צריכה עזרה דחוף!!!

[מאי טאי]

צריכה עזרה דחוף!!!

לפני כמה חודשים הייתי בגיבוש חובלים, כתוצאה מנשימה לא נכונה נכנסתי למצב "היפר ונטילציה" והתעלפתי. לפני חודשיים הייתי בגיבוש טיס וביום השלישי התייבשתי, לא התעלפתי אבל הייתי מאוד חלשה, כתוצאה מכך פסלו אותי. הרופא התעופתי אמר שלמרות שאלו שני מצבים שונים יכול להיות שיש לי רגישות אפילו הכי קטנה שיש, להתעלפויות, ושאני פסולה. אני רוצה לערער על החלטתו כי מקרים אלו היו חד פעמיים ואני תקינה לחלוטין. אני חייבת לדעת על מה אני יכולה להסתמך בערעורי, על אילו טענות, והאם יש בדיקות שיכולות להוכיח שאין לי רגישות לכלום. זה ממש ממש חשוב, אני חייבת להוכיח את טענתי, אני מכירה את עצמי, ויודעת שאלו מקרים חד פעמיים. בבקשה תייעצו לי!!! תודה. עדי.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

תבדקי היפוגליקמיה...

היפוגליקמיה היא מצב שאוסר על מצבים קיצוניים... צריך להתעמל אבל... לא מאמץ אינטנסיבי מדי... במקביל לבדיקת הסוכר (העמסת סוכר של 5-6 שעות) כדאי לבדוק את רמות האינסולין בכל שלב... בינתיים, זה הכי מתקשר לי נאוה

 

[מאי טאי]

היפוגלקמיה

אני לא בקיאה בנושא אבל ממה שלמדתי בביולוגיה (תקנו אותי אם אני טועה) היפוגלקמיה הוא מצב שבו רמת האינסולין נמוכה ורמת הגלוקוז בדם גבוהה ואז אין ויסות של גלוקוז לתוך תאי הגוף לשם איזון. אם מה שאני כתבתי זה נכון אז סביר להניח שמה שקרה לי הוא מקרה הפוך, אולי בגלל שלא אכלתי מספיק אז הריכוז היה נמוך? מה קורה במצב הפוך? של מחסור בגלוקוז בדם??

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

הפכת קצת...

המצב שתיארת הוא מצב של סוכרת = היפרגליקמיה היפוגליקמיה היא מצב של סוכר נמוך, עם נפילות סוכר מתחת לערך שלו בצום. ברפואה הקונבנציונלית תאובחני כהיפוגליקמית רק אם יש לך אינסולין גבוה. זו בעיה מורכבת, הורמונלית בעיקרה אך קשורה מאוד לתיפקוד הגוף במצבי לחץ. אני רוצה להתייחס לדיון שניהלת עם יעל: ייתכן מאוד שגופך יכול לעמוד ברמות מתח גופניות גבוהות... גיבוש לחובלים או לטיס הם מצבים שמפעילים מתח משולב פיזי, רגשי, מנטלי. ייתכן מאוד שהשילוב הוא מעבר לסיבולת גופך... נאוה

 

[יעל קליימן]

מאי יקרה,

ראשית גשי לבדיקות רפואיות מקיפות כולל אקו לב במאמץ , סביר להניח שהכל בסדר ושאת בחורה בריאה.. אלא ש.. כשהגוף המצב עקה ( סטרס) שאינו מכיר , וכשקשה לו ומעבר ליכולת שלו , הוא פשוט נוקט צעדים ו"מכריח " אותך לעצור ולהאט.. אולי כדאי להקשיב לו.. בתור אחת שמכירה די מקרוב , גם את קורס הטייס וגם את קורס חובלים , אני יכולה להעיד שהם לא מתאימים לכל אחד , ויותר מדוייק לאמר שלרוב הם אינם מתאימים.. אני מאמינה שזה לא מה שרצית לשמוע.. אבל זיכרי- בריאותך חשובה מעל הכל !! בהצלחה , בכל אשר תלכי,

יעל

 

[מאי טאי]

יעל

אני מבינה את עמדתך אבל קשה לי להסביר לך את מצבי. אני הייתי בכיתת ספורט, מקום רביעי בארץ בריצת 2000, מעולם לא היו לי תופעות של קושי במאמץ, אפילו כשבאתי לירפ"א, בדקו לי א.ק.ג במאמץ והוא היה תקין לחלוטין. לא יכול להיות מצב שהתופעות שקרו היו מקריות בלבד? אני יודעת שעל ה"היפר ונטילציה" מזמן התגברתי כי למדתי לנשום נכון בריצות ארוכות. אבל האם יכול להיות מצב של מקריות בלבד? ואם כן איך אני מוכיחה שמצבים אלו לא יחזרו על עצמם?

