צריך מעט הדרכה...
אהלן לכולם אני צריך מעט הדרכה ואני מקווה שהגעתי למקום הנכון... אז ככה.. אני בן 24 ממרכז תל אביב,לאחר פיסוכמטרי ובגרות מלאה.(בגרות ממוצע 90 ,פסיכו ממוצע 556) אני הגעתי למצב שאני לא מצליח להחזיק עבודה אחת למשך יותר מחודשיים שלוש גג. והעבודות שאני מדבר עליהם הם מלצרות ,שליחויות בפרט וכל שאר העבודות החובבניות האלה שאני לא אתקדם איתם לשום מקום. הסיבה לכך היא האי יכולת שלי להישאר במקום אחד,מיצוי מהיר של המקום,רצון לעזוב כי משעמם לי שם, או שאני מרגיש מבוזבז ושאני משול לחייל שדורך במקום. מה שעוד זה שאני לא יודע מה לעשות עם חיי, רוב חברי כבר באמצע התואר הראשון שלהם, ורק אני לא החלטי וללא כל כיוון לעתיד. הלכתי לייעוץ תעסוקתי במכון "פילת" ובמילה אחת ביזבוז כסף לשווא. לא תרמו לי בכלום, אפילו לא האירו לי כלום חדש על הפנים,לכן הגעתי למצב שאני בדיוק איפה שהייתי כבר לפני שנה שנתיים. בדקתי בכל מיני אתרים המאגדים בתוכם מידע על לימודים לתואר ראשון ושני וכולי...(Ilimudim,1click ,yoram) והעלתי חרס בידי, לא מצאתי שום דבר שמושך אותי,בין אם התענינתי במנהל עסקים, שאחרי קריאה רבה אודות המקצוע הבנתי שהחומר הנלמד שם לא מעניין אותי, לבין הנדסה כלשהי,שפיזיקה זה מקצוע שאני לא מסוגל לראות מפאת חוסר יכולת להוציא בו ציונים טובים, אין לי ראש ריאלי לצערי. עשיתי קורס במחשבים,סיימתי אותו, אבל לאחר עבודה של שבועיים בחנות מחשבים החלטתי שזה לא התחום בשבילי. גילוי נאות: אני חייב לציין שלא שירתתי בצבא,מפאת הסיבה שבזמנו (לפני 6 שנים) התגייסתי,התחלתי טירונות ואז התחלתי להרגיש לא טוב בכלל, קיבלתי אינפוזיות(3) ואישפוז בבית חולים, כנראה לא הסתגלתי לתנאים של הצבא. הברירה היחידה באותו הזמן הייתה לצאת על פרופיל בריאותי(בהתנגדות מוחלטת של ההורים) , אהלן לכולם אני צריך מעט הדרכה ואני מקווה שהגעתי למקום הנכון... אז ככה.. אני בן 24 ממרכז תל אביב,לאחר פיסוכמטרי ובגרות מלאה.(בגרות ממוצע 90 ,פסיכו ממוצע 556) אני הגעתי למצב שאני לא מצליח להחזיק עבודה אחת למשך יותר מחודשיים שלוש גג. והעבודות שאני מדבר עליהם הם מלצרות ,שליחויות בפרט וכל שאר העבודות החובבניות האלה שאני לא אתקדם איתם לשום מקום. הסיבה לכך היא האי יכולת שלי להישאר במקום אחד,מיצוי מהיר של המקום,רצון לעזוב כי משעמם לי שם, או שאני מרגיש מבוזבז ושאני משול לחייל שדורך במקום. מה שעוד זה שאני לא יודע מה לעשות עם חיי, רוב חברי כבר באמצע התואר הראשון שלהם, ורק אני לא החלטי וללא כל כיוון לעתיד. הלכתי לייעוץ תעסוקתי במכון "פילת" ובמילה אחת ביזבוז כסף לשווא. לא תרמו לי בכלום, אפילו לא האירו לי כלום חדש על הפנים,לכן הגעתי למצב שאני בדיוק איפה שהייתי כבר לפני שנה שנתיים. בדקתי בכל מיני אתרים המאגדים בתוכם מידע על לימודים לתואר ראשון ושני וכולי...