צרות טובות

[תרנגולת ערומה]

צרות טובות ../images/Emo79.gif

שלום לכל האמהות והבנות אפשר להצטרף? אז ככה: לפני חודש נולדה שירה, בתי השנייה, אחות לרחל בת השנתיים. לא קל להיות אימא לשתיים, אבל בכלל לא מהסיבות שחשבתי מראש. על הקשיים הטכניים אפשר להתגבר (שלא תבינו לא נכון, זו לא פרוסת עוגה אבל לכל בעיה טכנית יש פתרון) אבל זה ממש לא פשוט להיפרד מה"זוגיות" שהיתה ביני לבין רחל ולהכניס עוד מישהי לחיים שלנו. אני חייבת להודות שגם אחרי הלידה הראשונה לא הציף אותי מיד אושר גדול, ואני לא יכולה להגדיר את מה שהרגשתי כאהבה מטורפת בדיוק. הרגשתי אחריות מאוד גדולה, ודאגה, אבל האהבה באה אח"כ. אבל הפעם הרגשתי ממש אבל על מותו של הקשר שהיה לי קודם עם הבת הגדולה. זה אף פעם לא יהיה שוב אותו דבר כמו פעם. אז אני כבר רואה שלמרות שזה לא יהיה כמו פעם נבנה משהו חדש ויפה לא פחות, אבל עדיין זקוקה לעידוד.

 

[כל שנה בדצמבר]

ברוכה הבאה ומזל טוב../images/Emo140.gif

מבינה את סוג הקשר הקודם שאבד עם רחל. ככה הרגשתי שהזאטוט נולד אחרי 6 שנים של הורות רק לילדה אחת. לפעמים אני חושבת מה היה קורה אם הכל היה שונה - הוא הבכור והיא הצעירה, הוא היה נולד כשהיא היתה צעירה יותר וכדומה.האם מתוך הלידה שלו צמח בנינו משהו חדש או נבנה על בסיס הקשר הקודם? אני מקפידה להקדיש לבכרוה זמן שהוא רק של שתינו - היום אנחנו עושות דברים שונים מבעבר בזכות השינוים שהיא עוברת ובזכות זה שהיא גדלה כבר. אז הנה, כמה מילים לבוקר חדש, שמחה שבאת אלינו

שרון

 

[צימעס]

את מכירה את הספר הירוק של התינוקות?

יש שם מאמר על "מותה של האמא המושלמת" שקורה עם לידת הילד השני. ~~~~~~~ עידוד מסוג אחר: עם התאומים מעולם לא חויתי קשר זוגי כזה. כי תאומים זה כמו ג'אגלינג - מתאמצים מאוד כדי שאף אחד לא יפול, ותמיד יש אחד באוויר. רק כשנולדה השלישית הכרתי את האופציה לש דיאדה אמא-תינוק. היום אני לא רואה הבדל מהותי ביחסים עם השלישית לעומת הגדולים. (יהיה בסדר, עליזה

)

 

[תרנגולת ערומה]

את יודעת כמה פעמים חשבתי לשאול אותך

אם זה קורה גם כשהראשונים תאומים? פחדתי להעליב, שלא ישתמע שאני חושבת שלאמהות לתאומים יש פחות קשר לילדים שלהם או אוהבות פחות. עכשיו אני צריכה רק לחכות שמישהי תספר לי אם זה קורה גם לאמהות עובדות (שלא נמצאות עם הילדים 24/7). (לא שאני לא יודעת שיהיה בסדר, אבל באמת עוזר לי שמבטיחים לי את זה, כמה שיותר. אז תודה |4U)

 

[כל שנה בדצמבר]

אימהות עובדות - יש פה שאלה עבורכן.

 

[פרפרי אהבה]

../images/Emo49.gif על הלידה וברוכה הבאה../images/Emo24.gif../images/Emo65.gif

אומנם אינני אמא עדיין, אני חושבת שזה טבעי שתרגישי ככה, כי פתאום האהבה היא לא לגמרי רק כלפי רחל אלא צריכה להתחלק לתינוקת שאת צריכה להכיר ואני מניחה שאת גם חוששת מהתחושות שיהיו או יש כבר לרחל כלפי התינוקת החדשה. מאחלת לך דרך צלחה ואת תראי שאת תמצאי בסופו של דבר את הדרך לאהוב את שתיהן ותפנימי שאת אמא ל-2 עכשיו

 

[2 אוניות בלילה]

מזל טוב

איך בחרת את השמות?

 

[תרנגולת ערומה]