 

[יעל קליימן]

קטונתי...

מאי טאי יקרה, אין לי זכות ולגיטימציה להוציא לך את הרוח מהמפרשים, אני גם לא רוצה לעשות את זה.. אבל האם את יכולה להשוות ריצת 2000 ( כולל כל ההכנות התזונתיות , הפיזיות והנפשיות שעברת) לגיבוש טייס? לכל גוף יש את הסף שלו , אני אחרי 100 מ´ בהיפרונטילציה אחרי 1 ק"מ הגוף שלי מפרכס..

הגוף שלך חזק הרבה יותר ומן הסתם גם המוטיבציה וכוח הרצון שלך , אבל גם לו יש גבול וכנאה שבגיבושונים האלה הגעת לגבול הזה. מצב של מקריות בלבד? ברפואה המשלימה מעטים המקרים של " מקריות" הרי הגוף הגיב ולא פעם אחת.. אם את עדיין מעונינת לנסות את גופך , תוכלי לנסות ולעבור עוד גיבושון כזה או אחר - רק בניסוי ותהייה תוכלי להוכיח שמצבים אלו לא יחזרו על עצמם - או שלא.. (וזה כמובן בהנחה שכל הביקות תקינות..). השאלה היא האם זה שווה את התשת הגוף ומתיחתו עד גבול היכולת.. - על זה רק את תוכלי לענות. בהצלחה בכל אשר תלכי..

יעל

 

[מאי טאי]

תודה על התשובה...

בואי נגיד שאני יוצאת מנקודת ההנחה שלך, שאין מקריות ויש סף יכולת שאני לא עומדת בו. אם אני אעשה יותר ספורט הסף ישתנה?

 

[Yin]

מאי טאי, אני מצדיע לך

אבל מבקש ממך להרפות. האם שווה לך למות בשביל משהו שאת לא יודעת מהו? אני מניח שאם תתאמני באופן נכון, תחת פיקוח, אימוני גוף ונפש (מדיטציות, הרפייה וכו´) הסף שלך יעלה משמעותית. אך העלאת הסף באופן משמעותי יכולה לקחת זמן רב (שנים). את עשית משהו שלא הרבה עושים, והשקעת 100% מעצמך, עשית כמיטב יכולתך ברגע נתון, וזה כשלעצמו הישג ענק. ואת עדיין לא מוותרת, עדיין יש בך רוח קרב, וגם זה המון. הבהילות והלחץ שמורגשים בשאלותיך הם מובנים, אבל עשי לעצמך טובה, טפלי בעצמך, אל תגיעי למעטת הסיכון, אין מושג איך תראה הפעם השלישית. הביני, יש כאן מדרגה שכרגע קשה לך לטפס עליה, חפשי דרך אחרת להגיע לאותה הפסגה או לפסגה אחרת גבוהה יותר, אל תכנסי עם הראש בקיר. אני מאוד מעריך את ההשקעה שלך. עדי

 

[יעל קליימן]

כן ולא...

כן , אם תעשי ספורט אולי תעברי גיבוש בהצלחה ללא קריסה של הגוף ולא אין זה אומר שהסף משתנה אלא שהגוף יוציא את זה אחרת... גם אני מסכימה עם YIN , רצית , עשית כל מה שיכולת ,אולם הגוף שלך אמר את דברו.. אם היית שואלת לדעתי

הייתי ממליצה לך לעשות משהו למשהו שגופך יוכל להתמודד איתו , גם השרות שלך יהיה יותר מהנה וגם תשמרי על בריאותך.. בהצלחה יעל

 

[מאי טאי]

טוב תודה לשניכם