צרות של סנוב

[תופס עוגב]

צרות של סנוב

בראשון הקרוב עתיד להתקיים "ערב עם משוררים עבריים במעלה הריין". (רוב הערב יתקיים בגרמנית). בערב הזה, אנחנו נהיה שניים. מה שמשאיר הרבה מקום לכל אחד. אתמול נפגשתי בפעם הראשונה עם מי שיהיה עמיתי לערב. האיש, איך לומר, לא מבריק וסובל משגעון גדלות. הוא מאוד מוכשר כנראה בלימוד שפות. הוא חי שנה בארץ ומדבר עברית ברמה בהחלט סבירה. כמי שגדל באודסה, הוא מעריץ גדול של ביאליק וטשרניחובסקי וכמי שגם למד בהיידלברג, הוא מעמיד את עצמו בשורה אחת עם השני משניהם (שגם חי באודסה תקופה, גם למד בהיידלברג וגם כותב שירה בעברית

). הוא סיפר לי בגאווה שהצליח למצוא אחרי חיפושים ממושכים הוצאת ספרים ש"רוצה להוציא את השירים שלו", רק שהוא סיפר שזו הוצעת "סער", ואני יודע שזו הוצאה שמתפקדת כמו בית דפוס (בגישה - מה שתרצה נוציא לך לאור, ללא עריכה, העיקר שתשלם). הנורא הוא שזה לא מפתיע אותי, כי קשה להתיחס ברצינות למה שהוא כתב כשירים. אלה אסופות של שורות מחורזות (לפעמים בלי בעיות משקל אפילו) שמביעות הגיגים שטוחים ברמה של תלמיד בחטיבת הביניים (האיש יליד תחילת שנות השישים). ישבנו אתמול והיה לי באמת קשה לומר לו על משהו שזה יפה, כי לדעתי זה רחוק מאוד מזה (במילים עדינות). אנחנו אמורים "ליצור דיאלוג" ביום ראשון. לא נעים לי לרמוס אותו, אבל אני גם לא יכולומר קבל עם ועדה שאני מעריך את שירתו. מה עושים?

 

[מוּסקט]

מהנהנים

אומרים "מעניין" ושואלים שאלה בחזרה (למשל: איך הגעת לדימוי הזה?) - הכל רק כדי שהוא ידבר עלשיריו ולא אתה.

 

[תופס עוגב]

אם היו שם דימויים לדבר עליהם...

 

[תבשיל קדרה]

מי תרגם לגרמנית?

אותו אדם תרגם את שניכם?

 

[תופס עוגב]

הוא תרגם את שלו

לשלי יש תרגומים שעשה מישהו שמתישהו רצה לתרגם הכל (ואז, כשהתחילו לו הבחינות, נגמר לו הזמן) והשאר חנה (עם עזרה שלי).

 

[shellyland]

צור דיאלוג

דרך קבוצת התייחסות משותפת לשניכם. למשל: ביאליק וטשרניחובסקי. אתה יכול כך לפהעיל את המיומנויות הפולניות המחודדות שלך ולהציג אותו כארכעי ולא מחובר (לעומתך, ששירתך צעירה, רעננה ומייצגת את היראלי-הגלותי החדש

) בלי שהוא בכלל יבין מאיפה זה הכה בו. קטן עליך.

 

[תופס עוגב]

../images/Emo67.gif

 

[אפי היקרה]

ואם אני זוכרת נכון,

גם לפני כמה חודשים היתה הודעה דומה של איזה בן דוד / מכר / שכן רחוק ששלח לך שירים והם היו על הפנים וגם אז תהית איך לצאת מהתסבוכת. תגיד, איך אתה מכניס את עצמך לסיטואציות כאלה? זה כשרון מולד או פיור מזל רע?

 

[מוּסקט]

זה

נאחס של משוררים. חלק אינטגראלי מהגדרת התפקיד. ומה שלומך?

 

[אפי היקרה]

את לא יודעת שלא שואלים

פולניה שאלות שהיא עלולה לענות עליהן בחמש פסקאות מנומקות + טרוניה לקינוח? שלומי שפיר, ביום הגיגים יזום ומתודי בבית. אין כמו בבית. מסתבר שקליפו כל היום ישן על הספה הגדולה בסלון למרות שהזהרנו אותו לא להגיע לשום מקום שמורם-מריצפה. אגב, מי יודע על משפחה נחמדה שמעונינת בכלב נחמד בן 5? והפעם זה ברצינות. יליתי גם שיש הרבה אנשים שלא הולכים לעבודה בבוקר ומביאים את הילדים לגנים/בתי ספר בשעות לא הגיוניות. וגם גיליתי שאם מגיעים לסופר אחרי 8, בכלל אין תור, לא בקופה ולא אצל הקצב (כן, אני יודעת מה עושים אצל הקצב, גיליתי לאחרונה), ושיש קופאיות שמדברות עברית בלי מבטא בכלל. ומה שמוזר הוא שכשאני בעבודה, אני אף פעם לא מגלה דברים כאלה פיקנטיים. זה גורם לך לתהות, לא?

