צריכה עזרה

[kinder4ever]

צריכה עזרה

אנסה לנסח את השאלה שלי אליכם בצורה ממוקדת, למרות שמדובר באתגר לא קטן (אני קצת לא יודעת מאיפה להתחיל); השתחררתי מהצבא לפני חודש וקצת. כצפוי זוהי נקודה שמעלה המון תחושות, הרבה בלבול ובעיקר תחושה מאוד קשה של ריקנות. אין לי כיוון אליו אני יודעת שאני רוצה ללכת, ניסיתי כבר שתי עבודות שלא צלחו מסיבות שונות והדבר רק מחזק את תחושת חוסר הביטחון שכבר ממילא קיימת. אבל זו לא הבעיה העיקרית, אני מביטה במצב ומבינה שהוא זמני ובר חלוף, יש לי בעיה 'גדולה' יותר ומהותית, שמטרידה אותי כבר המון זמן- אני לא מצליחה למצוא זוגיות. בקרוב אהיה בת 22, והניסיון שלי בתחום היחסים שבין המינים חריג מאוד בהיעדרו- זאת אומרת, מעולם לא היה לי חבר, מעולם לא התחלתי אפילו קשר, אמנם התנשקתי פעמיים אבל אפשר לומר שזה היה עם זרים מוחלטים, והתחושה שלי היא שכבר יצרתי לעצמי פיגור שקשה לי להדביק את הפער שביני לבין העולם שבחוץ. אני חוששת שיש משהו שמונע ממני להתקרב לבנים, משהו שאני עדיין לא ממש מצליחה להבין. מה אתם אומרים? אני זקוקה לעזרתכם

 

[efrat dor on]

צהריים טובים

אני רוצה לחזק אותך ולברך אותך על הפתיחות והמודעות. התחושה שלי היא כי את מאוד מחמירה עם עצמך ומשכך עצתי הראשונה אלייך כי קודם כל תהיי החברה הכי טובה של עצמך - ולא אוייבת . תפסיקי להתבונן על המתרחש בחוץ ותתבבנני פנימה ובדקי - מה מעכב אותך מיצירת קשר זוגי ? האם ישנה איזו שהיא תפיסה / חוייה שלילית הקשורה ביצירת קשרים זוגיים ? נסי להתחבר לעצמך ולחוזקותייך! תהליך אימוני בהחלט יכול לעזור ולתרום בשלב זה. הרבה הצלחה ושנה טובה, אפרת

 

[ענבל כהן חמו]

עזרה

יקירה, נראה שאת זקוקה לתמיכה מקצועית - לטפל בתחושת הבלבול והריקנות שאת חשה. רוב הסיכוי שהקושי בהכרויות ובמציאת חבר קשורים לנושאים האחרים שהעלית. אני מציעה לך לבדוק את האפשרות לקבל טיפול רגשי. לגבי תחושת הפער - זוהי תחושה סובייקטיבית לגמרי. אנשים מוצאים זוג בכל מיני שלבים בחיים, ורובם מוצאים את בן הזוג שלהם אחרי גיל 22. זה שלא היה לך חבר לא מלמד על הבאות - אבל כן כדאי למצוא את התמיכה המקצועית שאפשר לך לראות דברים בצורה רעננה, להבין את המחסומים שלך והתפיסות שלך ולשנות דברים.

 

[bridges]

שאלות...

שלום רב לך, גם אני רוצה להוכיר אותך על הפתיחות. נשמע שאת מאמינה שזה שאת עד היום לא היית בזוגיות זה מעמיד אותך בפיגור כלשהו. מול מי הפער? מה זה העולם שבחוץ? האם זה באמת נכון שזה יכול להשפיע במשהו על היכולת שלך לפתח זוגיות? שאלות נוספות שהייתי ממליץ לך להתסכל עליהם (אחרי השאלה הקודמת): "מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם תפתחי זוגיות?" רונן

 

[kinder4ever]

