צריכה את עזרתכם...

[דניאל של מורן]

צריכה את עזרתכם...

אני מצרפת הודעה שכתבתי גם בפורום הורים. כבר כמה לילות שמורן עושה לנו קטע שחוזר על עצמו. חמותי אומרת שהוא נותן לנו "לשלם" על זה שיצאנו שלשום והשארנו אותו לישון אצל הסבתא (יכול ליהיות קשר?..) אבל כאמור, זה התחיל עוד לפני... מה שקורה זה שהוא מתעורר בבכי היסטרי, זה יכול לקרות ב2 בלילה וגם ב5 בבוקר. לפי מה שראינו, הוא מצביע על הסלון, כשניסיתי לקחת אותו לשם להפתעתנו הרבה הוא התיישב על הספה ופשוט רצה לראות וידאו! לקחנו אותו בחזרה למיטה והחזקנו אותו בכוח על מנת שלא ייצא ממנה. הבכי נמשך כשעתיים , מלווה בצרחות איומות, עד שהוא פשוט נופל חסר כוחות ונרדם... כך זה קורה כל לילה, בשעות משונות, כשכל מה שהוא רוצה זה לשבת בסלון, אבל לא מספיק לו סתם לשבת, הוא רוצה שנשב לידו. לי זה לא כל כך נראה... מצד שני אני לא יודעת אם אני בכלל צריכה להילחם בו בצורה כזאת... זה כל כך קשה, וכואב לי נורא לראות אותו ככה. מה עושים? מישהי נתקלה בתופעה הזאת?? להזכירכם, מורן בן שנה וחצי.

 

[לאה_מ]

אני לא יודעת עם ההתנהגות של מורן

היא תגובה לכך שהוא נשאר לישון אצל סבתא. יכול מאד להיות שכן ויכול להיות שלא. מכל מקום, אני חושבת שאתם לא צריכים להלחם איתו. מורן מבטא (אולי) חרדה שלו, רצון להיות איתכם, רצון להבטיח שלא תעזבו אותו - האם הפתרון לביטוי החרדה הזו היא להחזיק אותו בכוח במיטתו על מנת שלא יצא? נראה לי שלא. אני חושבת שאתם צריכים קודם כל להיות מאד אמפתיים לקושי שמורן חווה ולצרכים שלו. מאד יתכן, אגב, שאם תתנו לו לצפות בקלטת וידאו בסלון ופשוט תשכבו לידו על הספה ותרדמו, העניין יפסק תוך ימים ספורים. אני יודעת שיש הרבה הורים שחוששים לעשות דברים כאלה, מחשש שמא יצרו "הרגל מגונה" אצל הילד. לדעתי, צורך שעונים עליו נעלם. אבל יש פתרונות נוספים מלבד למלא אחר דרישותיו ומלבד להחזיק אותו בכוח במיטה. למשל, לקחת אותו למיטה שלכם. אם זה לא מספיק לו, אולי תעבירו לפחות באופן זמני את הטלויזיה והוידאו לחדר השינה שלכם, וכך הוא יוכל לצפות בקלטת ואתם תוכלו להמשיך לישון. אני מניחה שאתם עובדים במשך היום, ושמורן חווה קשיים בפרידה מכם ובשהות בלעדיכם (ואגב, זה לא ממש עוזר שהוא נמצא בזמן הזה במקום שטוב לו - הוא בכל זאת מעדיף את חברתכם). קבלו זאת בהבנה גם בלילה. הוא רוצה להיות אתכם. מה את אומרת, דניאל?

 

[דניאל של מורן]

אז ככה, הוא יושן אצלנו במיטה

זה קורה כשהוא נמצא איתנו במיטה, אנחנו מנסים לחבק ולהרגיע אותו וכלום הוא רוצה רק לספה. ניסינו גם לפתוח לו את הטלוויזיה בחדר שינה וה לא מספק אותו..

 

[לאה_מ]

ונניח שתתני לו לרדת ולהסתובב בבית

אולי לשחק קצת בצעצועים וכו´, ורק אחר כך לחזור למיטה - כשהוא ירגיש שוב עייף - מה יקרה? אני פשוט חושבת, שכשאת הופכת את העניין הזה למאבק כוחות עם מורן, את מקבעת איזה דפוס שהוא גם (בודאי) לא נעים לכם, גם לא משפר את איכות השינה שלכם (בכל זאת הייתם ערים שעתיים, ובטח הלכתם לישון אחר כך בהרגשה רעה), וגם עלול ליצור מצב אצל מורן שהוא יתעורר בדיוק כדי לזכות בתשומת הלב הזו. אז לא עדיף לתת תשומת לב יותר חיובית, ולראות אם זה עובר תוך כמה ימים?

