יוצאת מדעתי1
New member
צריכה עזרה דחוף!!!!
כתבתי פה קצת מיזמן, ולאחר יסורים רבים החלטתי לשתות תרופות וללכת לפסיכיאטרים. התחלתי לא מיזמן טיפול ברספרידל ורסיטל ממש לפני כמה ימים. הבעיה היא שזה רק הגביר לי את החרדות. האם טיפול התחלתי בתרופות אמור להגביר את החרדות לפחות בתחילת הטיפול? אני אובדת עצות, אני מסוגלת להיתקע על מחשבה אחת שמכניסה בי חרדות להמון המון זמן, וזה לא משתחרר. אני לא מתפקדת בגלל מחשבות על חנק. אני תמיד חושבת שאני נחנקת מגופים זרים אם הם נמצאים לי על יד האוכל, או שאם במקרה אכלתי ארוחה, ולאחר מיכן שמתי לב שהיה על יד הצלחת שלי קליפה של גרעין או כול גוף זר אחר שהיה יכול לגרום לי לחנק, אז אני מתחילה לדמיין שנחנקתי למוות מאותה הקליפה של הגרעין הזה, וכול העניין של הדמיון והמציאות מתערבבים לי. קשה לי לחיות בצורה כזאת. למרות שאני תמיד משתדלת לנקות טוב טוב את השולחן לפני שאני אוכלת, אבל יש מצבים שאני לא שמה לב לקליפה של גרעין או כול גוף זר אחר, ורק שאני מסיימת את האוכל אני שמה לב אליו, ואז אני נכנסת לתסביכים וחרדות שהגרעין נכנס לי לאוכל בטעות ואני נחנקתי למוות, והחיים שאני חיה זה רק אשליה ולא אמיתי, כי למעשה נחנקתי מהגרעין ואני מתה. אני תמיד בספקות. ספק חיה ספק מתה? אני לא בטוחה שאני בחיים ואני גם לא בטוחה שאני מתה. האחיזה שלי במציאות חלשה מאוד. המחשבה הזאת מחסלת אותי. אם לדוגמה אני נמצאת בגבול סכנה, ולמרות שלא קרה דבר על פי ההגיון, בראשי אני כבר מתה .. ואולי ההגיון מטעה, אולי ההגיון הוא שאני נחנקתי ולא ההפך. גם שאני שותה קפה או קולה ומניחה את כוס הקפה או כוס הקולה על השולחן ושוב שותה, ואז מגלה שעל יד הספל של הקפה או או על יד הספל של הקולה היה קליפה של גרעין, החרדות הופכות לממש חזקות כי אני חושבת שאיכשהוא הגרעין נכנס לי לשתיה ואז שתיתי את הקפה או הקולה עם הגרעין בטעות, ונחנקתי למוות.. החרדות ממש חזקות והמחשבות עוד יותר. אני רוצה גם לשלב טיפול CBTאני לא יכולה להמשיך ככה. נמאס לי. זה כול כך קשה. אובחנתי כסכיזופרנית ואוסידית. וזה לא רק בחנק, גם אם אני עוברת בכביש ובטעות הרכב היה קרוב אליי אני מדמיינת שנדרסתי ואני מתה בכלל, ואני נמצאת בבית קברות ומבקרים אותי בהלוויה של עצמי. מה עושים????????
כתבתי פה קצת מיזמן, ולאחר יסורים רבים החלטתי לשתות תרופות וללכת לפסיכיאטרים. התחלתי לא מיזמן טיפול ברספרידל ורסיטל ממש לפני כמה ימים. הבעיה היא שזה רק הגביר לי את החרדות. האם טיפול התחלתי בתרופות אמור להגביר את החרדות לפחות בתחילת הטיפול? אני אובדת עצות, אני מסוגלת להיתקע על מחשבה אחת שמכניסה בי חרדות להמון המון זמן, וזה לא משתחרר. אני לא מתפקדת בגלל מחשבות על חנק. אני תמיד חושבת שאני נחנקת מגופים זרים אם הם נמצאים לי על יד האוכל, או שאם במקרה אכלתי ארוחה, ולאחר מיכן שמתי לב שהיה על יד הצלחת שלי קליפה של גרעין או כול גוף זר אחר שהיה יכול לגרום לי לחנק, אז אני מתחילה לדמיין שנחנקתי למוות מאותה הקליפה של הגרעין הזה, וכול העניין של הדמיון והמציאות מתערבבים לי. קשה לי לחיות בצורה כזאת. למרות שאני תמיד משתדלת לנקות טוב טוב את השולחן לפני שאני אוכלת, אבל יש מצבים שאני לא שמה לב לקליפה של גרעין או כול גוף זר אחר, ורק שאני מסיימת את האוכל אני שמה לב אליו, ואז אני נכנסת לתסביכים וחרדות שהגרעין נכנס לי לאוכל בטעות ואני נחנקתי למוות, והחיים שאני חיה זה רק אשליה ולא אמיתי, כי למעשה נחנקתי מהגרעין ואני מתה. אני תמיד בספקות. ספק חיה ספק מתה? אני לא בטוחה שאני בחיים ואני גם לא בטוחה שאני מתה. האחיזה שלי במציאות חלשה מאוד. המחשבה הזאת מחסלת אותי. אם לדוגמה אני נמצאת בגבול סכנה, ולמרות שלא קרה דבר על פי ההגיון, בראשי אני כבר מתה .. ואולי ההגיון מטעה, אולי ההגיון הוא שאני נחנקתי ולא ההפך. גם שאני שותה קפה או קולה ומניחה את כוס הקפה או כוס הקולה על השולחן ושוב שותה, ואז מגלה שעל יד הספל של הקפה או או על יד הספל של הקולה היה קליפה של גרעין, החרדות הופכות לממש חזקות כי אני חושבת שאיכשהוא הגרעין נכנס לי לשתיה ואז שתיתי את הקפה או הקולה עם הגרעין בטעות, ונחנקתי למוות.. החרדות ממש חזקות והמחשבות עוד יותר. אני רוצה גם לשלב טיפול CBTאני לא יכולה להמשיך ככה. נמאס לי. זה כול כך קשה. אובחנתי כסכיזופרנית ואוסידית. וזה לא רק בחנק, גם אם אני עוברת בכביש ובטעות הרכב היה קרוב אליי אני מדמיינת שנדרסתי ואני מתה בכלל, ואני נמצאת בבית קברות ומבקרים אותי בהלוויה של עצמי. מה עושים????????