דיילי עד פה
New member
צריכה כוחות
שלום,
מתנצלת מראש על שגיאות כתיב או בלגן בשורות, לא נוח לי מהפון.
מקווה שפניתי לפורם שיכל לכוון אותי מעט...
אנסה ממש לקצר,
לפני כשנה לקחתי את ילדיי ועזבתי את בעלי. מאז אני מגדלת לבד והוא בא לקחת אותם לעיתים סופי שבוע.
לא התגרשנו, לא התחלנו תהליך, אני לא מתייעצת, לא בודקת ומבחינתי.... הכל היה כבר טוב יותר כשעזבתי. זכיתי לשקט הנפשי שלי. הרגשתי הקלה למרות שלגדל ילדים לבד זה לא פשוט בכלל כפי שאתם בוודאי כבר יודעים.
לא בדקתי מה מגיע לי או מה מסכנת מבחינת הזכויות שלי על רכוש וכו...
מבחינתי זה היה או להשתגע או לסכן את מה שמגיע לא מגיע במידה ומתגרשים ואני בחרתי לשמור על השפיות שלי ועזבתי.
מורכב...
אני בשלב שאני רוצה להתקדם הלאה אבל מרגישה שאין לי כוחות נפשיים,
מרגישה צורך בתמיכה, עידוד, הכוונה. מרגישה שצריכה לדבר עם איש מקצוע שירים אותי ולא יודעת למי ולאן לפנות.
אומרים לי שאני אמיצה וחכמה ואני .... בסהכ מרגישה שנסתי על נפשי ושלא היה שם שום מעשה של אומץ או חוכמה.
אני משדרת שאני חזקה. לילדים ולסביבה אך מבפנים רוצה להתפרק לרסיסים...
האם לפנות לייעוץ זוגי למרות שאין לי כוונות לחזור אליו בכדי לפתור נושאים לא ברורים בזוגיות הזאת שהייתה לי? אולי זה יעזור לי בהמשך כשאחליט לעשות צעד לכיוון גירושין?
האם לפנות ליועצת סוציאלית?
פסיכולוג?
מה עושה ולמי פונה כדי להרים את עצמי מהקרשים נפשית וגם כדי לקבל הכוונה להמשך הדרך?
תודה מראש
שלום,
מתנצלת מראש על שגיאות כתיב או בלגן בשורות, לא נוח לי מהפון.
מקווה שפניתי לפורם שיכל לכוון אותי מעט...
אנסה ממש לקצר,
לפני כשנה לקחתי את ילדיי ועזבתי את בעלי. מאז אני מגדלת לבד והוא בא לקחת אותם לעיתים סופי שבוע.
לא התגרשנו, לא התחלנו תהליך, אני לא מתייעצת, לא בודקת ומבחינתי.... הכל היה כבר טוב יותר כשעזבתי. זכיתי לשקט הנפשי שלי. הרגשתי הקלה למרות שלגדל ילדים לבד זה לא פשוט בכלל כפי שאתם בוודאי כבר יודעים.
לא בדקתי מה מגיע לי או מה מסכנת מבחינת הזכויות שלי על רכוש וכו...
מבחינתי זה היה או להשתגע או לסכן את מה שמגיע לא מגיע במידה ומתגרשים ואני בחרתי לשמור על השפיות שלי ועזבתי.
מורכב...
אני בשלב שאני רוצה להתקדם הלאה אבל מרגישה שאין לי כוחות נפשיים,
מרגישה צורך בתמיכה, עידוד, הכוונה. מרגישה שצריכה לדבר עם איש מקצוע שירים אותי ולא יודעת למי ולאן לפנות.
אומרים לי שאני אמיצה וחכמה ואני .... בסהכ מרגישה שנסתי על נפשי ושלא היה שם שום מעשה של אומץ או חוכמה.
אני משדרת שאני חזקה. לילדים ולסביבה אך מבפנים רוצה להתפרק לרסיסים...
האם לפנות לייעוץ זוגי למרות שאין לי כוונות לחזור אליו בכדי לפתור נושאים לא ברורים בזוגיות הזאת שהייתה לי? אולי זה יעזור לי בהמשך כשאחליט לעשות צעד לכיוון גירושין?
האם לפנות ליועצת סוציאלית?
פסיכולוג?
מה עושה ולמי פונה כדי להרים את עצמי מהקרשים נפשית וגם כדי לקבל הכוונה להמשך הדרך?
תודה מראש