תודה רבה לכם על ההתעניינות

הפורום הזה מחבק ונעים, נדמה שמצאתי מקום לחלוק בו את פיתולי הדרך..... רונן, השאלה ששאלת מדויקת כל כך והתשובה עליה היא זו שמעכבת אותי, אני מניחה. אני צופה בחברותי שמתנסות בקשרים זוגיים עם בנים, ובעיקר בנים בגיל שלנו- ובינתיים לא מצאתי אחת שיצאה מכך בשלום. כולן נפגעות, מאוכזבות, חוות שברון לב כזה שקשה להן להמשיך הלאה. אני שואלת את עצמי- מדוע להכנס למערכת יחסים שברור שאינה תימשך? שברור שאפגע, שאתאכזב. בנים בסביבתי ובגילי- רק מחפשים לנסות כמה שיותר, לטעום כמה שיותר, לראות עוד ועוד, בזמן שהנשים מקננות ומוכנות להתחתן כמעט עם כל אחד שמחזיר להן אהבה. זו הטרגדיה שבטבע כנראה. ואני-- אני בעיקר מאוד מפחדת להיפגע.

 

[bridges]

מחויבות והגשמה

תודה רבה על הפרגון. מה שאת בעצם אומרת שאת פוחדת לנסות פן תכשלי. הפחד הוא כמובן מהתחושות שיהיו לך לאחר הכשלון. זה ד"א מתקשר לי גם לחוסר הרצון לבחור בכיוון מקצועי, נכון? אחד הדברים היפים באימון זה שלפעמים קורה שעובדים על תחום אחד בחיים ואז פתאום יש גם פריצות דרך בתחומים אחרים. אוקי, נמשיך הלאה (עד כמה שנוכל במסגרת הפורום). זהו משחק של "נגיד ש..." בואי נגיד שעברת תהליך והיום את מוכנה להכנס למערכת זוגית למרות הידיעה שיש סיכוי שהיא תיכשל. מי את שם? אילו תכונות מאפיינות אותך ומהם הערכים שמאפיינים אותך? (שוב פעם, בהנחה שכבר עברת תהליך ואת נכנסת למערכות יחסים) רונן

 

[kinder4ever]

אז ככה...../images/Emo13.gif

אתה שואל שאלות כל כך מדוייקות, באמת... ואני כל כך מעריכה את הנכונות לעזור... אל אף שהפורום אינו תחליף לדבר האמיתי, אני יודעת תמיד הייתה לי תחושה שאחד הדברים שמושכים אותי לאחור זו העובדה שנורא קל לי לדמיין את עצמי במערכת יחסים; ברור לי שאהיה כריזמטית כפי שאני עם חברותיי, שאהיה חזקה, שאהווה משענת ואדע לייעץ. שאהיה מעניינת, שאגרום לבן אדם שנמצא מולי להרגיש טוב עם עצמו. (ד"א גם זו אחת הבעיות הגדולות שלי, אני חייבת לגרום למי שנמצא לידי להרגיש טוב עם עצמו, לא משנה מה המחיר. גם אם יישב לידי רוצח נאצי, איכשהו אני אמצא את הדרך לגרום לו לשכוח את נקיפות המצפון.......) אבל לדמיין את הפרטנר העתידי זה תמיד הרבה יותר מסובך. נורא ברור לי איך אני אהיה, יפה קלילה ומצחקקת, אבל איך הוא יהיה ומה יהיו תגובותיו? את זה כבר אי אפשר לדעת...... וזה גם כל כך נכון שהפחד מכישלון מוביל אותי גם בתחומים אחרים; אני נמנעת מלנסות דברים ותמיד מוצאת את הצידוק במוטו השחוק של 'ללמוד מניסיונם של אחרים'... אז אני נותנת לאחרים לנסות, לחוות ולהיכבות, בעוד אני מסתכלת מהצד ומתרצת לעצמי תירוצים.........

 

[bridges]

מתנצל עך העיכוב בתגובות...

...אבל יש לי תירוץ טוב - אני עם שתי תינוקות חדשות בבית (כן, תאומות)

ראשית, תודה על הפירגון. מה שאת אומרת שאת תביאי למערכת היחסים: כריזמה, חוזקה, עניין ואמפטיה. אני לא רואה איך זה מושך אותך לאחורה. מה הדבר הכי גרוע שאת יכולה לדמיין שיקרה לך אם תצרי מערכת יחסים זוגית ותביאי לשם את כל הדברים האלה? מה עלול לקרות? איך זה ישפיע עליייך? ונקודה למחשבה: זה שאדם אחר התנסה במשהו, מה זה אומר על ההתנסות שלך באותו הדבר? האם בכלל ניתן ללמוד מנסיונם של אחרים? רונן

 

[kinder4ever]

וואיייייי מזללללל טובבב איזה אושר!

