צריכה את עזרתכן ..

[ע נ ת נקודה]

צריכה את עזרתכן ..

פיתחתי תמונה דיי גדולה , של אמא שלי ז"ל בהתחלה חשבתי לתלות בחדר שינה . אך בימים האחרונים יש לי הרגשה שבסלון זה יותר מתאים כך שגם הילדים יוכלו להביט ולזכור. להזכירכן אמא שלי נפטרה לפני חודשיים וחצי מה דעתכן? תודה ענת

 

[אשבל1]

ענת, משתתפת בצערך...

אני חושבת שבכל מקום שנעים לך שהתמונה נמצאת שם מקומה..... מעבר לכך, אשמח לשמוע עוד עלייך ככל שמתאים לך לשתף כמובן.....

 

[פרח75]

אני רוצה לחבק אותך

לגבי התמונה - כל אחד וההתמודדות שלו ולכן קשה לי להביע את דעתי. למשל, אני תליתי את תמונת אמי בסלון וזה עושה לי טוב לראות אותה. בעלי למשל, לא מסכים לתלות תמונה של אביו ז"ל כי זה עושה לו רע להיזכר כל פעם במותו. בקיצור, רק מה שעושה לך טוב. ואני איתך בכאבך...מבינה כל כך !

 

[שמש ניצחית]

ענת

היכן שמרגיש לך הכי נכון ...אין מקום לתמונה יש רגש שאומר לך היכן להתלות אותה..

 

[ע נ ת נקודה]

תודה על התשובות ושאלה ..

מצד אחד מאוד מרגיש לי צורך להיות כאן בפורום ומצד שני המקום הזה בעצם מזכיר את האמת כמה היא כואבת ..וכמה לכולנו אותו גורל . גם לכן היתה הרגשה כזו בהתחלה , של רוצה להיות כאן לחלוק ולשמוע ומצד שני ברגע שאנחנו כאן זה מאוד מזכיר וכואב. תודה . ענת

 

[קינגית7]

הי ענת

נראה לי ברור שהאמביוולנטיות הזו קיימת. אני פשוט מוצאת לי את האיזון בין הזמן שאני כאן לחיים שלי, שיהיה פרופורציונלי ושלא יכאיב כשאי אפשר. מקווה שיעשה לך רק טוב.

 

[סְקָאלִי]

נאי חושבת שזה עניין של מינון.

את צודקת במה שאת אומרת - לפעמים עצם ההשתפות בפורום יכולה לעורר כאב. זה קורה לפעמים אצל חלק מהבנות, ובמקרה כזה, יש לשקול האם לכתוב, או אולי להמתין מעט. צצל בנות אחרות, הכתיבה דווקא מקלה. אני חושבת שכל אחת צריכה לבדוק עם עצמה מה זה עושה לה, ולמנן את ההשתפות שלה בהתאם. חשוב שתדעי שאין "חובת נוכחות" בפורום, תדירות נדרשת או מספר הודעות נדרשות ... זה בסדר אם תיכנסי רק כשקשה לך, או רק כשלא קשה לך, איך וכמה שמתאים לך.

 

[שבויה בנדודי שינה]

היי ענת

אני לא חושבת שאנחנו יכולות להגיד לך איפה לתלות את התמונה... זה תלוי במה שמרגיש לך נכון... אצלנו יש תמונות שלה בסלון ואני גם תליתי תמונה שלה אצלי בחדר מעל המיטה, תמונה מאוד סנטימנטלית בעבורי מכיוון שזו תמונה ישנה (מיום הגיוס שלה) שהיתה תלויה מאז ועד שסבא שלי נפטר לפני כ-3 שנים מעל המיטה שלו, אז אוטומטית הרגיש לי נכון שגם אצלי היא צריכה להיות תלויה מעל המיטה. לשים תמונה של הורה שנפטר כדי שתראי אותה כל הזמן יכול להיות תזכורת קשה לאנשים מסוימים, חלקנו דווקא רואים את זה כתזכורת טובה, כאילו היא שם איתנו, נוכחת בחיים שלנו ונשארת חלק מהם. לגבי הפורום - הפורום הוא סוג של מקום בטוח ולדעתי עוזר מאוד בהתמודדות עם האבל. נכון שהוא מהווה תזכורת לעובדה שאנחנו "בנות ללא אם", אבל עדיין, זה לאמשהו שאנחנו יכולות לברוח ממנו, זה בדיוק מה שאנחנו. לפעמים בחיים קשה להתמודד עם דברים מסוימים, אבל אנחנו מתמודדים איתם. אי אפשר לשנות את זה. אם את מרגישה שהפורום עוזר לך בהתמודדות - מקומך פה, אם את עדיין לא מוכנה לזה, אולי כדאי שתתמודדי עם הדברים קודם בלי הפורום, דרך שלך...

 

[סְקָאלִי]

היי ענת ../images/Emo140.gif

קודם כל ברוכה הבאה אלינו. מודעת לזה שזה לא הפורום שהיית מיייחלת לעצמך להצטרף אליו ... ומצטערת שחווית אובדן אם. אשר לשאלתך - אצלנו בבית בחדר השינה של הורי הייתה תמונה של אמה של אמי [שהתייתמה בעצמה בגיל עשר], ואני בתור ילדה ראיתי את התמונה הזאת המון ... כי ילדים באים המון לחדר ההורים לא? תלוי איך זה אצלך. אבל זו גם אופציה. ועוד, חשבתי שאולי פשוט תעשי נסיון. חור של מסמר בקיר זה לא משהו שבעייתי לסתום. נסי קצת בסלון, קצת בחדר שינה, ותראי איפה נראה לך נכון יותר.