צריכה עזרה דחוףף!
אני צריכה עזרה, אני מרגישה במצוקה ואני חייבת עצות - אני נואשת לעצות, כדי שאני אוכל להמשיך בחיי. אני מרגישה שאני נובלת... אני שונאת את עצמי על מה שקרה, על מה שעשיתי - אולי תמצאו לי פיתרון, אני לא יודעת, אני רוצה לנסות ואין לי מה להפסיד. אז הנה הסיפור שלי. אני בת 19, בהיריון מחבר שלי... ההורים שלי מאלצים אותנו להישאר יחד ובקרוב להתחתן. קשרו לנו את החיים ביחד מבלי שאני באמת רוצה.. אין לי רצון להקדיש זמן לתינוק שבדרך ואני יודעת שהוא ייצא בסוף דפוק כמוני וכמו בעלי לעתיד, אני אעדיף לצאת מהבית כדי לשתות מאשר להישאר איתו. ההורים שלי שגרים איתי לא מפסיקים להטיף לי על כמה שאני דפוקה ושאני צריכה לקחת אחריות על עצמי ועל מה שקרה. חבר שלי מתחנן ומאיים שאפיל את התינוק, אבל ההורים ואני לא מסוגלים, ואני מתכוונת - ממש בלתי אפשרי שאני אהיה מסוגלת להפיל את התינוק או אפילו לחשוב על זה ברצינות. מה לעשות, מה יהיה? איך לפעול? למי להקשיב?? אני לא מתכוונת להתאבד או להגיע למחשבה הזו, ולכן אני מבקשת עזרה כמה שיותר מהר.. אני בדרך למחשבות האלה, אני נשבעת שאני משתגעת.. תודה.
אני צריכה עזרה, אני מרגישה במצוקה ואני חייבת עצות - אני נואשת לעצות, כדי שאני אוכל להמשיך בחיי. אני מרגישה שאני נובלת... אני שונאת את עצמי על מה שקרה, על מה שעשיתי - אולי תמצאו לי פיתרון, אני לא יודעת, אני רוצה לנסות ואין לי מה להפסיד. אז הנה הסיפור שלי. אני בת 19, בהיריון מחבר שלי... ההורים שלי מאלצים אותנו להישאר יחד ובקרוב להתחתן. קשרו לנו את החיים ביחד מבלי שאני באמת רוצה.. אין לי רצון להקדיש זמן לתינוק שבדרך ואני יודעת שהוא ייצא בסוף דפוק כמוני וכמו בעלי לעתיד, אני אעדיף לצאת מהבית כדי לשתות מאשר להישאר איתו. ההורים שלי שגרים איתי לא מפסיקים להטיף לי על כמה שאני דפוקה ושאני צריכה לקחת אחריות על עצמי ועל מה שקרה. חבר שלי מתחנן ומאיים שאפיל את התינוק, אבל ההורים ואני לא מסוגלים, ואני מתכוונת - ממש בלתי אפשרי שאני אהיה מסוגלת להפיל את התינוק או אפילו לחשוב על זה ברצינות. מה לעשות, מה יהיה? איך לפעול? למי להקשיב?? אני לא מתכוונת להתאבד או להגיע למחשבה הזו, ולכן אני מבקשת עזרה כמה שיותר מהר.. אני בדרך למחשבות האלה, אני נשבעת שאני משתגעת.. תודה.