צריך עצה
אז ככה. כבר מההתחלה היינו בדסמיים וכבר מההתחלה ידעתי שיש לו איזה סיפור לא סימפטי ברקע שמשפיע עליו. בהתחלה לא חשבתי שזה ביג דיל, אני לא מכיר הומו בלי סיפור ובגדול הכל היה בסדר. הנושא עלה בעיקר כשהייתי שם לב לכל מיני התנהגויות או כשרציתי לדעת מאיפה הוא הביא רעיון מסוים. הוא תמיד נתן תשובות לא ספציפיות ובהתחלה התעקשתי רק מתי שנראה לי הכרחי כי ראיתי שהוא ממש שונא לדבר על זה. ככל שהקשר התקדם הבנתי שיש פה משהו רציני יותר וביקשתי שנדבר על זה אבל הוא לא ממש שיתף פעולה והבטיח שהכול בסדר. עם הזמן נוספו עוד פרטים ועדיין הרושם שלי היה שאני לא צריך לדאוג. בשבועות האחרונים הוא היה לחוץ מאוד והיה ברור שמשהו מציק לו ולפני יומיים ישבנו לשיחה והוא אמר שהוא לא רוצה לשמור יותר בבטן. הוא סיפר לי הכל וגם השאיר לי הרבה מאוד חומר מצולם.
די איבדתי עשתונות. זה סיפור נוראי. היה מאוד קשה וכואב להקשיב למה שהוא סיפר והיה אפילו יותר גרוע לראות חלקים מזה בווידיאו. הוא ביקש שאני אראה הכל, כי הוא רוצה שאני אדע אבל לא הייתי מסוגל. היה מאוד קשה להבין שאני מזהה חלק מההתנהגויות והמצבים. דברים שעשינו או שאמרתי לו. אני יודע שזה בכלל לא כמו מה שהיה שם, כי אצלנו הכל בהסכמה ובטיחותי ובאהבה. כל מה שאני עושה אני עושה כדי שיהיה לו טוב. אני אוהב אותו מאוד והוא יודע את זה. לא עושים שום דבר לא בהסכמה ובלי שלמדתי וקראתי קודם איך לעשות אותו בצורה בטיחותית ובלי שניסיתי קודם על עצמי. וזה אף פעם לא נגמר עד שהוא מאופס ועד שווידאתי שאין נזקים ותמיד מדברים אחר כך כדי לראות שהכול בסדר.
ובכל זאת אני מרגיש רע. עזרתי לו מבלי שאני יודע לשחזר כל מני דברים. אני יודע שהרבה מזה בא ממנו, וזה עושה לו טוב. אנחנו מדברים הרבה ואני יודע לקרוא אותו. אם הסיפור הזה לא היה עולה לא הייתי שוקל אפילו לשנייה שמה שאנחנו עושים לא בסדר. ובכל זאת. על הרבה מהמגע שהיה ביננו מעיב צל של מגע דומה שנעשה בכוונה רעה, באכזריות. כל דבר שאנחנו עושים נהיה פתאום מלוכלך. אני לא רוצה להיות האיש בווידיאו, אני לא רוצה שום קשר אליו אבל הקשר קיים. וכל כך כואב לי עליו. כואב לי שזה מה שהיה, כואב לי שהוא צריך להסתובב עם התמונות האלה בראש.
אני לא יודע מה לעשות הלאה. פיזית כרגע אני לא יכול להציע לו יותר מחיבוקים וזה מדאיג אותו. הוא חושב שזה בגלל שאני כועס עליו אבל פשוט הכל מתערבב לי. ביקשתי ממנו לדבר עם מישהו מקצועי, אפילו למפגש אחד או שניים. הוא התנגד אבל הסברתי לו שירגיע אותי לדעת שיש עוד מישהו שמשגיח שהכל בסדר איתו והוא הסכים. סיכמנו גם שאני אסיים לראות הכל והוא יענה על כל שאלה שיש לי. חוץ מזה אני לא יודע מה עוד צריך לעשות.
למישהו קרה פעם? למישהו יש עצה איך מתמודדים עם דבר כזה?
