צריכה את עזרתך.

גאיה111

New member
צריכה את עזרתך.

שלום פלגיה. הייתי רוצה להיוועץ בך לגבי השאלה הבאה: כיצד לדעתך ניתן להסביר לאב, שבנו בן 23 לערך, (משפחה דתית), שבנו זכאי לתחושת פרטיות, הגם שעודו חי בבית . מאחר ששניהם אינם עובדים הם נמצאים יחד זמן רב בבית, והאב ממש נכנס לבנו לוורידים, יושב לו על הנשמה רק כי נדמה לו כי מאחר שהוא עדיין בבית זכותו להתערב בחייו ולנהל לו אותם. הבן חי בתחושת לחץ קשה מצד האב. כל ניסיונותיו להסביר לאב את תחושותיו עלו בתוהו. התחושה שלי היא כי האב היה רוצה כבר לראות את הבן מחוץ לבית, מסודר, נשוי וכו', והוא מתנהג כך משום שנוכחות הבן בבית מעיקה עליו ומרגיזה אותו. מה דעתך? מאוד אודה לעצתך. גאיה.
 

פלגיה

New member
כתבת מאוד בכלליות

ולא ברור כיצד מתבצעת החדירה הזאת לפרטיות. בגדול אני מאמינה שאב לבחור בן 23 זכאי כבר לרצות שהוא יהיה "מסודר" ויגור בבית משלו, ויכול להיות שזה באמת הפיתרון הטוב, במקרה כפי שמתואר - שכבר היו ניסיונות הידברות והסברים והם עלו בתוהו.
 

גאיה111

New member
זכאי לרצות

אך האם בשם הזכאות לרצות זכותו גם למרר את חיי בנו? חדירה לפרטיות זה אומר שהוא מתערב לו על כל צעד ושעל- לא מאפשר לו לסגור את הדלת לחדרו, מתפרץ לחדר רוצה לדעת מה הוא עושה עם מי הוא מדבר וכו'. זכותו של כל אדם לחופש ולפרטיות, גם אם האב רוצה שהבן כבר ייצא מהבית וזו זכותו, אין זכותו להתעלל כך בבנו.
 

פלגיה

New member
אם הוא ניסה לדבר

באמת, לא תוך כדי מריבה, וזה לא עובד, אני לא חושבת שיש לי פיתרון אחר. מצטערת.
 
למעלה