צריכה את דעתכן..

[eieee]

צריכה את דעתכן..

לא פעם אני חושבת על חתונה צנועה עם בן זוגי. המצב הוא כזה מערכת היחסים שלי עם אבי עלתה על שרטון בשנה האחרונה מבחינה אובייקטיבית הרבה בשל השפעתה של בת הזוג שלו. אני אישית לא רואה שום המשך קשר איתה כלשהוא אלא אם כן לא תהיה לי ברירה ואצטרך לראות אותה. בכל מקרה אני לא רוצה שהיא תהיה בחתונה שלי מבחינתי זה כמו להכניס אדם שאני שונאת למוזמנים ממש לא מעוניינת וככה אני רוצה שזה יהיה כי אני יודעת שאם אני אראה אותה היא תבעס אותי אני פשוט לא רוצה שהיא תהיה שם. אני מתכוונת בבוא היום לומר לאבי על החתונה ולאמר לו שאני לא מעוניינת (עם כל הצער שלו) שהיא תהיה בחתונה. אני מוכנה לזה שאבא שלי לא יבין את זה ויכעס מאוד לא שהוא לא רואה את המצב עכשיו אבל בכל זאת. נכון שזה הגיוני מאוד שאם יש אדם שאני לא רוצה להזמין לחתונתי לא יוזמן. אז במקרה זאת החברה של אבי אני מוכנה אפילו לקרר את הקשר שלי איתו מאשר שהיא תוזמן היא לא ראוייה משום בחינה. אשמח לדעתכן. תודה רבה על היותכן כאן. עינת

 

[ORITI61]

מקווה לעזור

גם כשאני התחתנתי לא רציתי שחברה של אבא שלי תהיה שם, ידעתי שאם אני אראה אותם ביחד רוקדים או אפילו סתם יושבים זה יהרוס לי את היום החשוב בחיי... כשסיפרתי זאת לאבי הוא לא ענה ואמר שאני לא אדאג הבנתי שעם כל הכבוד לרצונות שלי גם לאבא שלי יש חיים והבקשה שלי יכולה לגרום לסכסוך מה שלא רציתי שיקרה כי למרות שלא כל כך אהבתי אותה העדפתי שהוא יהיה איתה ולא לבד לכן סמכתי עליו ובאמת ביום החתונה לא ראיתי אותה אפילו לא בתמונות ולא בוידאו וכשביררתי את העניין אמרו לי שהיא כן הייתה מסתבר שהיא באה לחופה ישבה בסוף חצי שעה והלכה. עד היום אני לא יודעת מה אבא שלי אמר לה אבל היא הייתה מספיק חכמה להבין את העניין לכבד את אבא שלי ואותי כל אחד בדרך הנכונה... אני בטוחה שאם תדברי עם אבא שלך מתוך הלב הוא יבין אותך ויידע איך לגשת אליה עם הסיפור ואני עוד יותר מקווה שהיא תהיה מספיק חכמה... בהצלחה.

 

[אדומה2]

אני בעד

אבל רק אם זה אומר שתשבי אחר כך ותחשבי על החתונה שלך ולא יהיו לך חרטות על זה שאבא שלך לא היה שם. ושזה לא יעלה לך באמת במעט קשר שכבר יש עם אבא. "בכביש אל תהיה צודק, היה חכם"- זה משפט כל כך נכון. עזבי את החברה של אבא שלך בצד. את צריכה לעשות את הדבר הכי נכון עבור עצמך, את הדבר שלא יתרום אחר כך לרגשות חרטה, לתסכול. החתונה שלך צריכה להיות אירוע משמח לא רק ביום החתונה אלא גם אחר כך, כשתשבי ותחשבי עליה- היא צריכה לשמח לך את הלב כל פעם מחדש ולא למלא אותו בחרטות ועצב. אני חושבת שזה מה שצריך להוביל אותך.

 

[eieee]

תודה רבה בנות..

