צריכה עזרה

במבי999

New member
צריכה עזרה

אתמול הייתי במרפאת כאב ואובחנתי כסובלת מכאבים נוירופתיים כרוניים (לא משהו שחדש לי) ודיכאון (גם את זה כבר ניחשתי לבד...) אני צריכה להתחיל טיפול בליריקה 150 או גבפנטין 900 באופן קבוע ונוגדי דיכאון אך מאחר ואני בטיפולים הרופאה חוששת לתת לי את הטיפול ללא אישור רופא הפוריות. את משכך הכאבים הקבוע שלי- זריקות וולטרן, היא הפצירה בי להפסיק לקחת משום שלקחתי כבר יותר מדי ומי יודע מה עשיתי לכליות שלי. כמובן שאדבר איתו על זה, אך האם מנסיונכן (היות ורוב הבנות פה משתמשות בתרופות האלו) אפשר לשלב אותן בטיפולים? אני מרגישה ששוב אני נופלת בין הכיסאות- ממשיכה בטיפולים שרק מרעים את מצבי הבריאותי (והנפשי) וגם לא יכולה לקבל שום סיוע לכאבים. דבר נוסף- האם אתן מכירות פסיכולוגית שמתמחה בנושא ויש לה נסיון עם מטופלות פוריות ואנדו' (עדיפות לאזור הצפון)? תודה בנות
 

זואילי

New member
מכון טרטולוגי!!!

את חייבת לברר על כל שם תרופה מול המכון. זריקת וולטרן - השימוש היחיד שאני עושה בה זה אחרי שאיבה. בשום אופן לא בזמן סטימולציה או אחרי החזרת עוברים. אבל אל תסתמכי עלי - תתקשי לטרטולוגי. תשמעי את זה ממקור מוסמך. תאמיני לי שאני הייתי זאת שאמרה לרופא הפריון מה מותר לי ומה אסור ע"פ ההנחיות שקיבלתי מהטרטולוגי. אין לי המלצה על איזור הצפון, אבל לגמרי ממליצה על ד"ר ג'ודית ריידמן שהיא פסיכיאטרית, מנהלת מרפאת חווה בתה"ש וגם עובדת בשת"פ עם מרפאת האנדו בתה"ש. תעשי גוגל על מרפאת חווה ותראי שהם ה - כתובת למטופלות פריון. וכמובן - יש שם ארסנל פסיכולוגיות ועו"סיות וניתן למצוא חיבור עם מי מהן כדי לצלוח את הטיפול הנפשי. דבר נוסף - תהיי טובה לעצמך. גם טיפולים לא חייבים לעשות ברצף. תקשיבי לגוף. אם הגוף זועק ואת לא נותנת לו תקופות מנוחה. אז זה לופ שאין לו סוף. דיכוי יכול להיות חלק מפרוטוקול הטיפול. למה לא להשתמש בזה?
 

במבי999

New member
דיכוי הוא אכן חלק מהפרוטוקול

וגם זה לא עוזר, אחת מהתקפי הכאבים החזקים ביותר שחוויתי היו תחת דיכוי. באותו השבוע קיבלתי כל בוקר זריקת וולטרן ובלילה כדורי שינה, הייתי זומבית מסוממת ולא ידעתי אפילו איך קוראים לי. במכון הטרטולוגי אישרו את חששותי ואסור להשתמש בתרופות אלו לאחר החזרת העוברים. זואילי- אני מנסה מאוד להיות טובה לעצמי ולגוף שלי אבל אני כנראה כבר לא יודעת איך לעשות את זה. אני לוקחת הפסקות עם דיכוי, כשהגוף זועק אני לוקחת "חופש" מטיפולים. יש לפני עוד שאיבה אחת על ביוץ טבעי ומשם עוברים לתרומת ביצית - לפחות זה אומר שסיימתי עם הסטימולציות ההורמונליות. אבל אני מרגישה שאני טובעת... לא יודעת איך לעזור לעצמי.... ולא רוצה להיות נטל על בעלי או משפחתי.
 

זואילי

New member
מבינה אותך לגמרי

ובאמת שאין לי פתרונות
 


נשמע כל כך קשה
וכל כך מוכר .. מצטרפת לזואילי, זאת הסיבה שלקחתי הפסקות ארוכות בין טיפול לטיפול- לשיקום הגוף, הנפש והזוגיות ולהחלמה מכל סיבוך שהביא איתו עוד טיפול - בממוצע הפסקה של כמעט שנה. יודעת שזה המון אבל אני לא יכולתי אחרת.
 
למעלה