צריך עזרה

yany11

New member
צריך עזרה

שלום לכולם, אני בן 22 סובל מדיכאון של מספר שנים וחרדות, התחלתי טיפול תרופתי לפני כחודשיים והמצב משתפר, בנוסף התחלתי טיפול פסיכולוגי התנהגותי קוגנטיבי לאחר שהייתי אצל 3 מטפלים בגישה דינמית בתקופה של כחצי שנה סה"כ והפסקתי איתם כי לא היתה שום התקדמות, עכשיו שהתחלתי טיפול חדש (כחודש וקצת) חשבתי שזה באמת יהיה שונה וארגיש את השינוי המיוחל אבל אני מרגיש שזה עדיין לא זה, אני מרגיש כאילו זה לא הכיוון, המטפל אומר לי לזהות את המחשבות שגורמות לי לחרדה וכך אפשר לעבוד עליהן לאט לאט למשל אני סובל מחרדה חברתית לדבריו אז מנסים לעבוד על המחשבות הספציפיות שגורמות לי לחרדה אך העניין הוא שאני לא בטוח בכלל שזה מה שגורם לי לתחושת הדיכאון יש לי גם מחשבות טורדניות ואני מרגיש די מבולבל ולא מצליח להבין מה בדיוק גורם לי לתחושה הרעה הזאת ואני מרגיש שאם אצליח להתגבר על הדיכאון גם החרדה החברתית תפחת משמעותית ואפילו תיעלם, העניין שאני לא יודע בדיוק על מה אני צריך לעבוד בשביל להרגיש יותר טוב אני מבולבל ומרגיש רע ומיואש:( מקווה שתוכלו לעזור
 

גרא.

New member
yany11,אחרי שנסית,כמה גישות ללא הצלחה,כדאי

שתתנסה גם בשיטת ה-.E.M.D.R ,שהשמוש בה הולך וגדל במיוחד במצבי חרדה.(הסבר מצ"ב).
 

Shazi

New member
יש "כלל" בטיפול CBT

בטיפול CBT (התנהגותי קוגניטיבי) יש לצפות שהשינוי בדרך כלל יתחיל אחרי 5-9 פגישות. אם אתה בטיפול כחודש וחצי, סימן שעברת בינתיים 5-6 פגישות. אני אומרת שכדאי לתת לזה צ'אנס, ואם לא ישתנה שום דבר עד הפגישה התשיעית, כדאי לדבר עם המטפל- אולי יש בעיה בהגדרת הבעיה, שיעורי הבית או בכלל במערכת היחסים הטיפולית. קח בחשבון שעבודה קוגניטיבית היא לא פשוטה, ולפעמים בכלל מתחילים בעבודה התנהגותית שנותנת קצת "דחיפה" גם בכיוון הקוגניטיבי.
 

yany11

New member
העניין הוא

קודם תודה לשניכם על ההתייחסות, בטיפול מהסוג הזה אני אמור לזהות את המחשבות שמפריעות לי ואז עובדים עליהן בפגישות עד כמה שהבנתי, הבעיה שלי היא שאני ממש לא מצליח להתרכז ולהעלות את המחשבות שבאמת מפריעות לי אני מרגיש די מבולבל מאוד קשה לי להתרכז, אני מעלה קצת סיטואציות שגורמות לי לחרדה (בעיקר בחברה), אבל לא חושב שזה מה שגורם לי להיות בדיכאון, כשאני במצב רוח קצת יותר טוב אני מתגבר על החרדה ומצליח להיפתח יותר. אני מרגיש מאוד פגיע אני חושב שהדימוי העצמי שלי נמוך וכנראה בגלל זה פיתחתי סוג של הגנה, מחסום שמנתק אותי רגשית מהעולם, אולי זה עוזר לי לא להיפגע אך מצד שני לא מצליח לחוות הנאה ואת הדברים הטובים של החיים, כאילו אני מסתכל על החיים מהצד והכל חולף לידי. זה היה ממש על קצה המזלג מה אני מרגיש ומה שעלה לי בראש עכשיו אולי זה יסביר קצת יותר טוב את המצב שלי, מוטיבציה לעשות שינוי ממש לא חסר לי ובאמת שנמאס לי להרגיש ככה. אני רק רוצה לדעת לאיזה כיוון ללכת, לעבוד באמת על מה שצריך לעבוד ולא לבזבז את הזמן כי בנתיים אני סובל..
 

Shazi

New member
כשיש דיכאון וחרדה

בדך כלל נהוג לעבוד קודם כל על הדיכאון. פרט לכך, החרדה יכולה להוות סימפטום משני לדיכאון. אולי צריך לאתר קודם כל מחשבות דכאוניות (לפני מחשבות חרדתיות), ופעילויות שונות שימריצו אותך קצת, גם אם אתה לא ממש נהנה מהן. דימוי עצמי נמוך בדרך כלל קשור במחשבות כמו "אני לא שווה כלום", ודיכאון בדרך כלל מלווה גם במחשבות שליליות על העולם ועל העתיד. אולי זה יכול לתת לך כיוון לאיתור המחשבות שלך...
 
למעלה