צוחקים עלייך?!!?!?
קודם כל שלום לך חבר יקר, ברצוני לעניין אותך במספר עובדות מעניינות. לכל אדם לא משנה גילו מינו או דתו, יש בעיות, לא משנה כמה אנשים ינסו להסתיר את הבעיות שלהם, לכל אחד יש את הבעיה הגדולה שמטרידה אותו. קראתי משהו לפני כמה ימים שאני ישמח לשתף אותך. לחיות את החיים של עצמך [בלי לפגוע בזולתך]. לחיות את החיים של עצמך, היינו לחיות את החיים שלך לפי איך שנראה לך ולפי מה שעושה *לך* טוב. לחיות את החיים שלך, היינו לעשות את מה שטוב לך, רק בגלל שככה נראה לך שטוב לך. לעשות אתה מה שטוב לך כי זה עושה לך טוב. לחיות את החיים שלך. האדם הכי חשוב בעולם עבור עצמך הוא אתה. ולכן כל זמן שאינך פוגע בזולתך, אתה חי את חייך כפי שנראה לך. לחיות את החיים שלך, זה אומר לא לעשות דברים רק כי לאחרים נדמה שזה יותר טוב עבורך. לא לעשות דברים רק בגלל שזה מקובל חברתית, לא לחיות בקצב של החברה אלא בקצב שלך, לא לעשות דברים רק בגלל שכולם חושבים בצורה כלשהי. לחיות את החיים שלך, היינו לחיות לפי קנה המידה וסדר העדיפויות שלך. אתה עושה את מה שטוב לך בלבד. זה שאחרים חושבים שזה לא טוב לך, זו בעיה שלהם. זה שלכולם נדמה שלא טוב לך, גם זו בעיה שלהם. בעיה אמיתית, אבל לא שלך אלא שלהם. אל תעשה משהו רק כי כולם אומרים שזה טוב, תעשה משהו רק כי אתה חושב שהוא טוב. אל תימנע מלעשות משהו, רק משום שלאחרים זה לא נראה, או כי לאחרים לא ברור ההיגיון של המעשים שלך. תעשה אתה את מה שטוב לך. אל תחייה את החיים כפי מה שמקובל חברתית, אם זו אינה הדרך האישית שלך. אל תעשה פעולות שאינן נובעות מה"אני" הפנימי והרצון האישי שלך. אל תעשה שום דבר רק כי כולם חושבים שזה טוב. אל תחפש את מה שנדמה לאנשים שטוב להם, ואפילו לא את מה שנדמה לאנשים שטוב לך. תחפש את מה שטוב לך באמת בעיני עצמך. אל תעשה את מה שאתה כבר רגיל לעשות, רק כי כולם עושים. אל תחייה את חייך היום, כפי מה שהרגילו אותך לחיות אתמול. אל תחייה את החיים של אתמול, ואל תחייה את החיים של סביבתך. תחייה היום את החיים שלך היום. תעשה היום אתה מה שנראה לך שטוב לך היום. לא את מה שהיה טוב לך אתמול. ולא את מה שהתרגלת לעשות רק כי כולם עושים. תעשה את מה שטוב לך באמת. תחשוב שאתה יחיד בעולם. תשאל את עצמך. מה טוב לי ? מה עושה לי טוב ? כיצד נראה לי הכי הגיוני לחיות את החיים ? האם זה הגיוני לי לרדוף אחרי מה שכולם רודפים ? אולי יש דברים שיותר מעניינים אותי ? מה באמת משמח את הנפש שלי ? האם צורת החיים של כולם מספקת אותי ? האם אני מרגיש סיפוק רגשי מצורת החיים הנפוצה ? האם מה שכולם *אומרים* שעושה להם טוב, האם זה עושה גם לי טוב באמת, או שאני נהנה מהחיים רק ב"כאילו" ? האם באמת צורת החיים של כולם מוצאת חן בעיני ? האם אני חייב לכעוס ממה שכולם כועסים ? האם אני חייב להילחץ כמו כולם ? האם אני חייב לזבל (מלשון זבל ואשפה) את המחשבה שלי בכל מיני דברים שאנשים מזבלים לעצמם את המחשבות ? האם באמת אני באמת חי כפי שטוב לי ואיך שנראה לי ? מה הכי טוב עבורי ? מה נראה לי שהכי טוב עבורי ? אילו הייתי אני מנהל את צורת המחשבה של בני האדם, האם עדיין המשמעות של המילה "הצלחה" עבורי, הייתה נשארת באותה המשמעות כפי שהיא היום ? האם הייתי מקבל את עצמי יותר ואוהב את עצמי (וגם את סביבתי) יותר, אם לא היו סביבי את כל הגורמים ה"חכמים" שרוצים מאוד ב"טובתי" (ע"ע פרסומות) שמספרים לי שאני לא חי טוב לפי מה שנדמה להם ? האם באמת צורת החיים שאני חי בה הגיונית בעיני באמת ? אילו אני הייתי מכתיב את צורת החיים בעולם, האם הייתי אני חי באותה צורת חיים שבה אני חי היום ? האם ישנם דברים שאני מסוגל לחיות היום אחרת, וטוב יותר עבור עצמי ? אילו הייתי חרש + עיוור (באופן סלקטיבי), האם אז החיים שלי היו טובים