צריך עיצה בבקשה.

[dfghj]

צריך עיצה בבקשה.

שלום לכם. יש לי בעייה כלשהיא שאיני מצליח לפתור עם עצמי. אני מתלבט ומתחבט בסוגיית הלימודים כבר הרבה זמן(עשיתי אפילו ייעוץ),יותר ויותר נראה לי שמה שהכי מתאים לי לעסוק בו הוא רפואה או רפואת שיניים. הבעייה היא שאני לא מתקבל לא לזה ולא לזה. כל מקצוע אחר שאני חושב עליו ,כולל למשל מקצועות רפואיים כגון פיזיותרפיה,לא בא בחשבון כמו ללמוד רפואה ולעסוק בזה. מה אני עושה ? לנסות עכשיו לשפר ציונים במשך כמה שנים-דבר שייקח הרבה זמן וגם אינו מבטיח לי קבלה בסוף ? לוותר וללכת ללמוד משהו אחר ? כל מקצוע אחר (כולל מה שקרוב לרפואה ) לא ממש מושך אותי או מעניין אותי כמו רפואה. אולי ללמוד בחו"ל ? אבל זה מאוד יקר שם... מה אתם מציעים ?

 

[מכון הדסה]

רפואה

אני זקוק לפרטים נוספים. בן כמה אתה? האם ניסיתצ כבר יותר מפעם להתקבל לרפואה? האם הגעת לשלה הראיונות, או נדחית קודם לכן. ממוצע בגרות? פסיכומטרי?

 

[ghjkl]

שלום,

אני בן 23,לא ניסיתי להתקבל. בגרות-9.99 פסיכו-681 מה דעתך ?

 

[אל דופא]

../images/Emo31.gif

מנסיון...ציון המינימום בפסיכומטרי לקבלה לרפואה באוניברסיטה העברית הוא 690. א-ב-ל! רק אם יש לך ממוצע 11 בבגרות. היום, לאחר ש"ביטלו" את הפסיכומטרי, האוניברסיטאות מתכוונות להעלות את סף הקבלה, כך שעכשיו רק יחידי סגולה עם 11 בבגרות ו- 770 מינימום בפסיכומטרי יוכלו אולי לנסות להתקבל... סליחה על הפסימיות- אבל חשבת על שיפור בגרויות?

 

[Blue Tooth]

אם אתה משוכנע לחלוטין

שאתה רוצה רפואה/רפו"ש (וכדאי שתהיה ממש ממש בטוח), תצטרך לשפר ציונים. מרפו"ש אתה לא כ"כ רחוק, נראה לי שתוכל להסתפק בשיפור בגרויות, וזה לא לוקח כ"כ הרבה שנים, ניתן לעשות מכינה (כך תוכל לשפר את כל הציונים בשנה אחת ולהתקבל ע"ס ציונים אלה, ללא קשר לציוני הבגרות הקודמים שלך). גש לאתר מידעת או לאתרי האוניברסיטאות הכוללות פקולטה לרפואה/בי"ס לרפו"ש, ובדוק מהם ספי הקבלה לחוגים אלה, וכמה אתה צריך לשפר ע"מ להגיע לסף. אגב, סף הציונים הדרושים לרפואה באוני´ ב"ג נמוך יחסית, אבל המועמדים נדרשים לעבור שני ראיונות וסוג של מבחן אישיות, והם לא קלים כלל. (ועוד אגב, אני המעצבנת מפורום סטודנטים, שהתעקשה שהמדינה מוצפת ברופאי שיניים...

אני כאן לשירותך, אם תרצה לשאול עוד, ברצינות)

 

[dfghj]

היי blue tooth !!

קודם כל, את לא מעצבנת ! ודוקא נחמד לדבר עם מישהי שלומדת את המקצוע ! אגב, כאשר אמרת שהמדינה מוצפת ברופאי שיניים לא הכעיס כלל (אולי זה ינחם אותי כי הרי אני לא מתקבל....),למרות שאני עומד על דעתי שזהו מקצוע בטוח ומי שלומד אותו יודע בבטחה במה יעסוק ועתידו אינו לוט בערפל.(לכן גם רצוני ללמוד מקצוע זה !). בהמשך למה שדיברנו אז-כמובן שלא שוחחתי עם כל רופאי השיניים במדינה אבל סביר להניח שאין אבטלה בתחום הזה,גם אם לא "ניפוח" החשבון מאידך. העניין אצלי ,שלי נדמה קודם כל,שמקצוע רפואי יתאים לי ביותר,וכמובן שאם הייתי מתקבל לרפו"ש אז הייתי שמח מאוד ,גם אם לא הייתי מתקבל לרפואה שסף הקבלה לפקולטה זו הוא גבוה בהרבה יותר. לא שאני יודע בבטחה שרפו"ש יתאים לי . כלל וכלל לא. איני יודע אם עבודת ידיים תתאים לי,אין לי הרי ניסיון בזה,אבל רצוני ללמוד זאת נובע מהסיבות שהזכרתי: עבודה די בטוחה,ידיעה במה אעסוק,טיפול באנשים ו...כן גם שכר לא רע ומקצוע יוקרתי,שהרי רופא הוא רופא ! השנה למשל,אם היה לי פסיכו 730 לערך עם בגרות כזו כנראה שהייתי מתקבל,למרות שעדיין איני בטוח כי סיפי הקבלה עלו משמעותית,כנראה בגלל נפילת ההייטק,ועכשיו גם כנראה יוסיפו לעלות בגלל השיטה החדשה. האם זה יהיה ריאלי לשפר עכשיו ? איני יודע ! אם אעשה פסיכו ולא אשפר ? וכנ"ל לגבי בגרויות-אני צריך ממוצע גבוה משמעותית . העניין הוא שאני לא מוצא מקצוע אחר ! כל דבר אחר נראה לי לא בטוח או ,יותר חשוב,לא יעניין אותי/יתאים לי. לא שבטוח שלעשות סתימות וטיפולי שורש יעניין אותי במיוחד...ואפרופו עניין-כתבת שרצוי להיות "ממש ממש בטוח" שזה מה שאני רוצה-מדוע ? האם בפקולטאות לרפואה/רפו"ש יש כאלה שמשעמם להם ? לא נראה לי שיש מעניין אותי מאשר ללמוד נושאים אלה. האם יש הרבה שעוזבים (ברפו"ש בעיקר ) ?ומה הם עושים ? לאן הם פונים ? מה גרם להם לא למצוא בזה עניין ? אני מקווה שאתם מבינים על מה אני מדבר ותוכלו לייעץ מנסיונכם וידיעתכם. תודה.

