שרימפיניון
New member
צריך עיצה
אחד מהדברים שאני הכי שונא שאמא שלי עושה לי זה ריגשי. היא מנסה לדאוג שהכל יהיה כמו שהיא רוצה בדרכים ממש לא הוגנות. כמו למשל לנסות לגרום לי לגשת למתכונת חוזרת בספרות ע"י לומר ליד המורה שלי לתקשורת(שהיא חברה טובה שלה, והמורה היחידה שיודעת עליי ואני מעריך אותה) ש"תיגש למתכונת חוזרת, קיבלת 42!!!!" והרי אני מעריך את המורה שלי לתקשורת, הרי אני יודע היטב שאיכפת לה ממני(בניגוד להרבה מורות) וידעתי שהיא תצטרף לאמא שלי בללחוץ עליי שאגש למתכונת החוזרת. הפעם מדובר בנושא השנת שירות. כן, כל המשפוחה יודעת כבר שהחלטתי לוותר. אמא שלי, כהרגלה, עלתה על משהו חדש! שנת שירות בצפון! מדובר בתכנית "תנופה" או משהו כזה. יש מספר מקומות אחרונים בתכנית...אחד מהם הוצע לי. מדובר על תכנית שבמהלכה יש אפשרות להשלים בחינם בגרויות בעזרת מורים ב"אורנים" בבוקר....ואחה"צ הולכים להתנדב כעוזר מדריך בפנימיות או משהו כזה...אחת בטבעון ואחת ממש ליד טבריה. בסוף השנת שירות מתגייסים לצ.ה.ל, למחווה אלון(או משהו כזה), בסיס הדרכה...והופכים למדריכים. עכשיו. אני באמת לא יודע למה אני מבקש את דעתכם, אבל פשוט חשובה לי דיעה נוספת. אני בגישה של או נוער עובד או כלום אבל אמא והאחים עושים לי ריגשי עצבני בסגנון "אתה לא יודע מה אתה מפסיד, זה כמו בכלל לא לשרת בצ.ה.ל...אם לא תלך קרוב לודאי שתאכל חרא בצבא". אני ממש שונא את הקטעים האלו שלהם. אבל אני ממש לא יודע מה לעשות. מתוסכל. מחפש עיצה.....יש לכם אולי אחת? או לפחות הבעת דיעה על המצב.
אחד מהדברים שאני הכי שונא שאמא שלי עושה לי זה ריגשי. היא מנסה לדאוג שהכל יהיה כמו שהיא רוצה בדרכים ממש לא הוגנות. כמו למשל לנסות לגרום לי לגשת למתכונת חוזרת בספרות ע"י לומר ליד המורה שלי לתקשורת(שהיא חברה טובה שלה, והמורה היחידה שיודעת עליי ואני מעריך אותה) ש"תיגש למתכונת חוזרת, קיבלת 42!!!!" והרי אני מעריך את המורה שלי לתקשורת, הרי אני יודע היטב שאיכפת לה ממני(בניגוד להרבה מורות) וידעתי שהיא תצטרף לאמא שלי בללחוץ עליי שאגש למתכונת החוזרת. הפעם מדובר בנושא השנת שירות. כן, כל המשפוחה יודעת כבר שהחלטתי לוותר. אמא שלי, כהרגלה, עלתה על משהו חדש! שנת שירות בצפון! מדובר בתכנית "תנופה" או משהו כזה. יש מספר מקומות אחרונים בתכנית...אחד מהם הוצע לי. מדובר על תכנית שבמהלכה יש אפשרות להשלים בחינם בגרויות בעזרת מורים ב"אורנים" בבוקר....ואחה"צ הולכים להתנדב כעוזר מדריך בפנימיות או משהו כזה...אחת בטבעון ואחת ממש ליד טבריה. בסוף השנת שירות מתגייסים לצ.ה.ל, למחווה אלון(או משהו כזה), בסיס הדרכה...והופכים למדריכים. עכשיו. אני באמת לא יודע למה אני מבקש את דעתכם, אבל פשוט חשובה לי דיעה נוספת. אני בגישה של או נוער עובד או כלום אבל אמא והאחים עושים לי ריגשי עצבני בסגנון "אתה לא יודע מה אתה מפסיד, זה כמו בכלל לא לשרת בצ.ה.ל...אם לא תלך קרוב לודאי שתאכל חרא בצבא". אני ממש שונא את הקטעים האלו שלהם. אבל אני ממש לא יודע מה לעשות. מתוסכל. מחפש עיצה.....יש לכם אולי אחת? או לפחות הבעת דיעה על המצב.