צריכה עצה מכן......

[שריתה7]

צריכה עצה מכן......

היי בנות תודה על התגובות החמות. צריכה עצה מכן . הילד הגדול שלי בן 4 והיום הוא אמר לי שהוא כועס על אמא שלי , ניסיתי לדובב אותו מדוע הוא כועס והוא ענה לי כי היא בשמיים עכשיו ...... ושהיא לא תביא לא יותר סוכריות ושוקולדים. האם מצריך שאקח אותו לאיזה שהוא סוג של טיפול או שלא להתייחס ולתת לו לדבר חופשי. האם בכלל צריך לדובב אותו על כל הטראומה הזו או שלא לדבר על הנושא ולהניח לו שישכח?

 

[כיסוף H]

היי שריתה

אני אתייחס למה שכתבת מהסוף- "להניח לו לשכוח.."- אז לשכוח הוא בודאי שלא ישכח, ככל שהוא יגדל הוא פשוט יבין יותר את מושג המוות. כרגע אין לו אפשרות קוגניטיבית לעשות זאת- ילדים בגיל הזה לא מבינים את המושג הזה כפי שילדים גדולים יותר מבינים. את יכולה לנסות להסביר לו שסבתא לא תשוב, היא נמצאת במחשבות, בלב, בתמונות אבל אפילו אם נרצה מאוד היא לא תחזור ותהיה כאן איתנו. ושוב, בגלל מגבלות החשיבה של ילדים קטנים כ"כ, גם אם סבתא תופיע פתאום בדלת, הוא לא יקבל הלם מכך... אני הייתי בכל זאת מדברת איתו ומסבירה לו שאמנם אין לו סבתא כמו החברים שבד"כ יש להם שתי סבתות שמביאות ממתקים וכו' אבל לעומת זאת יש לו דברים שלחברים אחרים אין כגון (תוכלי לתת לו דוגמאות מהמשפחה שלכם או החברים וכיו"ב), את גם יכולה לקנות לו הפתעות קטנות ולומר לו שסבתא בטח שמחה שאת נותנת לו את זה במקומה.

 

[סְקָאלִי]

שריתה,

לדעתי האישית משפט אחד כזה לא מצריך לקחת ילד לטיפול. מה שכן, הייתי ממליצה לך לקרוא את הספר "בלעדיך" של תמר גרנות, שעוסק בין השאר באיך ילדים מבינים את הנושא של אובדן. היא מדברת על כל טווח גילאים לחוד, כך שאת יכולה להתמקד בשכבת הגיל שלו בקריאה. הנה קישור.