צריכה עצה

rebecca121

New member
צריכה עצה../images/Emo4.gif

למרות שאני לא כול כך כותבת בפורום הזה אני נכנסת אליו לפעמים לקרוא. לא היה לי עם מי להתייעץ בקשר לזה אז נזכרתי בפורום הזה וחשבתי שאולי תוכלו לעזור לי אז ככה: יש לי חברה שהיא חברת ילדות מה שנקרא, אני איתה מכיתה א' , לקראת המעבר לחטיבה הקשר שלנו ממש התחזק כי התרחקנו מכולם , היינו פשוט צמד חמד , אבל מה החסרון שלה? היא שקרנית....פשוט שקרנית. היא יוכלה לשקר סתם ללא שום צורך! תמיד כשאני אצלה אני שומעת איך היא מספרת סיפורים (שלא היו ) לחבר שלה על איך שהמורים מתאכזרים אליה, היא יוכלה לספר לו סיפור שלם על משהו שקרה (ולא היה!!)...... כול פעם שהייתי אצלה או איתה הייתי שומעת את השקרים שלה פשוט לספר שקרים בשביל שירחמו עליה, זה הצחיק אותי תמיד איך היא יוכלה להמציא דברים כאלה אבל בתוך תוכי ידעתי שאני גם צריכה להזהר. שנה שעברה היא היתה צריכה כסף בשביל לנסוע לחבר שלה והיא ידעה שממני היא לא תקבל (כי הנסיעה הזאת ארוכה וההורים שלה לא ידעו ואני הייתי תמיד נגד) אז יום אחד אני מקבלת טלפון בעבודה ומה אני שומעת? אותה בוכה ואומרת שהיא נכנסה להריון אז שאלתי אותה איך היא יודעת ? היא אמרה לי שהיא הלכה לרופא משפחה כי היא לא הרגישה טוב ומה הוא אמר לה? שלפי התסמינים שלה היא בהריון (היה לה כולה שפעת) והוא לא עשה לה בדיקה !! והיא שאלה אותי אם אני יוכלה להלוות לה כסף בשביל בדיקה ......................באותו זמן נלחצתי בשבילה ולא שמתי לב לטמטום במה שהיא אמרה לי!! היא כמובן לא היתה בהריון...והיא נסעה לחבר שלה לפני שבוע היא התקשרה אליי ואמרה לי שהיא רבה עם אמא שלה וקיללה אותה ואמא שלה סילקה אותה מהבית עד הערב! (היא אמרה לאמא שלה מילים קשות מאוד) אני ישר קפצתי ואמרתי לה שתבוא אליי. כשהיא באה אליי דבר ראשון היא התקשרה לאמא שלה ולחבר שלה מהפלא שלי ואמרה שהינה היא ואני כבר באוטובוס ונוסעות לירושלים !! הייתי בשוק! שאלתי אותה על מה היא מדברת, והיא סיפרה שהיא אמרה להם שהיא נוסעת עד הבוקר לירושלים ובערב היא פשוט תלך עם חברים שלה לגינה עד לפנות בוקר!! (החבר שלה בחיים לא היה מסכים לה לדבר כזה)!! רק אחרי זה קלטתי את השקר שלה ..כי הרי איך היא דיברה עם אמא שלה כול כך ברגוע עם היא רבה איתה (היא אמרה לאמא מילים קשות כול כך שבכיתי כששמעתי אותם) ממש ברגוע וברגיל? ואיך אמא שלה בדיוק אמרה לה לא להיות בבית עד הערב אם בצהריים אנחנו אמורות לנסוע לירושלים?!! בסוף הכול התפוצץ בזה שאמא שלה התקשרה לאמא שלי ואמא שלי פשוט אמרה לה שאני בבית יחד איתה. מאז אני פשוט מתרחקת ממנה והיא שמה לב לזה ...אני פשוט מתעלמת ממנה כשהיא לא רואה אותי ואם כן אז אני רק נותנת לה נשיקת שלום והולכת בלי שום דיבורים. אני עושה נכון כשאני מתעלמת ממנה? כי יש לי רגשות אשמה פתאום...אני כול היום חושבת על זה. סורי על המגילה!!
 
וואו.... תיארת בדיוק חוויה שקרתה לי לפני הרבה

הייתה לי חברה הכי טוב (גם, מכיתה א') והיא הייתה פשוט שקרנית פתולוגית..... כאילו לא ממש שלטה על זה..... אני לא הבנתי אז שזה יפריע לנו להיות חברות כי תכלס, נהניתי איתה. אבל אחרי כמה זמן פשוט זה התחיל לעלות לי על העצבים כל השקרים האלה וזה הגיע גם לזמן שהיא גנבה ממני בגלוי והמציאה תירוצים שאי אפשר להתווכח איתם. הבנתי שאי אפשר שנהיה חברות רק מצד אחד והצד השני ימשיך לרמות.... לא התרחקתי ממנה בגלוי ולא הכרזתי ברוגז (
)..... פשוט אחרי כמה זמן, היא עברה בי"ס, דיברנו פחות, ולאט לאט הפסקנו להיות בקשר...... אני מציעה לך לעשות אותו דבר כי חברות זה לא משהו שאפשר לנהל רק מצד אחד. בהצלחה בכל מקרה
 
גם לי הייתה חברה כזאת.

מכיתה א', היינו חברות הכי טובות והיא שיקרה לי וגנבה ממני כל החיים, ואני חושבת שהיא עוד לא הבינה שהיא לא בסדר. היא גם הייתה תמיד טיפוס מגעיל, תמיד שנאתי את ההתנהגות שלה, תמיד הייתה קנאית וכאב לה לראות שטוב לי. אבל היה לי טוב ומצחיק וכיף איתה, אז איכשהו היינו תקועות אחת לשניה בתחת שש שנים שלמות. אחר כך בחטיבה, בכיתה ז', נורא כאב לה שיש לי חברים אחרים חוץ ממנה, שהם קצת יותר בוגרים ממנה ובגלל זה הם לא אוהבים אותה ולא ממש בראש שלהם להיות איתה. היא כל הזמן עשתה לי סצינות מטופשות וילדותיות. רק בחופש הגדול לפני כיתה ח' הרגשתי שאני מספיק בטוחה ושיש לי מספיק חברים אחרים בשביל להתנתק ממנה. והתנתקתי, ואני חושבת שזה הדבר הכי חכם שעשיתי בחיים, כי עכשיו, שנה ומשהו אחרי, אני מסתכלת עליה ולא מבינה מה חיפשתי עם התינוקת המגודלת הזאת. היא פשוט נשארה בכיתה א' ותישאר ככה לשארית חייה. כל כך טוב לי עכשיו עם חברים שלי, וכשהייתי איתה לא ידעתי אפילו שיכולה להיות אהבה אמיתית עם חברים, שלא מבוססת על שקרים וקנאה. מחברים כאלה חייבים להתרחק, זה עושה רק טוב.
 
למעלה