צריך עזרה

[פחתולית פראית]

צריך עזרה

האם מישהו מכיר סיוע משפטי טוב ואמין לגבי הסדרי ראייה. לגבר בחינם ולא האגודה לזכויות הגבר?

 

[הכל דבש ורימונים]

אני כתבתי את ההודעה מעל

פשוט לא זכרתי את הפרטים שלי

אשמח לעזרה.

 

[מיכל דחוח הלוי]

סיוע משפטי חינם לכולם, לא רק לגבר

כן, שמעתי מאנשים שהאגודה לזכויות הגבר דורשת כסף רב. לא צריך להתפתות מתואר האגודה אלא לקחת ייעוץ משפטי רגיל (כלומר, עורך דין טוב) ורצוי לאחר קבלת המלצות, אם כי אין שום ביטחון שמה שעבד עם מישהו אחר יעבוד גם איתך. לגבי סיוע משפטי, האם התכוונת לסיוע משפטי מטעם המדינה הניתן בחינם או לעורך דין טוב במחיר סביר? פרט לכך, אתה יכול גם לכתוב כאן בפורום בתמצית את הדילמה במקרה שלך והגולשים ישתדלו להתייחס, כל אחד מניסיונו ומנקודת מבטו, כולל מנהלות הפורום. מניסיוני, אין חכם כבעל ניסיון וכדאי ללמוד מאנשים חכמים.

 

[הכל דבש ורימונים]

כן זו כוונתי, סיוע מטעם המדינה

או כל גוףאחר בחינם. ייעוץ אצל עורך דין טוב עולה כ-400 ש"ח. הבעיה שלי בקיצור היא בעצם בעיה לא "מיוחדת", גרושתי מזה 4 שנים (שנה רשמית ו-3 כפרודים) מונעת מילדיי לראות אותי. הם לא ישנים אצלי, הביקורים המועטים מלווים בעשרות טלפונים וחקירות על מה הם עושים וכו', אני גר בדירה יפה ומסודרת והילדים רוציםלבוא. בחלק מהפעמים שהיא "מרשה" להם לבוא זה רק לאחר שהיא קובעת עבורי לאן אקח אותם. היא מבקשת כספים מעבר להסכמים שלנו (ימי הולדת וכו') ואם אני מסרב או חושב שזה גבוה וכו' היא מסרבת לתת לילדים לבוא. הילדים הם בני 9 ו-5. כמו-כן היא אוסרת עליי להפגיש אותם עם משפחתי, דודים, סבא וסבתא. ניסיתי לתת לה את הזמן להירגע מהכעס והעלבון שהיא כנראה חשה מרצוני להתגרש. אבל 4 שנים זה די והותר לטעמי. אני חושש כי בכיוון שזה הולך אליו , לא ירחק היוםוילדיי לא ירצו לראותי מכיוון שיחשבו שלא הייתי שם לראותם וויתרתי עליהם.

 

[מוטי פלדמן]

לצערי אני לא לבד

תראה אני מציע לך להתחנף אל ילדייך |לתת להם דברים שגרושתך אינה יכולה כן להפגישם עם בהדודים והסבים ואים דרך פיסית לא אז דרך המסנג'ר בשיחת ועידה ולהסביר כי אמא שלהם מונעת זאת מהם וכמו כן להגיש בקשה למשמורת ולעשות מסוגלות הורית וזאת על מנת להשיבם לחיק משפחתך ובמקביל בשיחות הנפש בייחוד עם בת ה9 להסביר שזכייה במשמורת אין פירושה התנתקות מהאם ואז לילד לעבור מהורה להורה במשמורת לא תהווה בעיה, או לחילופין לאחר בקשת המשמורת אם לא תהיה מעוניין בהחזקת הילדים להשתמש בקלף זה כמשא ומתן על רצונותייך שלדעתי מוצדקים

 

[mishelli]

אם הבנתי נכון, אתה חי עם מישהי אחרת/התחתנת

שוב, ויש לכם תינוקת יחד? אני ומוטי שגם כותב כאן, גם לנו יש סיפור מורכב כזה. גם אני פעם לא נתתי לו לראות את הבן המשותף שלנו במשך 3 שנים ואח"כ הבנתי שעשיתי טעות. בינתיים הוא התחתן יש להם בת משותפת, ודווקא היא שכנעה אותי לתת לו לפגוש את הבן שלנו, בטענה שהוא אב מצויין, אבל אח"כ גם היא עזבה אותו ולא נותנת לו לראות את הילדה, כבר שנתיים וחצי ואז אני ניסתי לשכנע אותה שתתן לו לראות את הילדה. אני מקוה שגרושתך תלמד מניסיון של אחרים ולא תמנע ממך לראות את הילדים. בהצלחה

 

[מיכל דחוח הלוי]

