צריכה עצה, תודה

[BlackUnicorn]

צריכה עצה, תודה

אני ובן זוגי נוהגים ללכת באופן קבוע למסעדה כלשהי, להתלוצץ עם המלצרים וכן הלאה, אפילו יש לנו מלצר קבוע. אתמול לקחנו לשם את אמא שלי, היה לנו מלצר אחר ששירת אותנו איזו פעם או פעמיים, הוא מכיר אותנו בפנים ואנחנו מכירים אותו בשם, יצא לנו לצחוק איתו כמה פעמים. בכל אופן, אתמול השירות היה זוועה.. עד כדי כך שאני אכלתי אחרי שהם כבר סיימו את האוכל שלהם (וזה עוד אחרי שהם חיכו 10-15 דק' בשבילי והאוכל שלהם התקרר), וזה בעיקר בגלל הפאשלה של המלצר, וקצת אולי גם בגלל המטבח. בכל אופן, למרות שהתלוננו והמלצר התנצל מס' פעמים, כשהגיע החשבון וגם בו הייתה טעות, זה היה הקש ששבר את גב הגמל, וקראנו למנהל, התלוננו בפניו, ו- 2 דק' אחרי זה המלצר שלנו חזר עם קינוח, ידיים רועדות ופנים חיוורות.. אני ובן זוגי הרגשנו שממש פגענו בו, וזה מפריע לנו עד עכשיו. האם אנחנו מגזימים? או שכדאי לעשות איזושהי מחווה קטנה בשבילו? ואם כן - מה? שכחתי גם לציין שאמא שלי השאירה לו בקושי 5% טיפ אחרי כל הסיפור. תודה!

 

[אפי היקרה]

כמה דברים לא ברורים לי.

קודם כל מה מחווה?!?!?. א. איך לא התלוננתם בפני המנהל כבר כשראיתם שאמך ובן הזוג לקראת סיום המנה ושלך טרם הפציעה? ב. למה לא דרשתם שיחזירו את המנות שלהם ויביאו חדשות כשאתה תקבל את שלך? ג. האם שקלתם לדרוש שלא לחייב אתכם על המנה שלך, משום שהיא הגיע בעצם בסוף הארוחה? ד. מה בדיוק היתה הפשלה של המלצר? (הוא שכח להביא את המנה והיא חיכתה בדלפק במשך 20-30 דקות?) ה. מוזר בעיניי שמה ששבר אתכם היה דווקא טעות בחשבון, שזה קורה רוב הזמן, זה משהו שאין קל כמוהו לתיקון. מה שקדם לזה היה השערוריה שהיתה צריכה לפוצץ אתכם. לא זה. ו. אם כבר מישהו פגע במלצר זה לא אתם - זה המנהל שלו: אתם התלוננתם, בצדק, אחרי איפוק די יפה. אני מזמן הייתי מעלה את המסעדה באש על דבר כזה. התלוננתם? אוקי. צודקים. מכאן מה שקרה הוא אשמת המנהל בלבד. אני מניחה שאו שהוא ירד על מלצר קשות, פגע בו וכן הלאה, או שפשוט נזף במלצר וההוא, אפעס, כנראה בתקופה הרגישה שלו. ולסיכום: אם יש לכם תחושה לא טובה מהסיפור ואתם רוצים לישון בשקט, לא יקרה כלום אם תלכו ותראו שאולי היום מצבו יותר טוב, ואולי תזרקו איזה מילת עידוד או "שכחנו-נגמר", כזה. מעבר לזה - לא רואה סיבה למחווה. באמת שלא.

 

[BlackUnicorn]

תודה ../images/Emo140.gif

א. הושיבו אותנו בפינה צדדית, ניסיתי לקרוא למנהל מס' פעמים אך הוא חלף מהר. לא היה עד כדי כך לחוץ לי כדי שאני אקום ואלך אליו.. מה גם שבגלל שאנחנו כל כך אוהבים את המסעדה, היינו מאוד מאופקים וסובלניים. ב. קודם כל אני בחורה ולא בחור, אבל לא נורא

. דבר שני - למה לא דרשנו? האמת היא שלא חשבנו על זה.. לא היינו כל כך לחוצים. ג. שוב, בגלל שמדובר על מסעדה שאנחנו הולכים אליה קבוע, וזו פאשלה חד פעמית - לא הרגשנו נוח "לדרוש" דברים. ד. הפשלה של המלצר - הטעות בהזמנת המנה. לגבי הזמן שלקח - כנראה שהפשלה של המטבח.. בכל מקרה רוב הזמן שלקח היה מהרגע שהביאו לי את המנה שאינה נכונה, ועד שהחליפו אותה בחדשה. ה. זה לא צריך להיות מוזר.. בגלל שאנחנו אוהבים את המסעדה וידענו שזה חד פעמי, היינו מאוד סובלניים (שוב אני חוזרת.. חח). ו. צודקת. לא חשבתי על זה... תודה!

