צריכה עזרה
שלום לכולם, אשמח לכל מי שיוכל לתת עצה טובה או הכוונה. אני בת 31, נשואה ואמא לשניים. אחרי הצבא הייתי בשיא, עבדתי (כמו כולם) בחברות הייטק בשרות לקוחות ולמדתי באוניברסיטה הפתוחה כ20% מהתואר ולא סיימתי. לאחר מכן קיבלתי עבודה מעולה בניהול משרד בחו"ל ואז התחתנתי , חזרתי לארץ והבאתי ילדים ,ישבתי בבית במשך כמה שנים, נתתי את כל כולי לאמהות במחשבה שברגע שהילדים יכנסו למסגרות משרד החינוך אצא לעבוד ולפתח את עצמי מחדש. כל התקופה שהייתי בבית נהנתי מאוד מכל יום עם הילדים. ועכשיו שהם במסגרות והגיעה השעה לעבוד ולהתפתח, אני פשוט לא מצליחה למצוא את עצמי. בשנה האחרונה החלפתי 4 עבודות, כל העבודות היו לא מקצועיות (פקידות, עבודות כללית, טלמרקטינג). אין לי צל של מושג מה לעשות עם עצמי, הייתי שאפתנית גדולה לפני שהקמתי משפחה ועכשיו ריקנות גדולה וחוסר ביטחון. כשאני מתיעצת עם ההורים או הבעל במקום לקבל זריקת עידוד או הכוונה, אני מקבלת משפטים כמו "את גם ככה לא מסיימת שום דבר שאת מתחילה", את צריכה עכשיו להתמקד בבית ובמשפחה, מסכנים הילדים... במה אני טובה? אנגלית שוטפת, חוש מוסיקלי ( מנגנת כתחביב) , ידע בסיסי במחשבים ואינטרנט, תעודה בהנהלת חשבונות (ללא נסיון תעסוקתי) חרוצה ויצירתית, אוהבת לעבוד עם אנשים במה אני עוסקת כרגע? עובדת חצי משרה במרתף של מעצב מתחיל, שלו הוא קורא סטודיו... לא עושה כלום, ספירות מלאי, טלמרקטינג, אמורה לענות לטלפונים שאין, סידור הסטודיו (מרתף) ונקיון. למה אני עושה את זה? כי זו העבודה היחידה שמצאתי באזור המגורים שלי שרחוק מהמרכז שמאפשר לי לעבוד בשעות נוחות עם הילדים לסיכום בגיל 20 הייתי במקום יותר טוב מהיום מבחינת תעסוקה והשכלה...זה מין גרף יורד, במקום עולה מאוד מאוכזבת מעצמי ופוחדת להחליף שוב עבודה או להרשם ללימודים, רק כדי לא לשמוע את המשפט המפורסם: "את גם ככה לא מסוגלת להחזיק שום עבודה או לסיים שום דבר..." פעם עוד נלחמתי במשפט הזה, הגנתי על עצמי היום אני כבר מאמינה שהוא הפך להיות נכון HELP
לשאלתך,אם מחר מציעים לי לעבוד, המקום המושלם יהיה כזה: 4-5 ימים בשבוע , 08:15-13:15 עם אופציה להוסיף שעות בהמשך (עוד כמה שנים) חברה בינונית, עד 20 איש, עובדים ומנהלים בעלי משפחות צעירים, בטווח גילאים 30-45 כמובן קרוב לבית העבודה שלי תכלול תפקיד בעל משמעות, כזה שלא ארשה לעצמי לעזוב, כזה שמשאיר חותם במקום ונותן לי את ההרגשה שהתרומה שלי חשובה ומשמעותית, בעלת ערך לחברה ואולי גם לסביבה שנותן את ההרגשה שאני לא קמה בבוקר רק כדי להרוויח כסף אלא גם להגשים את הייעוד שלי חבריי לעבודה, שיהיו אנשים ישרים ובעלי ערכים מנהליי, שיהיו מתחשבים ומבינים כאשר אני צריכה להעדר בגלל הילדים או סיבות בריאותיות שאף אחד לא ימדוד את הדקות והשניות שאני יוצאת להפסקה או מאחרת, אלא שאמדד בזכות השגיי והערכים שאני מביאה כעובדת ובן אדם. שיאפשרו חופש פעולה ועצמאות בתפקיד. אם לא נסחפתי, אז גם עבודה שתאפשר קידום ע"פ כישורים ולא ע"פ תארים ופרוטקציות. מה אהבתי/לא אהבתי במקומות העבודה? 1. במשרדים הקטנים : אהבתי שהיו לי מנהלים מצוינים. כייף לקבל מחמאות ופרגון והערכה למאמצים שלי 2. בקופת החולים: אהבתי את המשמעות שהייתה למה שעשיתי, בין כל שאר הפקידות העצבניות, הייתי היחידה הסבלנית שנתנה מעצמה את ה101% גם תמורת שכר מעליב 3.בחברות נדלן: לא אהבתי שהייתי צריכה להשתמש בכישורי מכירה ולשקר, מסביבי היו רק סוכנים ומנהלים שלא מסוגלים להוציא מילה אחת אמיתית מהפה 4. במקום העבודה הנוכחי: לא אוהבת שאני מרגישה שעושים לי טובה שמחזיקים אותי , שאני מרגישה חסרת תועלת, אני מרגישה שכל יום שעובר איטי כמו הנצח ואין עבודה,אין טלפונים, אין אנשים, מרתף שומם.לא מבינה למה אני שם. חוסר משמעות והגשמה 5. בחברות ההייטק: אהבתי את הפעילות והאנשים, שיחות, תקשורת. אבל לא אהבתי את כמות האנשים יוצרת תחרות לא קטנה, לפעמים אתה הולך לאיבוד בהמון ומוצא שיש אנשים שיגידו כל דבר כדי להזיז אותך מהדרך שלהם מעלה. תודה על הזמן שאתה מקדיש לי, זה דווקא מסדר קצת את הבלאגן ומכוון