(Ilimudim,1click ,yoram) והעלתי חרס בידי, לא מצאתי שום דבר שמושך אותי,בין אם התענינתי במנהל עסקים, שאחרי קריאה רבה אודות המקצוע הבנתי שהחומר הנלמד שם לא מעניין אותי, לבין הנדסה כלשהי,שפיזיקה זה מקצוע שאני לא מסוגל לראות מפאת חוסר יכולת להוציא בו ציונים טובים, אין לי ראש ריאלי לצערי. עשיתי קורס במחשבים,סיימתי אותו, אבל לאחר עבודה של שבועיים בחנות מחשבים החלטתי שזה לא התחום בשבילי. גילוי נאות: אני חייב לציין שלא שירתתי בצבא,מפאת הסיבה שבזמנו (לפני 6 שנים) התגייסתי,התחלתי טירונות ואז התחלתי להרגיש לא טוב בכלל, קיבלתי אינפוזיות(3) ואישפוז בבית חולים, כנראה לא הסתגלתי לתנאים של הצבא. הברירה היחידה באותו הזמן הייתה לצאת על פרופיל בריאותי,(בהתנגדות מוחלטת של ההורים) ,אהלן לכולם אני צריך מעט הדרכה ואני מקווה שהגעתי למקום הנכון... אז ככה.. אני בן 24 ממרכז תל אביב,לאחר פיסוכמטרי ובגרות מלאה.(בגרות ממוצע 90 ,פסיכו ממוצע 556) אני הגעתי למצב שאני לא מצליח להחזיק עבודה אחת למשך יותר מחודשיים שלוש גג. והעבודות שאני מדבר עליהם הם מלצרות ,שליחויות בפרט וכל שאר העבודות החובבניות האלה שאני לא אתקדם איתם לשום מקום. הסיבה לכך היא האי יכולת שלי להישאר במקום אחד,מיצוי מהיר של המקום,רצון לעזוב כי משעמם לי שם, או שאני מרגיש מבוזבז ושאני משול לחייל שדורך במקום. מה שעוד זה שאני לא יודע מה לעשות עם חיי, רוב חברי כבר באמצע התואר הראשון שלהם, ורק אני לא החלטי וללא כל כיוון לעתיד. הלכתי לייעוץ תעסוקתי במכון "פילת" ובמילה אחת ביזבוז כסף לשווא. לא תרמו לי בכלום, אפילו לא האירו לי כלום חדש על הפנים,לכן הגעתי למצב שאני בדיוק איפה שהייתי כבר לפני שנה שנתיים. בדקתי בכל מיני אתרים המאגדים בתוכם מידע על לימודים לתואר ראשון ושני וכולי...(Ilimudim,1click ,yoram) והעלתי חרס בידי, לא מצאתי שום דבר שמושך אותי,בין אם התענינתי במנהל עסקים, שאחרי קריאה רבה אודות המקצוע הבנתי שהחומר הנלמד שם לא מעניין אותי, לבין הנדסה כלשהי,שפיזיקה זה מקצוע שאני לא מסוגל לראות מפאת חוסר יכולת להוציא בו ציונים טובים, אין לי ראש ריאלי לצערי. עשיתי קורס במחשבים,סיימתי אותו, אבל לאחר עבודה של שבועיים בחנות מחשבים החלטתי שזה לא התחום בשבילי. גילוי נאות: אני חייב לציין שלא שירתתי בצבא,מפאת הסיבה שבזמנו (לפני 6 שנים) התגייסתי,התחלתי טירונות ואז התחלתי להרגיש לא טוב בכלל, קיבלתי אינפוזיות(3) ואישפוז בבית חולים, כנראה לא הסתגלתי לתנאים של הצבא. הברירה היחידה באותו הזמן הייתה לצאת על פרופיל בריאותי (בהתנגדות מוחלטת של ההורים),כך שאני מניח , אפילו בטוח באופן מסויים, שהאי-יכולת שלי להתמודד עם החיים ועם הקשיים שהחיים מציבים לי, כל אלו מתרחשים רק בגלל שלא שירתתי, משפט המפתח הוא,שהתרגלתי לברוח, תמיד שאני מגיע למצב שקשה לי, אני רגיל לברוח ולא להתמודד. זה סוג של דפוס הרסני שגורם לי לא להצליח בחיים,והכל בגלל אותו שבוע שהתחלתי את השירות הצבאי שלי לפני 6 שנים. יש בי איזושהיא חרטה על כך שלא שירתתי, כי עכשיו אני לא מתמודד עם דבר אחד בהצלחה, ועכשיו אני בדיוק באותה הביצה הטובענית שהייתי מלפני שנתיים, לאט לאט אני שוקע בחוסר מעש,והזמן עובר לו, בעוד שנתיים פלוס מינוס החברים כבר יהיו עם תואר ראשון+ קריירה ורק אני אהייה במצב הנ"ל.... באופן כללי, אניבן אדם חייכן,שמח כל הזמן, מצחיק,לא מעשן,ואוהב את החיים אבל אני חייב להגיע לאנשהוווווווו... אשמח לכל הערה,ייעוץ,מענה,רצון לעזור... תודה רבה והמשך יום טוב