ארבע שנים זה יותר מדי

אני חושבת שתמיד עדיף להתייעץ עם עורך דין פרטי (לאחר קבלת המלצות ועם נקיטת אמצעי זהירות שנוכל לפרטם כאן אם תרצה וכשתרצה) ולא עם עורך דין מטעם הסיוע המשפטי אבל אם אין ברירה, אז לך לסיוע המשפטי. המקרה שלך לא מסובך משפטית, אתה רק צריך לנקוט באמצעים. לא היית צריך לשתוק ארבע שנים! אני מציעה שתבקש מהאם לקבוע פגישה ביניכם במקום נייטרלי ושם תציג בפניה תמונה שבה הילדים מאוד חסרים לך ובודאי אתה מאוד חסר להם ושאתה בסך הכול יכול לעזור לה לגדל את הילדים. אני יודעת שהסיכויים לפגישה כזו אינם גבוהים ואפילו זניחים והסיכויים שהיא תסכים איתך הם עוד יותר נמוכים אבל לפחות אתה מבחינתך עשית את המוטל עליך לנסות ולפתור את הבעיה בדרכי שלום. תדאג לגבות את הזמנתך בכתב בכל מקרה כדי שאחר כך תוכל להציג (בפני בית משפט או בפני עובדת סוציאלית) שפניך נועדו לשלום. מאחר שהסיכויים הנ"ל נמוכים, אתה כנראה תגיע למצב (אפשר גם במקביל) שאתה פונה ללשכת הסיוע המשפטי הקרובה למחוז מגוריך (תוכל לחפש בגוגל את הכתובת ואם לא תסתדר תחזור אלינו לעזרה). בלשכה אתה ממלא טפסים לגבי מצב כלכלי ולגבי הצורך שלך בעזרה ובייצוג משפטיים והם יבחנו גם את הסיכויים שלך להשיג את מבוקשך במשפט. הלשכה תקבע אם אתה זכאי או לא ואם כן היא תקשר אותך לעורך דין שעובד עם הלשכה. יש גם עורכי דין פרטיים שמקבלים "מקרים" מהלשכה. הקו המשפטי שאני הייתי נוקטת הוא כזה: אתה מציב בפני האם עובדה: "אני נחוש בדעתי לראות את הילדים ואני לא צריך להתחנן בפנייך שתתני לי לראותם" אתה מגיש בקשה לבית המשפט לקביעת הסדרי ראיה מורחבים, תדרוש לא פחות מאשר שווה בשווה. גם אם לא ראו אותך הרבה זמן, ניתן להגיע להסדריםמורחבים בהדרגה אבל שייקבע מראש שיש הסדריםמורחבים (קרי, כל סופשבוע שני ופעמיים בשבוע לינה אצלך וכן מחצית החופשות והחגים). אני הייתי מפתיעה אותה ומגישה את הבקשה אל בית המשפט בלי ליידע אותה או להזהיר אותה מראש. אלמנט ההפתעה במאבק משפיע על יכולת היריב להגיב נכון. אני גם הייתי מבהירה לה היטב שאם היא לא תשתף פעולה בהרחבת הסדרי הראיה אתה מתכוון להגיש בקשת משמורת. בקשת המשמורת אינה קלה כלל ועיקר ולא הייתי ממליצה לך באמת להגיש בקשה כזו, הסיכויים לא מי יודע מה אבל בהחלט הייתי מאיימת עליה בבקשה כזו כדי שתיתן לך לראות את הילדים בלי מלחמת עולם. סיבה שנייה בגינה לא הייתי דורשת משמורת היא שצעד כזה כל כך מאיים על האם עד שהיא לדעתי עלולה לפעול בצורה יותר אובססיבית לגבי רצונה לשלוט במה שקורה עם הילדים ובמה שחושבים ומרגישים הילדים ותנסה עוד יותר לגמד את מקומך בעולמם. התנהגות כזו מזיקה מאוד מבחינה נפשית לילד. לאחר שקראת את דבריי אנא אמור לנו מתוך היכרותך את הנסיבות שלכם איזו מבין הדרכים האלה הייתה מתאימה יותר.

 

[ירושלמי 2007]

סליחה על ההתערבות שלי

אבל רציתי לשאול, האם זה אפשרי שהוא לא ישלם לה יותר דמי מזונות ואז הוא גם יילך לביטוח הלאומי ולספר להם מה קורה ? ואז ביטוח לאומי ועו"ס יכריחו אותה שהוא יוכל לראות את הילדים שלו ?! קצת נראה לי מוזר הסיפור הזה . מכיוון שאם אני הייתי במצב כזה אז ישר הייתי פונה לביטוח לאומי במכתב רשום ומודיע להם חד משמעית שאני לא מתכוון להמשיך לשלם לגרושתי דמי מזונות בגלל כך וכך . האם זה אפשרי ? אני באמת שואל מתוך סקרנות נטו . תודה יחזקאל

 

[מיכל דחוח הלוי]

המוסד לביטוח לאומי לא קשור

הביטוח הלאומי הוא בכלל לא הכתובת ולא יתעסק עם זה. הביטחו הלאומי נותן קיצבה לאם אם אינה מקבלת דמי מזונות עבור ילדיה ואם עמדה בקריטריונים כלכליים (לפי הקריטריונים של הביטוח הלאומי אדם צריך להיות "חצי מת" כדי לקבל תקציב מהמדינה, לא שווה את זה עדיף לעמוד על הרגליי םולא להיזדקק לכספי מדינה). אין לו טעם להגדיל את המזונות ואז לדרוש הסדרי ראיה, מגיע לו הסדרי ראיה גם אם הוא משלם את המינימום. האב יכול להציע יותר מזונות אם הוא נמצא במשא ומתן ידידותי עם האם ואם הם פועלים במסגרת גישור ואז זה נראה מחווה יפה שאולי תעזור ליישם את ההסכמים ביניהם. בלי קשר, יש לו קייס משפטי חזק אז שיתחזק וייאבק על זכותו לראותאת הילדים, אני משוכנעת שהם זקוקים לו ותוהים אם בכלל אכפת לו מהם ואם הוא נאבק עליהם.