשתפר בנוסף אני שוחה פעמיים בשבוע ועושה ספינינג פעם בשבוע השאלה האם יש הגיון בקצת לחזור אחורה על מנת לעשות יותר נכון את הדברים? האם אני לא "מרמה" את הגוף ונותנת לו יעדים קלים מדיי ? אני מזכירה שעד לפני פחות משנה (ביוני התחלתי לרוץ) לא עסקתי בספורט ושנאתי את המורה לסםורט בערך כמו מור

תודה ונתראה ביום רביעי מיטל

 

[מרב.]

תקראי שוב את מה שכתבת,

ותראי כמה מה שהצעת הוא הגיוני ומתבקש. למה להעמיס על הגוף שלך מאמץ וקושי כאשר הוא בקושי עומד באלו שהעמס עליו עד עכשיו? לחזור אחורה ולהתחיל מהתחלה- אני בטוחה שזה נעשה גם ע"י ספואטרים ותיקים ממך לאחר תקופה של הפסקה/מחלה/צורך לבנות בסיס רחב יותר (בהקשר הזה עולה לי המאמר של האד, ואם לא קראת אותו- הרי זה מומלץ. אם תרצי אחפש קישור). לעשות מירוץ של 10 ק"מ בשעה וחצי ולסיים עם כאבים ברגליים אומר שכנראה יש לך יותר מסיבה אחת לחזור אחורה ולעשות את זה הפעם נכון, לאט ובטוח, גם אם זה ייקח זמן. בעבר חשבתי שאם עשית מירוץ 10 אפשר להתקדם לחצי מרתון וכן הלאה, והופתעתי לגלות רצים ותיקים ומהירים ממני שהחליטו להמשיך לעבוד על אותם מרחקים ולשפר את המהירות- לפני שיעברו הלאה, למירוצי נפח גדולים יותר. אם תקראי את השרשור שפתחתי לפני יומיים (ומופיע עדיין בעמוד הזה) תוכלי לקרוא כמה בסיס אירובי רחב חשוב לפעילות כמו ריצה. המון בהצלחה!

 

[טליטר]

ראיתי את השרשור שפתחת כמובן ../images/Emo13.gif

השרשור שפתחת חידד לי מאד את הדברים וברור לי מאד בניית הבסיס הדילמה שלי היא מאיפה אני צריכה לבנות את הבסיס האם נכון להתחיל מ- 5 (כמו שעשיתי) או שאני צריכה לפתוח מ-7 לדוג' נכון שאין פה מתכון בטוח ואני יכולה להתחיל עם 5 ואז לעלות ל- 7 אבל לפי התכנית זה ייקח קצת יותר זמן אבל האמת שתודה על התשובות הם די חידדו לי מה אני רוצה לילה טוב (מחר שחיה) מיטל

 

[ofec bar]

קודם כל ../images/Emo24.gif!

אני קוראת בין השורות, ונראה לי שטיפה נכנסת למעגל של בלוז לאחר הגשמת מטרה. קודם כל תזכרי שעל ריצה מסתכלים בפרספקטיבה של שנים, או כמו שאומר איש חכם "כמה שמתקדמים יותר לאט מגיעים יותר רחוק". אני לא יכולה לתת לך עיצה גורפת כי אין כאן תשובת בית ספר. לאורך חמש שנים של ריצה אמרתי שמה שאני רוצה זה "ארוך יותר", לא עניינה אותי המהירות, החלטתי שאני לא טובה בזה ושזה לא מעניין אותי. ושכולם יקפצו עם החלון הפזיולוגי שלהם. ודווקא בשנה השישית, שלושה שבועות לפני המרתון השני, התחילו מחשבות כפירה. פתאום לא רציתי יותר רחוק, אפילו חשבתי שהמרתון עצמו לא נכון עבורי. והנה החלטתי לבטל הרשמה לאיש ברזל כי השנה, לא מעניינים אותי מרחקים מעל ל-10 ק"מ. כמובן שהחיים לא שחור ולבן, אני לא מתכננת לוותר על מה שאנחנו קוראים "ריצות חוויה" - ריצות שטח של כ-3 שעות בהרים, שאנחנו עושים כי זה כיף. אבל זה לא קשור למטרה המרכזית, שהיא המהירות. מתוך מחשבה שבעוד כמה שנים אהיה בשלה לקחת את המהירות שאני בונה עכשיו למרחקים הארוכים שהם התשוקה האמיתית שלי. היופי בריצה בניגוד לדברים אחרים הוא שתמיד אפשר לחזור אחורה ולתקן. עכשיו כשראית שאת יכולה לרוץ עשרה קילומטרים, את יכולה להתחיל בדרך הארוכה, האיטית, והנהדרת, של בניית הבסיס וההשתפרות ההדרגתית. כמו שאוכל אינסטנט הוא די דוחה, וזמרים אינסטנט לא מחזיקים לנצח, גם כושר אינסטנט לא ממש עובד לאורך זמן.

 

[עוד נועה]

יופי של תשובה עם משפט מחץ בסוף

אהבתי במיוחד את המשפט האחרון. כל כך נכון.

 

[טליטר]

../images/Emo13.gifתודה , תשובה כייפית ומחזקת

 

[מור שלז]

את מכירה את עצמך הכי טוב ../images/Emo24.gif

ותעשי מה שאת מרגישה הכי נכון עבורך... ממה שאת מתארת כרגע, ואיך שאת מתארת את זה, זה נשמע לי מאוד נכון לחזור אחורה, ולעשות נכון יותר את הדברים כהגדרתך. למה לא? אם זה מה שבא לך? זה הכי נכון שבעולם! ואני לא חושבת שבספורט יש כזה דבר: "יעדים קלים מדי". היעדים נועדו לשרת אותנו, ואת המטרות שלנו, ולעזור לנו למצוא את הסיפוק וההנאה ממה שאנחנו עושות. לא להיפך! וחוץ מזה, למה את משמיצה? אני בכלל לא שנאתי את המורה לספורט. אף פעם לא פגשתי אותה... למעט כשהגעתי לתת לה את הפטור החודשי, ולהסתלק משם בדילוגי אושר תוך פחות מדקה

 

[עוד נועה]

איך השגת פטור? איך?