אהלן לכולם אני צריך מעט הדרכה ואני מקווה שהגעתי למקום הנכון... אז ככה.. אני בן 24 ממרכז תל אביב,לאחר פיסוכמטרי ובגרות מלאה.(בגרות ממוצע 90 ,פסיכו ממוצע 556) אני הגעתי למצב שאני לא מצליח להחזיק עבודה אחת למשך יותר מחודשיים שלוש גג. והעבודות שאני מדבר עליהם הם מלצרות ,שליחויות בפרט וכל שאר העבודות החובבניות האלה שאני לא אתקדם איתם לשום מקום. הסיבה לכך היא האי יכולת שלי להישאר במקום אחד,מיצוי מהיר של המקום,רצון לעזוב כי משעמם לי שם, או שאני מרגיש מבוזבז ושאני משול לחייל שדורך במקום. מה שעוד זה שאני לא יודע מה לעשות עם חיי, רוב חברי כבר באמצע התואר הראשון שלהם, ורק אני לא החלטי וללא כל כיוון לעתיד. הלכתי לייעוץ תעסוקתי במכון "פילת" ובמילה אחת ביזבוז כסף לשווא. לא תרמו לי בכלום, אפילו לא האירו לי כלום חדש על הפנים,לכן הגעתי למצב שאני בדיוק איפה שהייתי כבר לפני שנה שנתיים. בדקתי בכל מיני אתרים המאגדים בתוכם מידע על לימודים לתואר ראשון ושני וכולי...(Ilimudim,1click ,yoram) והעלתי חרס בידי, לא מצאתי שום דבר שמושך אותי,בין אם התענינתי במנהל עסקים, שאחרי קריאה רבה אודות המקצוע הבנתי שהחומר הנלמד שם לא מעניין אותי, לבין הנדסה כלשהי,שפיזיקה זה מקצוע שאני לא מסוגל לראות מפאת חוסר יכולת להוציא בו ציונים טובים, אין לי ראש ריאלי לצערי. עשיתי קורס במחשבים,סיימתי אותו, אבל לאחר עבודה של שבועיים בחנות מחשבים החלטתי שזה לא התחום בשבילי. גילוי נאות: אני חייב לציין שלא שירתתי בצבא,מפאת הסיבה שבזמנו (לפני 6 שנים) התגייסתי,התחלתי טירונות ואז התחלתי להרגיש לא טוב בכלל, קיבלתי אינפוזיות(3) ואישפוז בבית חולים, כנראה לא הסתגלתי לתנאים של הצבא. הברירה היחידה באותו הזמן הייתה לצאת על פרופיל בריאותי(בהתנגדות מוחלטת של ההורים) , אהלן לכולם אני צריך מעט הדרכה ואני מקווה שהגעתי למקום הנכון... אז ככה.. אני בן 24 ממרכז תל אביב,לאחר פיסוכמטרי ובגרות מלאה.(בגרות ממוצע 90 ,פסיכו ממוצע 556) אני הגעתי למצב שאני לא מצליח להחזיק עבודה אחת למשך יותר מחודשיים שלוש גג. והעבודות שאני מדבר עליהם הם מלצרות ,שליחויות בפרט וכל שאר העבודות החובבניות האלה שאני לא אתקדם איתם לשום מקום. הסיבה לכך היא האי יכולת שלי להישאר במקום אחד,מיצוי מהיר של המקום,רצון לעזוב כי משעמם לי שם, או שאני מרגיש מבוזבז ושאני משול לחייל שדורך במקום. מה שעוד זה שאני לא יודע מה לעשות עם חיי, רוב חברי כבר באמצע התואר הראשון שלהם, ורק אני לא החלטי וללא כל כיוון לעתיד. הלכתי לייעוץ תעסוקתי במכון "פילת" ובמילה אחת ביזבוז כסף לשווא. לא תרמו לי בכלום, אפילו לא האירו לי כלום חדש על הפנים,לכן הגעתי למצב שאני בדיוק איפה שהייתי כבר לפני שנה שנתיים. בדקתי בכל מיני אתרים המאגדים בתוכם מידע על לימודים לתואר ראשון ושני וכולי...