 

[מוּסקט]

גמני היום ביום חופש

משלימה שעות אינטרנט, ועושה שטויות שאף אחד לא יראה. אפילו לא יצאתי מהבית לגלות דברים כמו שאת עשית. מבחינתי כולם בעבודה. נקודה.

 

[shellyland]

זה

נאחס של פולנים. חלק אינטגראלי מהגדרת התפקיד. ומה שלומך?

 

[תופס עוגב]

דבראשון כפולניה את אמורה לדעת

שמזל רע זה שם המשחק - אנחנו לא אשמים בשום דברע שקורה לנו - כל האחרים כן אשמים בדברים הרעים שוקרים להם. (אז ד"א זה באמת היה בנדוד). הענין נורא פשוט. לכתוב משהו, זה נורא פשוט. תראי לכמה אנשים יש בלוגים. עכשיו תראי כמה אנשים חושבים שהבלוגים שלהם מרתקים לקריאה וכתובים נהדר. לא עשיתי סטטיסטיקה אף פעם, אבל אני מניח שמשהו כמו לפחות 1/3 מהאנשים, בשלב כלשהו בחייהם כתבו משהו. חלק מהם - בסגנון פרוזה, רובם - חושבים שהם כותבים שירה. מאוד מאוד קל לחרוז ולמשקל בעברית והרבה זבי חוטם שכתבו 3 חמשירים בחייהם חושבים שהם משוררים. מי שהוציא ספר, נראה כ"מי שקיבל גושפנקא" שהוא משורר, ומה יותר טבעי מלהראות למישהו שאנחנו מכירים, שהוא בעצמו "בר סמכא", כדי שייתן לנו את החותמת "שגם אנחנו"

, כך יוצא שמגיעים לידי לא מעט דברים שאני אמור לחוות עליהם דעה בהזדמנויות שונות. במקרה הזה, זה גרוע הרבה יותר, כי הוא כבר צועק לעולם שהוא משורר, בלי שאף בר דעת חיווה דעתו ברצינות על החומר. ב"ערבי משוררים" יש לא מעט מקרים כאלה, של אנשים שפרסמו בהוצאות קקיוניות ומאז הם קוראים לעצמם משוררים, והם מביאים דברים ברמה מביכה למדי (ומספקים שעשוע מיוחד לשלי ומוסקט)

 

[תופס עוגב]

וזה הפתרון שמצאתי:

חיברתי חמשיר בגרמנית, לפי כללי החימשור בעברית. ראוי אולי לציין שבגלל מורכבות מבנה המשפט בגרמנית (ושלל התוספות שיש בשפה הזאת), חמשיר אינו צורה מוכרת בגרמנית. כך שכתיבת חמשיר בגרמנית, מראה שאם אני רוצה - אני יכול (מתברר שאפילו בלי יותר מדי קשיים, יחסית). תוכן החמשיר משהו כמו: שְמעתם את מר באום בשירה חריזה שם עיקר תפארה אם אצלי זאת תרצו לשונכם תחרצו כי אצלי חריזה נדירה. (תרגום מילולי, אם לדייק: שמעתם את מר איתמר באום אצלו הכל מתחרז כמו חלום אם תחפשו זאת אצלי סביר שתקללו כי אצלי חרוזים כמעט לא נמצאים) כך אני לכאורה משבח אותו על החריזה שלו, ומראה שההחלטה לכתוב שירה לא מחורזת, היא החלטה ולא מוגבלות. אני יכולתאר לעצמי שבשלב השאלות מישהו ישאל על מה ולמה אם כך אני לא חורז, ואז אסביר את עמדתי בגדול לגבי מהי שירה והיחס בינה לבין חריזה. נשמע הגיוני? ד"א, לקוראי הגרמנית שבכם, הנה המקור: Sie hörten Herrn Itamar Baum, bei ihm alles sich reimt wie ein Traum. Wenn Sie das bei mir suchen, so werden Sie fluchen, bei mir finden Reime sich kaum.

 

[מוּסקט]

מזכיר לי חמשיר באנגלית

שתמיד מצחיק אותי:

There once was a man from Lyme, Who wrote poems in his spare time. One day he did try But broke down to cry, Coz he never got them to... work out.​

 

[טל קר]

LOL

 

[אטיוד5]

../images/Emo13.gif

 

[תופס עוגב]

../images/Emo6.gif

 

[מוגג]

מזכיר לי

את זה.

 

[תופס עוגב]

בהחלט. וכווולם ביחד: הההיוווו זמנים