אז ככה. כבר מההתחלה היינו בדסמיים וכבר מההתחלה ידעתי שיש לו איזה סיפור לא סימפטי ברקע שמשפיע עליו. בהתחלה לא חשבתי שזה ביג דיל, אני לא מכיר הומו בלי סיפור ובגדול הכל היה בסדר. הנושא עלה בעיקר כשהייתי שם לב לכל מיני התנהגויות או כשרציתי לדעת מאיפה הוא הביא רעיון מסוים. הוא תמיד נתן תשובות לא ספציפיות ובהתחלה התעקשתי רק מתי שנראה לי הכרחי כי ראיתי שהוא ממש שונא לדבר על זה. ככל שהקשר התקדם הבנתי שיש פה משהו רציני יותר וביקשתי שנדבר על זה אבל הוא לא ממש שיתף פעולה והבטיח שהכול בסדר. עם הזמן נוספו עוד פרטים ועדיין הרושם שלי היה שאני לא צריך לדאוג. בשבועות האחרונים הוא היה לחוץ מאוד והיה ברור שמשהו מציק לו ולפני יומיים ישבנו לשיחה והוא אמר שהוא לא רוצה לשמור יותר בבטן. הוא סיפר לי הכל וגם השאיר לי הרבה מאוד חומר מצולם.
די איבדתי עשתונות. זה סיפור נוראי. היה מאוד קשה וכואב להקשיב למה שהוא סיפר והיה אפילו יותר גרוע לראות חלקים מזה בווידיאו. הוא ביקש שאני אראה הכל, כי הוא רוצה שאני אדע אבל לא הייתי מסוגל. היה מאוד קשה להבין שאני מזהה חלק מההתנהגויות והמצבים. דברים שעשינו או שאמרתי לו. אני יודע שזה בכלל לא כמו מה שהיה שם, כי אצלנו הכל בהסכמה ובטיחותי ובאהבה. כל מה שאני עושה אני עושה כדי שיהיה לו טוב. אני אוהב אותו מאוד והוא יודע את זה. לא עושים שום דבר לא בהסכמה ובלי שלמדתי וקראתי קודם איך לעשות אותו בצורה בטיחותית ובלי שניסיתי קודם על עצמי. וזה אף פעם לא נגמר עד שהוא מאופס ועד שווידאתי שאין נזקים ותמיד מדברים אחר כך כדי לראות שהכול בסדר.
ובכל זאת אני מרגיש רע. עזרתי לו מבלי שאני יודע לשחזר כל מני דברים. אני יודע שהרבה מזה בא ממנו, וזה עושה לו טוב. אנחנו מדברים הרבה ואני יודע לקרוא אותו. אם הסיפור הזה לא היה עולה לא הייתי שוקל אפילו לשנייה שמה שאנחנו עושים לא בסדר. ובכל זאת. על הרבה מהמגע שהיה ביננו מעיב צל של מגע דומה שנעשה בכוונה רעה, באכזריות. כל דבר שאנחנו עושים נהיה פתאום מלוכלך. אני לא רוצה להיות האיש בווידיאו, אני לא רוצה שום קשר אליו אבל הקשר קיים. וכל כך כואב לי עליו. כואב לי שזה מה שהיה, כואב לי שהוא צריך להסתובב עם התמונות האלה בראש.
אני לא יודע מה לעשות הלאה. פיזית כרגע אני לא יכול להציע לו יותר מחיבוקים וזה מדאיג אותו. הוא חושב שזה בגלל שאני כועס עליו אבל פשוט הכל מתערבב לי. ביקשתי ממנו לדבר עם מישהו מקצועי, אפילו למפגש אחד או שניים. הוא התנגד אבל הסברתי לו שירגיע אותי לדעת שיש עוד מישהו שמשגיח שהכל בסדר איתו והוא הסכים. סיכמנו גם שאני אסיים לראות הכל והוא יענה על כל שאלה שיש לי. חוץ מזה אני לא יודע מה עוד צריך לעשות.
למישהו קרה פעם? למישהו יש עצה איך מתמודדים עם דבר כזה?
הוא אומר שזה בסדר... חבל לתת לו את התחושה שזה אסון.