 

[אפי היקרה]

את כל הזמן אומרת

"אנחנו קבועים שם, אז לא היה לנו נעים "לדרוש"". (בד"כ ההיפך הוא הנכון, אבל זו כבר הרגשה סוביקטיבית שלכם). "לא היינו לחוצים" "פשלה חד פעמית" "היינו מאוד סובלניים" אז אם הכל נכון, וכך היה, מה שאת מתארת הוא שדווקא הייתם הכי בסדר בעולם, ובאמת לא הייתם בהמיים, גסים או צועקים (כמו שפולנים טובים יודעים וגאים להיות), ככה שאם הוא נפגע, זה בטח לא מכם !!! (ואיך הצלחתי לדלג בנון שאלאנטיות על הפשלה המטורפת בזיהוייך כבחור. משום מה, בתחום העיסוק שלי, כשנאמרת באוויר החדר המילה "בן זוג" זה בדרך כלל מיוחס לבן זוג חד מיני. שכה יהיה לי טוב).

 

[BlackUnicorn]

חחח זה בסדר

כן את צודקת לגמרי. פשוט הרגשנו שבגלל שהוא התנצל כמה פעמים, ובכל זאת פנינו למנהל - עשינו איזשהו עוול, כביכול "בגדנו" בו או משהו כזה. והפולניה זו אמא שלי, אני משתדלת להיות כמה שפחות פולניה

 

[De-Panther]

לפעמים קשה לדעת אם את צינית או לא

 

[BlackUnicorn]

ואם כבר אני פה, אז עוד שאלה.

האם את יכולה לדעת איך מבחינים, בנוגע לנושא של אי הצלחה להתרכז בלימודים מטעמים של שעמום - באם מדובר באדם מפונק או לחלופין פשוט בחוסר התאמה למקצוע? אני בת 21, לומדת משפטים, שנה א'. מצד אחד, לא נדרשת מצידי השקעה אסטרונומית (אלא אם כן אני באמת רוצה לחרוש), ומצד שני - אני עדיין לא מצליחה לשבת על התחת (סליחה על הביטוי) וללמוד. הייתה תקופה מסוימת שחשבתי שפשוט המקצוע לא מתאים לי - שהוא משעמם, לא מתאים לי לאופי וכן הלאה. ואז בכלל התחלתי לחשוב - שאולי זה בעצם ככה בכל המקצועות, בעיקר בשנה הראשונה (שהלימודים הם כלליים יותר), ואולי אני סתם מפונקת ולא אוהבת להתאמץ (אני רגילה בכל זאת שהכל בא לי בקלות.. ). איך מבדילים? איך יודעים מה משמעותי יותר?

 

[האגס 1]

באמת יכול להיות

שזה משום שהמקצוע לא מתאים לך. בגיל 21 הרצונות שלנו לא תמיד מגובשים, וזה מאוד נורמלי שנחשוב שאנחנו רוצים משהו אבל כשאנחנו רואים אותו מקרוב ואנחנו מתוודעים אליו יותר טוב, אנחנו מגלים שזה לא מה שחשבנו. זה מתבטא גם בתחומי לימודים - בשנים האחרונות פגשתי כבר הרבה סטודנטים (באוניברסיטה יוצא לי לפגוש הרבה כאלה

) שהחליפו מקצועות ושגילו שהטעם שלהם הוא לא באמת המ שהם חשבו. חוץ מזה - את מכירה את עצמך כדי לדעת מה מביא אותך למצב כזה. אני למדתי (ובעצם גם הונחיתי לחשוב כך) שהמושג "עצלנות" הוא מושג שחייב להוצא מהלכסיקון, כי הוא משקף יחס לא רציני למניע האמיתי והוא נזרק רק כדי לצאת ידי חובה. כך שעצלנות זו לא הבעיה שלך, ומה שחוסם אותך בלימודייך זו ודאי סיבה אחרת.

 

[צימעס]

נדירים האנשים שמסוגלים לשבת

על התחת וללמוד דברים כאלה בלי להשתעמם. לדעתי, לימודים כאלה פשוט לא מתאימים לרוב המוחלט של האנשים (כולל אלה שלומדים) "מתאים או לא מתאים" לך את צריכה לחשוב על העבודה, ואל על הלימודים. עו"דים עובדים בכל מיני עבודות. האם יש ביניהן כאלה שמענינות אותך? מה עושים? מוצאים טריקים - לומדים עם שותפים, מסכמים, מסמנים, וכו'

 

[jahnon]

אמנם לא קשור לעניין

באיזה מסעדה זה קרה? סתם תחושה חזקה שזה קרה במקום שאני עובד בו. האמת מספיק שתגידי איזה מנות הזמנת, לפי זה אני אדע. לא חייבת לענות, סתם סקרנות.

 

[BlackUnicorn]

קולומבוס...