 

[אורטלאי]

צעקות

גם לנו זה קורה, הילד שלנו בן 11 חודשים קם לנו כמעט כל לילה ובוכה עד שאנחנו באים לקחת אותו אלינו למיטה זה נוראי אחרת הוא צורח בלי הפסקה

 

[אפרתש]

עברנו סיפור דומה

נגה היום בת שנתיים, אבל לפני כמה חודשים היא גילתה שיש אפשרות ללכת בלילה לסלון לראות וידאו. אני מאשימה את בן זוגי שכמה לילות לא ידע מה לעשות, ולקח אותה לסלון. אני בדרך כלל ישנה כמת, ואין לי מושג מה קורה בלילה בבית. כשגיליתי את הבילוי הלילי החדש שלהם, שמתי להם סוף. אני רוצה לעזור לנגה לפתח הרגלי שינה טובים. לדעתי, לצפות בטלויזיה באמצע הלילה לא עוזר להירדם. אני גם מתנגדת להצעת לאה לתת לילד להסתובב בבית. ילדים, כמו מבוגרים, מסוגלים "למשוך" גם כשהם עייפים. הם יהיו עצבנים מעייפות, לא ממש יתפקדו. ורוב הילדים בני השנה וחצי לא מסוגלים להחליט ש"די להסתובב" ולחזור למיטה. אבל - אצלי זה לא היה מלווה בתגובות כה חריפות. היא אמרה שהיא רוצה טלויזיה, אמרתי בשקט ובתקיפות ש"לא עכשו", אבל לא פיתחתי דיון על זה. אם נתחיל להתוכח - זה רק יעורר אותה, וכונתי היא להרגיע ולהרדים. אז אני אומרת את ה"לא" בשקט, ומלטפת וכ"ו. ואחרי כמה לילות היא הפסיקה לבקש. השורה התחתונה שלי היא שבלילה הכל צריך להיות שקט ורגוע, זו הדרך להרדם ולישון. לכן אין טלויזיה, ולכן גם אין שום ויכוחים, בכלל אין שיחות מעבר ל"חמודה, לילה טוב", והכל בווליום מאד נמוך. הקשר היחיד שיכול להיות לשינה אצל הסבתא, זה שאולי הסבתא הרשתה לו איזו פעילות לילית שאתם בדרך כלל לא מאפשרים, והחידוש מוצא חן בעיניו. למה מחזיקים אותו בכוח? סתם חיבוק לא מספיק? אם המצב אצלכם כל כך קשה, אולי אתם יכולים ללכת על פתרון ביניים. למשל - טלויזיה בחדר השינה, ושימו על ווליום מאד מאד נמוך. או קלטת אודיו עם סיפורים. אגב - מדובר רק בכמה לילות. ילדים לפעמים מנסים משהו כמה פעמים, עד שהם רואים שאתם באמת מתכוונים למה שאתם אומרים. אם תמשיבו בעקביות, אני מאמינה שהוא יבין שזה המצב ויפסיק.

 

[דניאל של מורן]

לגבי ההחזקה בכוח...

מה שקורה זה שהוא רוצה לרדת מהמיטה ואז אני, פיזית, מונעת ממנו. הוא דוחף ובועט ואני מחזיקה אותו בכוח שלא ירד. ואם בכל זאת הוא מצליח לרדת אני מרימה אותו שוב למיטה. חיבוק לא מספיק לו.. גם לא בקבוק ושום דבר אחר. וכמו שאמרתי אפילו אם ניתן לו לשבת לראות וידאו זה לא מספיק לו. הוא רוצה שנשב לידו. ולזה אני כבר לא מוכנה. להפוך את הלילה ליום. ננסה לפתוח את הטלוויזיה בחדר אבל אני לא מאמינה שזה יעזור. מה שכן, אני באמת מאמינה שזה איזשהו שלב שיעבור עוד מעט אבל בכל זאת.. קשה לי עם זה.

 

[נעה גל]

לפעמים ההבדל בין הענות לגחמה של

ילד או לא, יכול להיות כמו ההבדל בין חצי שעה של וידאו בשקט לשעתיים של צרחות ובכי. אני מתקשה לחשוב לעצמי אם אני הייתי פותחת טלווזיה באמצע הלילה או לא. אבל אני יודעת שהיו כמה לילות שאיתמר (היום בן שנה ו-10 חודשים, אז צעיר יותר) התעורר באמצע הלילה ירד מהמיטה שלנו והתחיל להתנהג כאילו אמצע היום. לא קמנו איתו אלא המשכנו לישון. בשלב מסוים (אני אפילו לא זוכרת איזה...) הוא כנראה העיר את אחד מאיתנו כדי שנעלה אותו מחדש למיטה. זה קרה מספר פעמים קטן ולא ברציפות ונמוג כלא היה.

 

[לאה_מ]

כמובן שעדיף שאפשר יהיה להגיד לילד

"עכשיו לילה וכולם ישנים. הנה, גם הדובי ישן, גם אמא ישנה, גם אבא ישן. תישן גם אתה" ולחבק אותו ובזה יגמר העניין. במצב כזה, ודאי שאני לא בעד להוציא מהמיטה ולהתחיל פעילות בבית. אבל לא זה המצב שמורן מתארת. לכן נראה לי הגיוני, לעשות משהו ביניים - להעביר את הוידאו לחדר השינה ולתת לו לצפות בקלטת תוך כדי שאתם ישנים. מן הסתם הוא ירדם די מהר, וגם אם לא - לפחות ההורים ישנו.