אקדיש לזה מחשבה. תודה שוב. עינת

 

[פרח75]

הייתי בדיוק במצב שלך

הייתי ממש בדיוק במצב שלך לפני כמה שנים. התלבטתי המון ובסוף החלטתי שמאד מאד מאד חשוב לי שהיא לא תהיה שם, במיוחד אם אמא שלי לא יכולה להיות, ולכן העזתי וביקשתי מאבא שלי שיבוא לבד לחתונה. הוא אמנם ניסה לשכנע, וקצת כעס, והיא נעלבה עשתה הצגות אבל אני התעקשתי שזה מאד חשוב לי ובסופו של דבר אבא שלי נכנע והגיע לבד. לא היה פשוט אבל לדעתי חתונה היא אחד הימים היחידים שמתאפשר לנו להיות לגמרי במרכז, לגמרי אגואיסטים והשאווירה סביבנו תהיה אווירה אוהבת ואוהדת ולכן חשוב להזמין רק אנשים שבא לנו שיהיו שם איתנו ולא נספחים ובמיוחד לא אנשים שאנחנו ממש לא אוהבים. זה מקלקל את אווירת האהבה. זו הגישה שלי. אשמח לשמוע מה החלטת...ושיהיה במזל טוב! זה הכי חשוב

 

[eieee]

הי פרח יקרה..

תודה על ההזדהות אני חושבת במאה אחוז כמוך. העניין הוא שמערכת היחסים עם אבי בשנה האחרונה ממש עלתה על שרטון ככה שמצב לא משהו בינינו מדברים כשצריך אבל לא מעבר לזה לדעתי הוא פשוט שומר לי טינה כמו ילד בן ארבע על זה שהוא יודע מבפנים שאני לא מסמפטת את החברה שלו (זה לאחר חמש שנים שהייתי מארחת אותם בביתי הרבה פעמים מכל הלב מתוך כוונה להמשיך הלאה לאחר שאמי נפטרה אך כשביקשתי לדבר איתו, כתבתי לו מכתב שיש דברים שמפריעים לי ואשמח מאוד שנדבר עליהם כי זה יעזור לי קיבלתי דממת אלחוט ומאז הקשר בינינו דעך. כשאנחנו נפגשים הוא מתנהג אלי באפאטיות ואני חושבת שזה הדבר האחרון שמגיע לי) יחד עם זאת השנה הבנתי שאני לא מעוניינת בשם מגע עם האישה הזאת ומה שבטוח שאם אבא שלי מתעלם לגמריי מכל בחינה שהיא שהוא אבא שלי אין שום סיבה ש"אבלע" בשבילו את הצפרדע הגדולה הזאת. ולכן אני החלטתי הנוכחות שלה ולא משנה מה היא תעשה תקלקל לי את העבירה זה כמו להכניס אוייב לחתונה שלך. ממש ככה ושלא תביני לא נכן. אני לא מתכננת לעשות אירוע ענק אולי בית כנסת צנוע ולאחר מכן ארוחה זה הכל. אז זה יהיה אינטימי ובינינו אני מוכנה שאבא שלי יעשה לי את האולטימטום הזה ואני מוכנה אליו.. מה שרציתי לשאול אותך איך הקשר עם אביך היה לאחר החתונה ועכשיו? האם הוא "תפקד" בחתונה או שהרגשת סוג של מתח? מה האחים שלך חשבו על זה? מחכה לתשובתך ותודה על ההקשבה. עינת

 

[eieee]

פרח-.. תוספת..

שימי לב שבמקום אווירה רשמתי עבירה את חושבת שזה אומר משהו? חה..

 

[פרח75]

../images/Emo13.gif

האמת היא שהמשפחה שלנו די התפרקה אחרי שאמא שלי נפטרה. אחי הבכור הפסיק לדבר איתנו. הוא אמנם הגיע לחתונה אבל האווירה היתה מתוחה ואחרי זה הקשר נותק. אחי הצעיר מאד הבין אותי שאני לא רוצה שהיא תגיע לאירוע. אבא שלי קצת כעס והיו ויכוחים והוא נסה לעשות לי רגשות אשמה (וגם קצת הצליח) אבל עמדתי על שלי. היה לי כל כך חשוב שהיא לא תבוא שהייתי מוכנה לשלם כל מחיר ובסופו של דבר, אבא שלי ויתר. לשמחתי, זה לא גרם לנתק למרות שבמשך השנים היו ביננו המון חיכוכים קשים בנושא שלי ושלה כי ברור שאני לא מקבלת אותה. הויכוחים לא פעם היו מתישים וכואבים והיום אני כבר מוותרת על הרבה, מגיעה אליהם הביתה, מזמינה אותם אלי, מקבלת אותם כזוג אבל לא בלב אלא רק כדי לשמור על שקט תעשייתי כי אני חושבת שלא שווה לריב בשביל כל דבר אבל עד היום אין שום דבר שאני שלמה איתו יותר מאשר העובדה שהיא לא היתה בחתונה שלי. בזה לא הייתי יכולה לעמוד.