עכשיו על אחת כמה וכמה אני מעריכה את העזרה שלך...

השאלות שלך מובילות אותי להמון מחשבות שכנראה לא הייתי מסוגלת להגיע אליהן בעצמי. זה הכל נורא מבולבל כרגע, אני מניחה שהניסיון לנסח יבהיר קצת את הדברים; אני מרגישה שהבעיה העיקרית שלי היא נקודת ההתחלה. אני לא יודעת איך לגרום לזה לקרות, ואני מניחה שלאף אחד אין באמת את הנוסחה המנצחת לזה, אבל במקרה שלי אני מרגישה שחוסר הבטחון משתלט עליי גם כשיש הזדמנות שיכולה להפוך לקשר זוגי פוטנציאלי... אני לא אנסה עכשיו סתם להחמיר עם עצמי ולסבך את העניינים; סך הכל אני די בטוחה בעצמי רוב הזמן, ואני מניחה שאם תשאל את רוב האנשים שסובבים אותי מה הם חושבים עליי, אני מניחה שיגידו שהם תופסים אותי כאדם חזק. אבל לא זה העניין; נדמה לי שיש איזו שפה חשאית בין גברים לנשים, מעין כללי משחק שונים שבהם אני פשוט לא יודעת לשחק ולא יודעת לדבר!!. זה ממש נראה לי כמו איזו מציאות מקבילה שאני פשוט לא מבינה! איך ייתכן שאני מצליחה לנהל קשרים חברתיים מוצלחים, גם עם בנים וגם עם בנות, אבל בתחום הרומנטי אני פשוט אילמת?? זה משהו שאני שואלת את עצמי כל הזמן... שאלת מה הדבר הכי גרוע שאני יכולה לדמיין אם אצור לעצמי מערכת יחסים זוגית-- אני חייבת לומר שאין הרבה דברים גרועים שאני מצליחה ממש לדמיין. אבל אני לא ממש מצליחה לדמיין את עצמי יוצרת אחת כזאת........ אולי באמת כדאי שאתחיל לנסות לדמיין את זה. זה מצחיק, כי לרוב בחיים יש לי בעיה רצינית בלסיים דברים- זאת אומרת, לסיים את התיכון, לסיים את השנת שירות, את הצבא-- תמיד אני מסיימת בתחושה של פיספוס, שלא עשיתי את כל מה שיכולתי. ופה הבעיה היא בכלל להתחיל... מעניין אם זה קשור. אני בטוחה שכן אני רק עדיין לא מבינה בדיוק איך. ודבר אחרון- השאלה שלך לגבי נסיונם של אחרים והאם ניתן ללמוד ממנו בכלל- פתאום הבנתי באמת, שאי אפשר. אי אפשר ללמוד מניסיון של אחרים כי החוויה כ"כ סובייקטיבית... אבל הדבר הזה מלווה אותי כל כך הרבה זמן מכיוון שאני תופסת את האחר כשלוחה של עצמי, מאוד קשה לי להשלים עם העובדה שיש אנשים שונים ממני, ותמיד אני בטוחה שבכל אדם שאני פוגשת אני מסוגלת למצוא חלק מעצמי. זה נכון בהרבה מקרים, אבל לא תמיד. יש אנשים שהם פשוט שונים, שהם לא השבט שלך וזה בסדר. וזו הבנה שהובילה אותי לעוד הרבה מחשבות אבל נראה לי שחפרתי מספיק אז אני אסיים כאן בינתיים.

 

[בועז102]

kinder4ever

היי לדעתי הפחד מכישלון הוא השדון האמיתי שאת צריכה לנטרל.[דעי שההצלחות הכי גדולות באות מהכישלונות הכי גדולים]

 

[מסתכלת פנימה1]

לצריכה עזרה

ראשית דבר אומר כמה מיוחדת את עם האותנטיות שלך ואני יכולה לציין שאת לפחות ממוקדת בבעיה שלך שאת יודעת מהי. ברצוני לשתף אותך ולספר לך מנסיון עבודה עם חבר'ה בני גילך בעיה של זוגיות זו בעיה שמעסיקה רבים וכל אחד מזווית אחרת. אשמח לעזור ותוכלי לראות שה"פיגור" בזמן הוא לא והיכולות והמשאבים הקיימים אצלך יעזרו לך לראות את היופי וההתקדמות שלך החוצה.