צריכה עזרה... ../images/Emo10.gif
מקווה שזה לא יצא ארוך מדי.... אז ככה, אני לא זוכרת אם סיפרתי פה פעם את סיפורה של מוקה (לא להתבלבל עם מיקה שזו הכלבה שלי...) מוקה היא כלבה בת 5 מסוג 'שוקי'. היא גודלה אצל אמא שלי ולצערי לא חונכה כראוי. היא יכלה לעשות כרצונה ולא נחשפה לכלבים בכלל בתקופה הקריטית. כתוצאה מכך היא גדלה להיות כלבה שתלטנית ותוקפנית. התוקפנות שלה יוצאת בעיקר שהיא מרגישה מאויימת, כמו למשל שהיא רואה כלבים גדולים ממנה או שמשהו מבהיל אותה באופן לא צפוי. במקרים כאלו היא היתה פשוט נושכת את אמא שלי... מזה כ 9 חודשים עברה מוקה לגור עם אחותי מאחר ואמא שלי כבר לא היתה מסוגלת להחזיק בה. אחותי השקיעה את מיטב כספה וזמנה, לקחה את מוקה לאילוף, הנהיגה לה סדר יום שגרתי, חשפה אותה לכלבים כמה שיותר וניסתה ככל שביכולתה לגרום לשיפור במצב. שיפור קל אכן חל ומוקה הפכה לכלבה שקל יותר לשלוט בה, היא יודעת את מוקה בהיררכיה המשפחתית, ולא עושה כרצונה בבית. אבל - ופה מגיע האבל הגדול - התוקפנות של מוקה לא הפסיקה ולאחרונה המצב אף הוחמר. כבר היו שני מקרים של נשיכות קלות של אחרים (חברות של אחותי ולכן זה לא דווח) ואינספור מקרים שבהם אחותי ננשכה על ידה. אחותי כבר ממש מיואשת ומתוסכלת מהמצב כי היא אוהבת את הכלבה הזו אהבת נפש אבל החיים איתה הם פשוט לא חיים נורמלים. רק מלחשוב על למסור אותה אחותי נעשית נסערת... וגם אם כן תבוצע ההחלטה הכל כך קשה הזו - מה יעלה בגורלה של מוקה? למה שמישהו יהיה מוכן לאמץ כלבה כזו?
רציתי בהודעה זו להעביר את התסכול הרב שאחותי חשה כרגע. אני מאוד מקווה שמישהו כאן יבין מאיפה זה מגיע אפילו שלמסור כלב נראה הדבר הכי נוראי וקשה שאפשר לעשות... אם למישהו יש איזושהי עצה או רעיון נשמח לשמוע כי באמת שכבר ניסינו כל מה שיכולנו לחשוב עליו.... המון המון המון תודה, אתי נ.ב. אמרתי לאחותי שתיכנס לקרוא אז היא בטח תהיה פה עוד מעט. שוב תודה
מקווה שזה לא יצא ארוך מדי.... אז ככה, אני לא זוכרת אם סיפרתי פה פעם את סיפורה של מוקה (לא להתבלבל עם מיקה שזו הכלבה שלי...) מוקה היא כלבה בת 5 מסוג 'שוקי'. היא גודלה אצל אמא שלי ולצערי לא חונכה כראוי. היא יכלה לעשות כרצונה ולא נחשפה לכלבים בכלל בתקופה הקריטית. כתוצאה מכך היא גדלה להיות כלבה שתלטנית ותוקפנית. התוקפנות שלה יוצאת בעיקר שהיא מרגישה מאויימת, כמו למשל שהיא רואה כלבים גדולים ממנה או שמשהו מבהיל אותה באופן לא צפוי. במקרים כאלו היא היתה פשוט נושכת את אמא שלי... מזה כ 9 חודשים עברה מוקה לגור עם אחותי מאחר ואמא שלי כבר לא היתה מסוגלת להחזיק בה. אחותי השקיעה את מיטב כספה וזמנה, לקחה את מוקה לאילוף, הנהיגה לה סדר יום שגרתי, חשפה אותה לכלבים כמה שיותר וניסתה ככל שביכולתה לגרום לשיפור במצב. שיפור קל אכן חל ומוקה הפכה לכלבה שקל יותר לשלוט בה, היא יודעת את מוקה בהיררכיה המשפחתית, ולא עושה כרצונה בבית. אבל - ופה מגיע האבל הגדול - התוקפנות של מוקה לא הפסיקה ולאחרונה המצב אף הוחמר. כבר היו שני מקרים של נשיכות קלות של אחרים (חברות של אחותי ולכן זה לא דווח) ואינספור מקרים שבהם אחותי ננשכה על ידה. אחותי כבר ממש מיואשת ומתוסכלת מהמצב כי היא אוהבת את הכלבה הזו אהבת נפש אבל החיים איתה הם פשוט לא חיים נורמלים. רק מלחשוב על למסור אותה אחותי נעשית נסערת... וגם אם כן תבוצע ההחלטה הכל כך קשה הזו - מה יעלה בגורלה של מוקה? למה שמישהו יהיה מוכן לאמץ כלבה כזו?