צריכה ייעוץ
אני בת 20 עוד חודש..ותמיד הייתה לי משיכה לגברים מבוגרים בהרבה...כשהייתי בת 17 יצאתי עם אחד בן 26 בשמך שנתיים...אני לא רואה את עצמי מנהלת קשר עם "ילד" קש לי עם ההתנהגות שלהם ....בצבא נמצא איתי בחור בן 31 ...ממש חמוד...הוא נראה ממש טוב...אבל הבעיה היא שהוא נשוי! בהתחלה חשבתי שהוא סתם נחמד איתי..אבל לאט לאט אני שמה לב שההתנהגות שלו איתי קצת שונה מהאחרות שהוא מדבר איתן...כאילו אם הוא למשל הולך לאכול עם אחד הידידות שלו אז הוא חוזר ישר למשרד....לעומת זאת לי הוא מציע קפה וסגריה אצלו במשרד...אנחנו יוצאים להפסקות סגריה מינמום 3 פעמיים ביום ותוך כדי מדברים הרבה עלי וקצת עליו...הוא לא מרבה לספר כמה טוב לו עם אשתו...להפך...לפעמים הוא גם טורח לספר כמה רע לו ...לא במובן של "אני סובל ..ורוצה להתגרש...אלא יותר "אני לא מרגיש באהבה שלי אליה"... עוד דוגמא ליחס שונה זה שאני עובדת עם עוד מזכירה ...אישה מאוד נחמדה (בת 50 ) ואם הוא צריך משהו הוא מתקשר אלי לנייד ולא אליה ...וכל דבר קטן שהוא צריך זה ממני ...אפילו מספר טלפון... אני יודעת שהוא לא מסוגל ליזום משהו איתי...כי בתכלס אני מרגישה שהשליטה אצלי....אם אני יחליט שלא יקרה כלום אז פשוט לא יקרה! הוא לא יזום ..אבל הוא תמיד רומז....הוא בחור מאוד נאה ,מאוד מושך...והוא יודע מתי להגיד מה ....מזה אני מפחדת ....יכול מאוד להיות שאני פרנואידית!! ונלחצת מזה כי אני כן רוצה אותו במובן מסויים...שאלתי חברה לבסיס והיא אומרת שהוא ממש "חם עלי"... מה אני אמרוה לעשות????? אוףףףףף אני יודעת שבחיים הוא לא יהיה שלי..תיהיו הגיוניים הוא נשוי! ופילגש?? אני?? ממש לא !! לא רוצההה לא מסוגלת.... האם אני צריכה לדבר איתו כדי להפסיק את זה?...אבל תחשבו שאם אני ידבר איתו אני יכולה ממש להישמע מטומטמת במידה והוא סתם נחמד....אבל שוב ...האם יש דבר כזה סתם נחמד?....בנים מה דעתם?? האם לפעמים אתם סתם נחמדים או סתם "חרמנים"? הצילווווווווווווו
אני בת 20 עוד חודש..ותמיד הייתה לי משיכה לגברים מבוגרים בהרבה...כשהייתי בת 17 יצאתי עם אחד בן 26 בשמך שנתיים...אני לא רואה את עצמי מנהלת קשר עם "ילד" קש לי עם ההתנהגות שלהם ....בצבא נמצא איתי בחור בן 31 ...ממש חמוד...הוא נראה ממש טוב...אבל הבעיה היא שהוא נשוי! בהתחלה חשבתי שהוא סתם נחמד איתי..אבל לאט לאט אני שמה לב שההתנהגות שלו איתי קצת שונה מהאחרות שהוא מדבר איתן...כאילו אם הוא למשל הולך לאכול עם אחד הידידות שלו אז הוא חוזר ישר למשרד....לעומת זאת לי הוא מציע קפה וסגריה אצלו במשרד...אנחנו יוצאים להפסקות סגריה מינמום 3 פעמיים ביום ותוך כדי מדברים הרבה עלי וקצת עליו...הוא לא מרבה לספר כמה טוב לו עם אשתו...להפך...לפעמים הוא גם טורח לספר כמה רע לו ...לא במובן של "אני סובל ..ורוצה להתגרש...אלא יותר "אני לא מרגיש באהבה שלי אליה"... עוד דוגמא ליחס שונה זה שאני עובדת עם עוד מזכירה ...אישה מאוד נחמדה (בת 50 ) ואם הוא צריך משהו הוא מתקשר אלי לנייד ולא אליה ...וכל דבר קטן שהוא צריך זה ממני ...אפילו מספר טלפון... אני יודעת שהוא לא מסוגל ליזום משהו איתי...כי בתכלס אני מרגישה שהשליטה אצלי....אם אני יחליט שלא יקרה כלום אז פשוט לא יקרה! הוא לא יזום ..אבל הוא תמיד רומז....הוא בחור מאוד נאה ,מאוד מושך...והוא יודע מתי להגיד מה ....מזה אני מפחדת ....יכול מאוד להיות שאני פרנואידית!! ונלחצת מזה כי אני כן רוצה אותו במובן מסויים...שאלתי חברה לבסיס והיא אומרת שהוא ממש "חם עלי"... מה אני אמרוה לעשות????? אוףףףףף אני יודעת שבחיים הוא לא יהיה שלי..תיהיו הגיוניים הוא נשוי! ופילגש?? אני?? ממש לא !! לא רוצההה לא מסוגלת.... האם אני צריכה לדבר איתו כדי להפסיק את זה?...אבל תחשבו שאם אני ידבר איתו אני יכולה ממש להישמע מטומטמת במידה והוא סתם נחמד....אבל שוב ...האם יש דבר כזה סתם נחמד?....בנים מה דעתם?? האם לפעמים אתם סתם נחמדים או סתם "חרמנים"? הצילווווווווווווו