 

[Blue Tooth]

היי dfghj !

יש איזשהו בטחון בעובדה שאתה לומד מקצוע ספציפי, כלומר שבסיום הלימודים אתה יודע בדיוק מה אתה הולך לעשות. אפילו במשפטים או מדעי המחשב, שגם הם די ספציפיים, עדיין ניתן להתפתח לכל מיני כיוונים. מבחינה זו רפואה דומה יותר למשפטים - ניתן להתמחות בתחומים שונים. בכל אופן, אני מאוד מבינה את השיקולים שלך, גם אני חשבתי באופן די דומה, מאוד רציתי רפואה (ולא התקבלתי...), לא ידעתי מה אבחר אם לא אתקבל לרפואה ונרשמתי לכל מיני תחומים שונים - מדמ"ח, הנדסה וכו´, ובסוף הלכתי על רפו"ש, מסיבות די דומות לאלה שאתה ציינת (למרות שהיום אני לא בטוחה שהן נכונות). אמרתי שאתה צריך להיות בטוח שזה מה שאתה רוצה, בגלל העובדה שאתה צריך לשפר ציונים בשביל זה ואתה לא יכול להיות בטוח ב-100% שתתקבל. אני מצטערת על הפסימיות, אני דווקא מאמינה שאתה צריך לעשות את זה ולהתאמץ להתקבל למה שאתה רוצה, אבל ברור שצריך לקחת בחשבון את האפשרות שלא תתקבל (גם אני שיפרתי הרבה ובסוף לא התקבלתי לרפואה... ואגב, היום אני לא מתחרטת בכלל!). אני לא יודעת אם יש אנשים שמשעמם להם, לא נראה לי שזו הנקודה. הנקודה היא האם אתה מתאים לזה, גם מבחינת העבודה המעשית (קשה דעת מראש), וגם מבחינת הגישה לאנשים, יחסי אנוש, רצון לעזור, להבין את המתרפאים שלך ועוד כל מיני תכונות. אני עדיין לא בטוחה שאני יודעת מהן כל התכונות הדרושות במקצוע הזה. ודאי שיש סטודנטים שעוזבים. בודדים, אבל בכל זאת יותר מאשר מברפואה. הסיבה היא בד"כ עניין העבודה המעשית - בשנה ד´ מתחילים ללמוד אותה ואנשים מגלים שהם לא כ"כ מסתדרים עם זה (למרות שאף אחד לא מועף מהלימודים בגלל זה, וכל מי שיתאמץ - יהיה רופא שיניים בסוף). אבל יש גם סיבות אחרות לעזיבה, אני מניחה. אנשים שעזבו בד"כ נשארים קרובים לתחום - רפואה, ביוטכנולוגיה או משהו כזה. אז כמו שאמרתי, תעשה חושבים עם עצמך, האם אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה. רצוי להתייעץ עם רופאי שיניים, או סטודנטים לרפו"ש (

), כדי לברר בדיוק איך זה. אני לא עשיתי את זה לפני הלימודים, כי חשבתי שכל אחד יודע מה זה רופא שיניים, וזה לא בדיוק נכון. אם אתה באמת רוצה - לך על זה! תשפר מה שצריך, אין דבר העומד בפני הרצון... אני כאן לכל שאלה (נראה לי שרצוי שנעבור למסרים פרטיים)

 

[מכון הדסה]

רפואה

אין זה סוד שדרישות הקבלה לרפואה הן גבוהות ביותר. בתשס"ב כדי להתקבל לרפואה באוניברסיטה העברית עם פסיכומטרי 695, נדרש ממוצע בגרות 110. דרישות הקבלה דומות בשאר המוסדות בארץ למעט בן-גוריון. שם תהליך הקבלה שונה ומודגש יותר הצד האישיותי והמוטיבציה. על מנת להתקבל בארץ סביר להניח שיהייה עליך לשפר בגרויות ופסיכומטרי.אם נגשת רק פעם אחת לפסיכומטרי אתה בהחלט יכול לצפות לשיפור הציון בבחינה החוזרת, שכן אצל מרבית הנבחנים בבחינה חוזרת יש שיפור בציון. אם כלכלית וטכנית הדבר ניתן לביצוע, שקול גם לימודים בחו"ל במקומות בהם דרישות הקבלה פחות מחמירות.