 

[דסי אשר]

אם הבית שלכם בטיחותי, והוא יכול

לנוע בו בלי חשש(ואל תדליקו אור- אז לא יצא מתחום החדר שלכם...). אז אני מציעה לשלב בין מה שאפרתש כתבה, ונעה. נעה המשיכה לישון, לא עשתה ענין מזה שאיתמר רוצה לקום, וזה נגמר. אתם יכולים לומר בקול שקט אך תקיף, שבלילה ישנים ואין טלויזיה, ולנסות לעשות את עצמכם ישנים. הוא לא מפחד, מזה שתעלמו לו- כי הרי אתם איתו. הוא כנראה לא בדיוק רוצה את הטלויזיה, כי יש לכם בחדר, והוא מסרב לצפות בה. מסיבות השמורות איתו, בא לו הרעיון הגאוני לראות טלויזה בלילה, ואתכם. אני בהחלט לא חושבת שנכון לאפשר תכנית לילה חדשה זו, שתפגע הן בבריאותו והן בבריאותכם. האם ידעתם , שבזמן השינה מופרשים חומרים , ששמם נשכח פתאום, העוזרים בתהליך החיסון הטבעי? דסי זהו חלק מהמחיר של הפרעות שינה כרונית- ירידה בחיסון הגופני הטבעי.

 

[יונת ש.]

ביעוטי לילה?

יש תופעה כזאת בדיוק כמו מה שאת מתארת, שפעוט מתעורר בלילה מצרחות ללא כל סיבה נראית לעין, כנראה בגלל משהו שהעסיק אותו בשינה, ושום דבר לא מרגיע אותו. נראה לי שהמקרה שלכם נוח יותר ממקרים אחרים ששמעתי עליהם, כי לפחות הוא מצא משהו שמרגיע אותו (הטלביזיה בסלון). מחזיקה לכם אצבעות שהתקופה הזאת תעבור מהר.

 

[עירית ל]

ביעותים

עד שיונת כתבה לא קישרתי את התיאור לתופעה הזו, אבל אולי התיאור באמת מתאים. ליונתן יש אפיזודות של ביעותי לילה. לא הרבה, עד כה (שנה ו-4) כעשר פעמים. כשזה קורה הוא בוכה בכי היסטרי, אבל לא ממש מתעורר. העיניים פקוחות והראש נראה עירני, אבל הגוף סמרטוטי כמו בשינה (תיאור ממש מוזר, אבל מדוייק). אנחנו מרימים אותו ומחבקים ומנסים להרגיע. כשהוא מתעורר, אם הוא מתעורר, הוא עובר לבכי רגיל ואז הוא יכול להתעורר גם ממש. במקרה כזה לחזור לשינה זה לא פשוט. אם התיאור מתאים למקרה שלכם אז יש שתי אפשרויות: לא להעיר אותו. לתת לבכי במצב הזומבי פשוט לעבור מעצמו. אם הוא מתעורר לדעתי כדאי לאפשר לו להרגע בצורה שנוחה לו.

 

[החתולה השחורה]

סיפרה לי אמא אחת, שהיא נגשה

לחלון עם ביתה בת השנה וחצי, והראתה לה את החושך ואת החלונות החשוכים. היא אמרה שכל האנשים ישנים, ונקבה בשמות אנשים שהילדה מכירה. גם הציפורים ישנות והכלבים ואפילו השמש. הילדה השתכנעה.

 

[אפרתש]

זו לא הבת שלי ../images/Emo4.gif

כשאני ניגשת איתה לחלון היא דווקא מנסה לטפס עליו ... (ועלי, תוך כדי). כל ילד ומה שעובד עליו. כשאבא שלה היה בן שנתיים הוא נפל מהחלון כי הוא רצה לראות את האוטו מכבי אש. אז: א) אצלנו יש סורגים. ב) אני מאשימה את הגנים שלו.

 

[דליה.ד]

לצערי, גם הבת שלי נפלה מהחלון בגנון

אני עד היום בהלם שזה בכלל קרה, מזל שהייתה עוד ילדה איתה בחדר שראתה את זה ורצה להזעיק את המטפלות....לא קרה לה שום דבר למזלינו, אבל אני מאוד כעסתי ודרשתי ממרכזת החינוך בגיל הרך שלנו לבדוק את נהלי הבטיחות ולרענן אותם עם הצוות.

 

[דסי אשר]

אצל יונתן- אכן אלה ביעותים, שקשה

למסתכל מהצד קשה מאד לראות, והנכון לא לעשות דבר, אפשר ללטף בשקט, והילד ממשיך ונרגע מעצמו, ונרדם. הפעוט שתואר כמתעורר בצרחות ורוצה טלוויזיה בסלון, לא מתאים לתיאור של ביעותים, התיאור המדויק ניתן על ידי עירית, אמו של יונתן. מה שם קורה?, למה מתעורר כאשר ישן עם הוריו, למה רוצה לשנות את סדרי היום והלילה? לא יודעת. דסי