(Ilimudim,1click ,yoram) והעלתי חרס בידי, לא מצאתי שום דבר שמושך אותי,בין אם התענינתי במנהל עסקים, שאחרי קריאה רבה אודות המקצוע הבנתי שהחומר הנלמד שם לא מעניין אותי, לבין הנדסה כלשהי,שפיזיקה זה מקצוע שאני לא מסוגל לראות מפאת חוסר יכולת להוציא בו ציונים טובים, אין לי ראש ריאלי לצערי. עשיתי קורס במחשבים,סיימתי אותו, אבל לאחר עבודה של שבועיים בחנות מחשבים החלטתי שזה לא התחום בשבילי. גילוי נאות: אני חייב לציין שלא שירתתי בצבא,מפאת הסיבה שבזמנו (לפני 6 שנים) התגייסתי,התחלתי טירונות ואז התחלתי להרגיש לא טוב בכלל, קיבלתי אינפוזיות(3) ואישפוז בבית חולים, כנראה לא הסתגלתי לתנאים של הצבא. הברירה היחידה באותו הזמן הייתה לצאת על פרופיל בריאותי,(בהתנגדות מוחלטת של ההורים) ,אהלן לכולם אני צריך מעט הדרכה ואני מקווה שהגעתי למקום הנכון... אז ככה.. אני בן 24 ממרכז תל אביב,לאחר פיסוכמטרי ובגרות מלאה.(בגרות ממוצע 90 ,פסיכו ממוצע 556) אני הגעתי למצב שאני לא מצליח להחזיק עבודה אחת למשך יותר מחודשיים שלוש גג. והעבודות שאני מדבר עליהם הם מלצרות ,שליחויות בפרט וכל שאר העבודות החובבניות האלה שאני לא אתקדם איתם לשום מקום. הסיבה לכך היא האי יכולת שלי להישאר במקום אחד,מיצוי מהיר של המקום,רצון לעזוב כי משעמם לי שם, או שאני מרגיש מבוזבז ושאני משול לחייל שדורך במקום. מה שעוד זה שאני לא יודע מה לעשות עם חיי, רוב חברי כבר באמצע התואר הראשון שלהם, ורק אני לא החלטי וללא כל כיוון לעתיד. הלכתי לייעוץ תעסוקתי במכון "פילת" ובמילה אחת ביזבוז כסף לשווא. לא תרמו לי בכלום, אפילו לא האירו לי כלום חדש על הפנים,לכן הגעתי למצב שאני בדיוק איפה שהייתי כבר לפני שנה שנתיים. בדקתי בכל מיני אתרים המאגדים בתוכם מידע על לימודים לתואר ראשון ושני וכולי...(Ilimudim,1click ,yoram) והעלתי חרס בידי, לא מצאתי שום דבר שמושך אותי,בין אם התענינתי במנהל עסקים, שאחרי קריאה רבה אודות המקצוע הבנתי שהחומר הנלמד שם לא מעניין אותי, לבין הנדסה כלשהי,שפיזיקה זה מקצוע שאני לא מסוגל לראות מפאת חוסר יכולת להוציא בו ציונים טובים, אין לי ראש ריאלי לצערי. עשיתי קורס במחשבים,סיימתי אותו, אבל לאחר עבודה של שבועיים בחנות מחשבים החלטתי שזה לא התחום בשבילי. גילוי נאות: אני חייב לציין שלא שירתתי בצבא,מפאת הסיבה שבזמנו (לפני 6 שנים) התגייסתי,התחלתי טירונות ואז התחלתי להרגיש לא טוב בכלל, קיבלתי אינפוזיות(3) ואישפוז בבית חולים, כנראה לא הסתגלתי לתנאים של הצבא. הברירה היחידה באותו הזמן הייתה לצאת על פרופיל בריאותי (בהתנגדות מוחלטת של ההורים),כך שאני מניח , אפילו בטוח באופן מסויים, שהאי-יכולת שלי להתמודד עם החיים ועם הקשיים שהחיים מציבים לי, כל אלו מתרחשים רק בגלל שלא שירתתי, משפט המפתח הוא,שהתרגלתי לברוח, תמיד שאני מגיע למצב שקשה לי, אני רגיל לברוח ולא להתמודד. זה סוג של דפוס הרסני שגורם לי לא להצליח בחיים,והכל בגלל אותו שבוע שהתחלתי את השירות הצבאי שלי לפני 6 שנים. יש בי איזושהיא חרטה על כך שלא שירתתי, כי עכשיו אני לא מתמודד עם דבר אחד בהצלחה, ועכשיו אני בדיוק באותה הביצה הטובענית שהייתי מלפני שנתיים, לאט לאט אני שוקע בחוסר מעש,והזמן עובר לו, בעוד שנתיים פלוס מינוס החברים כבר יהיו עם תואר ראשון+ קריירה ורק אני אהייה במצב הנ"ל.... באופן כללי, אניבן אדם חייכן,שמח כל הזמן, מצחיק,לא מעשן,ואוהב את החיים אבל אני חייב להגיע לאנשהוווווווו... אשמח לכל הערה,ייעוץ,מענה,רצון לעזור... תודה רבה והמשך יום טוב