יותר ? האם אני באמת חייב לחפש את מה שאין לי ? האם אני מסוגל להנות יותר ממה שכן יש לי ? מה בכלל חסר לי ? האם מה שנדמה לי שחסר לי, באמת חסר לי, או שזה חסר לי רק בגלל שמישהו אמר לי שזה חסר לי ? האם אני רוצה דברים בגלל שאני עצמי רוצה אותם, או בגלל שסיפרו לי ש"צריך" לרצות אותם ? אם הייתי חי באיזה כדור ארץ אחר, באותה רמת חיים בדיוק, האם הייתי מאושר יותר ? האם גם אז הייתי חושב שחסרים לי כל מיני דברים ? מה היה חסר לי אז ? מה נובע מה"אני" הפנימי שלי, ומה נובע מבחוץ ? מה אני עושה כי ה"אני" שלי רוצה, ומה אני עושה, כי אני רגיל לעשות ? האם ה"אני" שלי מצד עצמו היה כועס / חומד / לחוץ / מקנא / חסר מצב רוח, בגלל כל מיני שטויות, או שמא אני פשוט רגיל לחיות ככה כמו כולם ? האם אני באמת עושה את מה שאני בתוך תוכי רוצה, או שמא אני עושה את מה שכולם חושבים שהגיוני בעיניהם לעשות ? האם לא מגיע לי להיות מאושר באמת, בלי קשר לכולם ולמה שאחרים חושבים ? למה שאני לא אחיה טוב באמת בלי קשר למרוץ של החיים ? למה שאני לא אהנה יותר ואשמח יותר ממה שכן יש לי ? למה שאני לא אפסיק להסתכל על מה שאין לי ועל מה שיש לאחרים ? למה שאני לא אחיה בצורה מושלמת את החיים שלי, בלי קשר למה אחרים חושבים על עצמם ו/או עלי ? האם באמת מישהו מפריע לי *פיזית* ו*ממשית* לעשות את מה שאני רוצה, או שמא רק נדמה לי כאילו מישהו מפריע לי להיות שמח ? האם מישהו מכריח אותי לחשוב על מה חושבים עלי אחרים ? למה בעצם שאני לא אחיה איך שנוח לי כפי שנראה לי לפי מה שטוב לי ? מה "האסון" הגדול ביותר שיכול לקרות מכך שאני אעשה את מה שטוב לי ? איזה דברים טובים יצאו מזה ? איזו תחושת חופש ושחרור מדהימה אני ארגיש, כאשר אני אעשה את מה שטוב לי כפי מה שנראה לי ? למה שלא אעשה את מה שטוב לי בעיני עצמי ואחיה את החיים של עצמי ? ישנם אנשים שחיים, חיים שלמים, את החיים של אנשים אחרים. הם חיים לפי קנה מידה של אחרים, מנסים למצוא חן בעיני אחרים, חושבים לפי צורת החשיבה הפופולארית באותה התקופה, מנסים כל הזמן להיצמד לרוח התקופה, ובקיצור להיות חלק מהעדר השלם של בני האדם, שאין להם מושג מימינם ומשמאלם וכולם צועדים אל עבר הבלתי נודע. החכם לא משתתף בכל מרוץ, גם לא אם כולם רצים בו. זה שכולם רצים להיכן שהוא, זה לא אומר שאתה חייב לרוץ אחריהם. זה שכולם סובלים, זה לא אומר שאתה חייב לסבול. זה שכולם לא אוכלים ונשארים רעבים, זה לא אומר שאתה חייב להישאר רעב. זה שכולם הופכים את הטפל לעיקר ואת העיקר לטפל, זה לא אומר שגם אתה חייב להיות משוגע כמו כולם. תעצור לרגע אחד ממרוץ החיים, ותשאל את עצמך את השאלה הפשוטה ביותר. להיכן בדיוק אני רץ ? הרי התחנה הסופית ידועה מראש, התחנה הסופית של הגוף הוא בית הקברות. אז למה לרוץ ולהתאמץ כ"כ הרבה על משהו שעוד מעט לוקחים לך אותו ? האם באמת החיצוני הופך את האדם למאושר יותר פנימית ? תשובה: לא. אז מה לעשות בדיוק ? תשובה: להתמקד בפנימי. רוב ככל האנשים בעולם אין להם מושג למה הם חיים. רוב ככל האנשים בעולם גם לא באמת חיים את החיים. לחשוב על אתמול ועל מחר זה לא נקרא לחיות את החיים. לכעוס / לחמוד / לרדוף / להלחם / וכולי, אלו לא חיים, זה מה שנקרא "מת חי". האדם מת בנפשו, אף גופו חי. חיים אמיתיים, זה אומר לחיות יותר לאט. לחיות רגוע. לחיות בקצב האישי שלך ובלי לפחד או להסתכל על אחרים שרצים לכל מיני דמיונות חסרי תועלת פנימית אמיתית. לחיות טוב, זה אומר לחיות לפי איך שנראה לך. לא לכעוס, להיות שמח בחלקך, לראות את הטוב בכל דבר, לא לדבר רע על אחרים, לא לראות רע באחרים, להיות רגוע, להיות עם שלווה פנימית, לא בסיפורים בגן עדן, אלא כאן עלי אדמות. אבל זה תלוי ברצונך לחיות לפי השכל שלך ולא לפי השיגעון של רוב ככל בני האדם.
