צריכה עצה נשית

צריכה עצה נשית

שלום לכולכן (גם לבנים הבודדים שפה)... קוראים לי נטע-לי ואני בת 18 ואני מרגישה שאני משעממת את חבר שלי. אני ממש אוהבת אותו ואני יודעת שהוא אוהב אותי גם אבל אני פשוט מרגישה שהקשר שלנו נשחק קצת ואני לא יודעת מה לעשות עם זה כי אני ממש לא רוצה שניפרד - להפך.... אני חושבת שהבעיה העיקרית שלי היא שאין לי מספיק בטחון כשאני איתו. אני בחורה עם בטחון עצמי שנמצא בשיקום בשנה האחרונה... ועדיין אני חסרת בטחון בהמון תחומים והבעיה העיקרית שלי שאני הכי חסרת בטחון כשאני איתו. אני מרגישה כאילו לעיו אני לא יכולה לעשות את הפוזה של "הילדה עם הבטחון" אני יודעת שאני לא יכולה לעבוד עליו ומצד שני אני בכלל לא צריכה ואני גם לא רוצה להיות אחת כזאת... סליחה קצת הסתבכתי... אני רוצה לפנות אליכן ולשאול אתכן אם יש לכן איזשהי עצה לתת לי איך אולי אני גם יכולה להרגיש יותר בטוחה בעצמי כשאני איתו וגם איך אני אולי יכולה להדליק את הקשר מחדש... אני יודעת שיצא לי קצת ארוך.. זה פשוט משהו שמאוד חשוב לי ואין לי אף אחד אחר שאני יכולה לדבר איתו על זה... תודה
 
עצה לא ממש נשית,

ואולי לא בדיוק ישיג את המטרה שלך אבל אלו עצות שבונות בטחון חזק בינך לבין עצמך, ובינך לבין אנשים אחרים, כולל אנשים קורבים אלייך: 1. תסעי לטיול ארוך בחו"ל. ארוך, כלומר חצי שנה או יותר. 2. תלמדי אומנות לחימה אפקטיבית. אם את סולדת ממכות, יש אומנויות לחימה רכות ואפקטיביות (אני ממליץ על ווינג צ'ון, שלפי האגדה נועד לנשים, ואיקידו, שלא מפעילים בו כוח.) זה יעשה שינוי מהותי בעמדה שלך כלפי העולם, ויתן לך ביטחון עצמי בכל המובנים, שנובע מבהירות, מעירנות ומבטחון פיזי. אני יכול להעיד שנשים שהייתי איתן ועברו את 1 או את 2 - היו יותר מעניינות ומגוונות, והיתה לי אינטראקציה יותר הדדית איתן. אני מתכוון שבת זוג שפוחדת לנסות, לא החליפה פרופורציות וסביבת חיים, וכו' - יש לה יותר סיכוי לשעמם אותי בטווח הרחוק. זה נכון לא רק לגבי בנות זוג אלא לכל האנשים, אבל זה מאד בולט אצל בת זוג שפתאום משעמם להיות איתה.
 
היי נטע ../images/Emo13.gif

ראשית, נסי לתת לו קרדיט כלשהו ולקלוט שהוא בוחר להיות איתך. הוא בוחר בזה. כנראה שיש משהו שמקרב אותו אלייך
שנית, הדברים מתחילים בך ובקשר שלך עם עצמך. האם את מקבלת את עצמך כפי שאת? האם יש דברים שאת אוהבת ועוסקת בהם? האם את כנה איתו או מנסה להסתיר דברים?
 
עצוב לי לכתוב לך תשובה

אני יודעת שהוא בוחר להיות איתי... אבל כנראה שמשהו השתנה... דיברנו על זה ופשוט ישבתי מולו ולא הצלחתי להוציא מילה מהפה... הקשר שלי עם עצמי? איזה קשר? כמו שאמרתי קודם הבטחון העצמי שלי בשיקום... אני אהיה אופטימית אם אני אגיד שאני לא ממש שלמה עם עצמי... הוא לא יודע את זה - הוא לא יודע כלום - או לפחות שומדבר שקשור לאיך שאני מרגישה באמת... אני מרגישה שאני חייבת לספר לו אני פשוט לא יודעת איך ומאיפה להתחיל ואם באמת זה מה שחסר ואם בכלל זה יכול "לתקן" את המצב... אני יודעת שזה לקחת את הסיכון אבל הסיכון הזה הוא לספר לו משהו שלא הרבה אנשים יודעים עליי ואם בכל זאת נחליט להיפרד עכשיו אני אתמוטט חזרה...
 
היי חמודה ../images/Emo24.gif

זכרי שהכל מתחיל בקשר שלך עם עצמך ואותו את מוזמנת לטפח ולרפא, כמה שיותר, בכל דרך שאת מוצאת לנכון. דאגי לשפר את היחסים שלך עם עצמך וממילא היחס אל כל אדם אחר ייראה אחרת. אינך יכולה לתלות את האושר והקיום שלך באדם אחר, בטח שלא לאורך זמן. ברור לך שזה לא חיובי לאף אחד מכם. יש לך את כל מה שאת זקוקה לו בתוכך. אשמח לעזור
 
למעלה