 

[פרח75]

אגב...

לצערי אני לא יכולה לומר שאבא שלי מתפקד ממש כאבא. הוא לא תומך ולא עוזר משום בחינה אבל מערכת היחסים שלנו היום ידידותית. אני עדיין כואבת מאד את החסך האבהי שיש לי מהצד שלנו ולכן אני גם מרשה לעצמי לעמוד על שלי ולא לקבל אותה בכל מצב ובכל אירוע כי זה לא שאני מקבלת ממנו המון יחס ואהבה. זה ברור מי מקום ראשון אצלו ואלה לא אנחנו הילדים.

 

[eieee]

וואו..

זה כמעט ממש המילים שלי. ממש כך. יחד עם זאת קשה לי לראות את עצמי מארחת אותה שוב בביתי. אבל עוד חזון למועד יכול להיות שאני מנסה לחשוב רחוק מדי וזה לא ממש נכון. את חושבת שאבא שלך עושה או עשה לך דווקא בזה שלא קיבלת אותה? דרך אגב מאיזה סיבות את לא קיבלת אותה? אני מחוסר מוסריות משווע. היא הייתה עם אבא שלי לפני שאמא שלי נפטרה הוא כמובן הכחיש ומייד אחרי שהיא נפטרה כבר בשבעה היא הגיעה הרבה לבית ואחרי חודש כבר ישנה במיטתה ובישלה על הגז שלה מה שנקרא. המשכתי הלאה מייד אחרי חודש וכמו שסיפרתי לך חמש שנים בשביל שקט תעשייתי הייתי נפגשת איתם וכו' והם התארחו אצלי הרבה ואז בין כמה מקרים (הדף קצר מבכדי להכיל) לא הגעתי לאזכרה של אמא (המשפחה שלי גרה רחוק ממני ) שלי ממצב נפשי ממש ממש קשה והחוצפנית התקשרה אלי לשאול אותי אם אני לא חושבת שהעמקתי את הקרע ביני לבין אבא שלי בזה שלא באתי ואז פתחתי בצורה הכי טקטית את מה שיש לי בלב כבר חמש שנים. אז היא אומרת לי את חושבת שאני צריכה להתנצל על זה שבאתי אחרי אמא שלך? איזה אחרי... היא פשוט בחורה שדורכת על גופות בשביל להגיע למה שהיא רוצה ולכן אני ואחי (שלושה ) לא סובלים אותה פשוט אישה טיפשה. אז אי לכך ובהתאם לזאת (אפילו שלא הבעתי שום ביקורת פורמלית בפני אבא שלי רק ניסיתי להמשיך הלאה) אבא שלי מתנהג ממש באפאטיות אלי. אז קשה לי להאמין שאארח אותך אצלי ומן הסתם הוא חסום כרגע בלראות את הדברים ואני מכינה את עצמי נפשית (למעשה כבר כמה שנים) להסתדר בלעדיו מבחינה רגשית. ומסתדרת מצויין. פשוט פעם היה אחר ופעם גם אבא שלי היה מתייחס אלי אחרת לגמריי אבל דברים משתנים בחיים. יש מן קטע כזה גם שזה נורא מפלחג בין האחרים כאילו הקשר עם האבא שהוא לא טוב מסכסך בין האחים במיוחד שלא גרים אחד ליד השני וזה המכה הכי גדולה. פרח יקרה כתבי אם תוכלי רק בזמנך... תודה. עינת

 

[סְקָאלִי]

התלבטתי מה לכתוב ...

גם אצלי היה אישיו דומה במידה מסויימת. אמנם התחתנתי בחו"ל, אבל עשיתי מסיבת חתונה בארץ, שכללה הכל חוץ מהחופה. הסיבה להתלבטות הייתה שזוגתו דאז של אבי שיחיה, כבר אינה בחיים היום, ולכן איני מרגישה בנוח להרחיב את הדיבור על כך. נסתפק בכך שנאמר שהיא כנראה הבינה שאין מצב שיהיה לה תפקיד רשמי כלשהו בחתונה [למשל בקבלת הפנים], אז היא "במקרה" נסעה בדיוק לחו"ל באותה תקופה. בסה"כ אני חושבת בדיעבד שזה היה פתרון די חכם, גם אם לא מושלם.

 

[eieee]

תודה סקאלי על השיתוף האישי..

את מקסימה!!