צריכה עידוד

[26יפעת]

צריכה עידוד

יובלי כבר חצי שעה במשפחתון לבד, בכיתי כמו מפגרת ועכשיו התאוששתי קצת ועליתי לאוניברסיטה.

 

[גלי של מאור ואופק]

יפעת ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

קבלי עידוד חם ואוהב ממני. כמה ימים הוא היה איתך במשפחתון? אני יכולה לספר לך שפעם הראשונה שמאור נכנס לגן, בגיל שנתיים ( עד אז הוא היה אצל אמא שלי ) לקחתי שבוע חופש מהעבודה והייתי עושה עבודת בילוש שחבל על הזמן. הייתי מגיעה בשעות החצר שלהם והייתי משקיפה על מאור , הגננות כבר היו צוחקות עלי. אחרי יומיים שלושה הפסקתי עם זה כי ראיתי שהוא בסדר והן לא סתם אומרות שהוא מתאקלם יפה. אני מתארת לעצמי שכף לו וטוב לו , אחרת לא היית משאירה אותו שם נכון...? אבל בכ"ז אמא היא אמא היא אמא ולא יעזור כלום הדמעות זולגות ללא שליטה ספרי לנו בערב איך היה לו במשפחתון, ( ואיך היה לך?

) גלי כל שנבקש לו יהי...

 

[אינה של יערה ואלה]

יפעתי - הוא לא לבד!!!

הפעם הראשונה הכי קשה... זה לא קל. אבל נכנסים לשיגרה. ואפילו לומדים ליהנות מכוס קפה ששותים לבד, עד הסוף, כשהיא עדיין חמה

הרי את לא היית בוחרת ליובל משפחתון שלא היית סומכת עליו, נכון? הוא בידיים טובות, ויטפלו בו נהדר - אבל הוא עדיין ירוץ לאמא שלו כשהיא תחזור!

 

[אורן של איה]

נתתי לך חיבוק בפורום אחר

אבל הנה, אחד ליום החדש...

 

[hagit2000]

קבלי ../images/Emo24.gif

אני רק יכולה לספר לך מנסיוני. כששני היתה בת שמונה חודשים, חזרתי לעבודה והשארתי אותה עם מטפלת (מקסימה) שטפלה בה אצלנו בבית. לקח לי בערך חודש כדי להתגבר על זה. הייתי יושבת לי בעבודה, ומוצאת את עצמי בוהה במחשב, בוהה בתמונות שלה (שהיו מפוזרות לי על השולחן בכל מקום אפשרי), ולא מבינה בשביל מה חזרתי לעבוד. אבל הזמן עושה את שלו, כנראה גם יחד עם הקשר שהעמיק בין שני לרבקה (המטפלת), ואני התחלתי להנות ללכת כל בוקר לעבודה. ואכן הערכתי את השעות שאני יכולה לשתות כוס קפה בשקט. וכשחזרתי הביתה, היו לי הרבה אנרגיות לבילוי של אחה"צ. אז תתעודדי!

 

[גלי של מאור ואופק]

../images/Emo65.gifיפעת, מה שלום יובל ומה שלומך?

איך עבר ליובל היום הראשון בלי אמא במשפחתון? ואיך עבר לאמא היום עבודה בלי יובלי? מחכה לעדכון גלי כל שנבקש לו יהי...

 

[26יפעת]

תודה

אז אחרי יומיים שהייתי עם יובל בגן, השארתי אותו שם לבד לחלק מהזמן, האמת זה קצת הזכיר לי את תקופת הפגיה כי באתי לכל ארוחה וגם היה לי מאוד חשוב לדעת באיזה מיטה הוא ישן, מוכר? היום הראשון הוא כידוע הכי קשה אבל האמת גם היום די עצוב לי, מן נאכס שכזה, מחר אני מתחילה לעבוד ואני מקווה שזה שאהיה עסוקה ישכיח קצת את הבאסה. יובל כמובן מאושר ולא מבין על מה כל המהומה, קיבל בלונדית עם חזה גדול מה רע לו??? (ציטוט של אבא שלו) תודה לכולם על העידוד!!!

 

[ayelet i]

שולחת לך חיבוקי עידוד...

ומבינה את הקושי שלך... מאמינה שהזמן יעשה את שלו - ואין ספק שכשתתחילי לעבוד יעשה קל קצת יותר (עסוקים והזמן עובר מהר יותר...) בכל מקרה - הדיל שיובל קיבל נשמע לא רע... שיהיה בהצלחה מחר!

 

[26יפעת]

לאיפה נעלמת?

תודה על הכל, אני אכן מרגישה הרבה יותר אחרי יומיים בעבודה... איפה את? לא שומעים לא רואים?