צריך את עזרתכם.

חושחש6

New member
צריך את עזרתכם.

אני בן 19 ונמצא במסגרת מכינה קדם צבאית (דחיתי את הצבא בשנה) בשנה זו אני נמצא עם עוד כ-40 חבר'ה חצי בנים חצי בנות ואנו חיים חיי קבוצה אני בא מבית דתי ולכן לפני זה כמעט ולא תיקשרתי עם המין השני (חוץ מאמא והאחיות) בהתחלת השנה התאהבתי במישהי במכינה והייתי בטוח שזה הדדי ושגם היא אוהבת אותי אך לא אמרתי לה את מה שאני מרגיש כלפיה כי חשבתי שממילא הזוגיות שלנו תתגבר ושזה רק עניין של זמן ושאין שום סיבה שנעזוב ביינתים אחד את השניה ובערך באמצא השנה פנה אליי חבר על מנת שאעזור לו להצטרף למכינה ועזרתי לו בשמחה ובערך שבוע-שבועיים מאז שהוא הצטרף גיליתי שהם ביחד ונשבר לי הלב מכך כתבתי לה מכתב שבו פירטתי את כל מה שהרגשתי כלפיה (ושאני עדיין מרגיש) ובעקבות כך שוחחנו והסתבר לי שהיא לא שמה לב לכך ואמרתי לה שמאוד כואב לי לראותם יחד ושאני שוקל איך להמשיך את החברות איתו והיא כל הזמן שאלה אותי למה לא אמרתי לה את מה שהרגשתי כלפיה במהלך השיחה אמרתי לה שפשוט ימשיכו בזוגיות שלהם ויתעלמו ממני ומהכאב שלי ושאני לא יודע אם אני אוכל להתגבר עליה ושלמרות זאת עדיין חשוב לי לשמור איתה על קשר מאז שגיליתי שהם בזוגיות אני כל הזמן מדוכדך ועצוב וכולם כל הזמן מעירים לי על זה ונראה לי שהמצב של שנינו משפיע על הקבוצה כולה למרות שעוד לא סיפרתי על זה לאף אחד מהקבוצה למרות שיש לי שם חברים טובים אין לי מושג אם היא דיברה על זה עם החבר שלי וששאלתי אותה היא אמרה לי "בערך" חשבתי אולי לדבר איתו בעצמי ולהגיד לו מה אני מרגיש ושימשיכו כהרגלם ואני פשוט ינסה להתגבר ביינתים נראה לי שהיא מנסה לקיים בינינו איזשהו קשר אנא יעצו לי אני לא יודע מה לעשות
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
תשובה ישירה וגם עקיפה

נראה לי שהכי חשוב במצב הזה הו אלשמור על מקומך במסגרת הזאת. לכן כדאי שתוציא את עצמך מהדכדוך, גם אם בהתחלה זה קצת מלאכותי. תיישם את עקרון "נעשה ונשמע"... מה שחשוב גם, וזה יעזור לך בנושא הקודם, הוא לדעת שמה שקרה זה לא סתם תקלה, אלא שיעור חשוב בחיים: על אהבה, רגשות, ואפילו (כן, כן) מין - מדברים!!! כמו על כל נושא. אני אדם חילוני, וטוב לי כך, ויחד עם זאת, אני לא שיפוטי כלפי החברה הדתית. חוץ מדבר אחד, והוא היחס המעוות למין, אהבה וכל מה שהולך עם זה. אני חושב שזה פשע להפריד בנים מבנות, גם אם זה לכאורה למטרה קדושה. כל כך חוששים מה"פריצות" וה"זימה" שמגדלים דור אחרי דור של אנשים שפוחדים מנושא בסיסי ובריא. חבל מאוד! תגיד לה אתה, אם אתה יודע, כמה נערים מתיסרים יסורי גיהנום כי הם "משחיתים את זרעם". איזה פשע זה - אין לי מילה אחרת - לגרום לנערים ונערות צעירים סיוטי גיהנום בגלל פעולה טבעית ופשוטה, שהיא הכי מדרך הטבע שיש... נכון שיש כאלו שיסתדרו בכל מצב. ובחזרה אליך: לא יכולת ללמוד על החיים האמיתיים ללא לקח כואב שכזה. לפחות בוא תראה בזה מטרה ראויה, ששווה לסבול בגינה - ותן לזה לעזור לך לצאת מהדכדוך. בפעם הבאה שתתאהב - אתה תחזר!!! ברור? מריוס
 

חושחש6

New member
ברור!

תודה רבה על הזמן והמחשבה שהשקעתה בלעזור לי עכשיו יש לי התלבטות אם להמשיך ולשמור איתה על קשר של ידידות כי מצד אחד היא מאוד חשובה לי כידידה אבל מצד שני יכול להיות שהדבר יקשה עליי לשכוח ממנה ויעשה אותי יותר עצוב מה דעתך?
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
אין לי דיעה ברורה בעניין. נסה קודם להיות בקשר

40 איש זו קבוצה קטנה. לא תוכל להתרחק ממנה יותר מדי, אז עדיף שתתמודד. אני - וזה רק אני - הייתי מנסה להשאר בקשר. תבדוק אם זה מתאים לך, אתה תמיד יכול לשנות גישה אם זה לא עובד לך. תראה, אולי יש שם עוד מישהי שאתה יכול ליצור איתה קשר. לא תמיד זה בולט במבט ראשון, ולפעמים מסתתר פוטנציאל אצל מישהי שלא הבחנו בו בהתחלה. חוץ מזה, להיות עצוב זה לא סוף העולם. עצב הוא חלק מן החיים. שבוע טוב, ובהצלחה בכל, מריוס
 
למעלה