תודה ../images/Emo13.gif

את השמות של שתיהן לא תיכננתי מראש, כי בשני ההריונות לא ידעתי אם זה בן או בת. השמות שבכל זאת חשבתי עליהם בהריון הראשון היו שונים לגמרי ממה שנבחר בסוף. היא פשוט נראתה לנו כזאת שצריכה שם רציני, של אישיות, למשל רחל אימנו או רחל המשוררת, והשם הזה התאים לה. נתנו לה גם שם שני שמרכך את השם הזה (נֹעם). אחר כך היה לנו ברור שגם לילד/ה השני/ה ניתן שם תנ"כי, אבל כמובן שכששירה נולדה ראינו ששוב לא מתלבש כל מה שחשבנו (אני בכלל חשבתי כל ההריון שזה בן...) ומשום מה דווקא השם שירה נורא התאים לה. אח"כ פתאום שמנו לב שהיא נולדה ב-ז' אדר, יום הולדתו ופטירתו של משה רבנו ("אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'") ונורא שמחנו שיש לנו תירוץ. עוד דבר: רחל היה שמה של סבתי (אימא של אימי) ולשירה יש שם שני- ליבי, קיצור ואיחוד של שמותיהם של סבי וסבתי מצד אבי. למרות שקראנו לרחל לא על שם סבתי אלא באופן עצמאי, כשנתנו את השם לשירה כבר מצא חן בעיניי שהשמות שלהן יבואו מהמשפחה שלי, כי שם המשפחה הוא השם של בן זוגי. וזה הסיפור מאחורי השמות. אבל כאמור, רוב הרציונל הוא בדיעבד ואי אפשר לדעת אם חשבנו על כל הסיבות האלה בתת מודע, או שהשגחה עליונה כיוונה אותנו לבחור את השמות, או שזה סתם אקראי ולכל שם היינו מוצאים "צידוק" אח"כ.

 

[2 אוניות בלילה]

איזה סיפור יפה ../images/Emo140.gif

אני אוהבת סיפורים של שמות

 

[כל שנה בדצמבר]

סיפור מעניין ויפה.

ואמרתי לך שיש לי אהבה לשם שירה ולמישהי שאני מכירה בשם הזה. גם עם רחל יש לנו קשר בשמות של הילדים. רחל היה שמה של אימו ז"ל של בעלי. (ולכל התוהות על סיפורי חמותי - זו אישה שניה של אבא של בעלי אבל רק אותה זכיתי להכיר ולכן היא חמותי)

 

[m i c h a l 6 1]

מזל טוב../images/Emo140.gif

וברוכה הבאה, יקירה אל תקחי את זה קשה מידי, יש לנו לב רחב בשביל לאהוב גם 10 ילדים,נכון קשה קצת בהתחלה אבל זה יגיע , האהבה העצומה הזו.. ושוב ברוכה הבאה

 

[pf26]

ברוכה הבאה ומזל טוב

( אהבתי "פרוסת עוגה" ) ממרום 4 ילדי אני יכולה להעיד שזה לא פשוט ושאכן נכנסת דמות נוספת לקשר, אבל אני יכולה גם להעיד שהקשר עם כל ילד הוא קשר אחר, בהתאם לאופי הילד (ע"ע בחירת השמות שעשית) ובהתאם למצבך את. הקשר עם הילדים נבנה ומתפתח במהלך השנים ואין להשוות בין ילדה בת שנתיים לילדה בת 8 או 15 או 22. אל תתאבלי על מה שהיה, כי הוא עדיין שם, רק שעכשיו הכל עטוף בקשרי משפחה. אז קחי עידוד ענק בתוספת עצה קטנה - נסי למצוא כמה דקות ביום רק לך ולרחל. לבנות בקוביות, לספר סיפור, ללכת לגן שעשועים. בלי כביסה, הנקה, סידורים, ניקיונות, בישולים ושאר ירקות. כשהראש שלך פנוי לחלוטין וכולך רק בשבילה. בהצלחה

 

[יערה היחיד]

ראשית ../images/Emo49.gif וכמובן ברוכה הבאה אלינו

ממרומי גילי המופלג והיותי אמא לארבעה ילדים אני חייבת לומר לך שהצטרפות של ילד חדש למשפחה דורשת התארגנות רצינית! אז קודם כל קחי את הזמן שלך ותתארגני לך. מעבר לכך הלידה לא מסתיימת עם בואו של התינוק לאוויר העולם - הלידה מסתיימת 40 יום אחרי היוולדו של התינוק. ובמשך 40 יום תרשי לעצמך להתפנק ולהעזר באחרים על מנת שתוכלי להתפנות כל כולך לשני ילדיך! רגש האמהות לא מתפתח בין יום, זהו תהליך שאורך זמן, אצל אחת זהו תהליך קצר יותר אצל השניה התהליך הוא ארוך יותר. תנסי להיות בימים אילו רק את והבנות! אני חייבת לסיים עם הדוגמא של הבדואיות - אצל הבדואיות משכב לידה שנמשך 40 יום הוא כמעט קדוש, במשך 40 יום כולם דואגים לפנק את היולדת, ביום ה- 41 היולדת נמצאת כבר בשדה עם התינוק. אבל 40 יום היא נמצאת במרכז העולם המשפחתי שלה. קחי דוגמא מהן ופנקי את עצמך ודאגי שיפנקו אותך הסובבים אותך!

 

[הילהל]

קודם כל ../images/Emo49.gif

אני מבינה מאוד מאוד את התחושות שלך אצלי זה לא נגמר זה בא והולך לפעמים אני מרגישה מאוד את היתרונות של הקשר עם הבכור לאור האחות הצעירה (כי היא גורמת לי לראות אותו באור אחר - כמה הוא בוגר ונבון, כמה הוא מחבק ופיזי לעומת הריחוק שלה) ולפעמים אני עדיין מרגישה שהקשר איתנ והאהבה אליה פוגעת במה שיש לי עם אחיה הבכור 0כי היא עדיין קטנונה מלאת מתיקות, כי היא עדינה יותר וחייכנית יותר וזקוקה יותר) אבל הרגש השולט לאחרונה הוא בכלל ולגמרי התפעמות ממה שיש להם ביניהם יחד כאחים (השבוע חגגו לה יומולדת שנתיים בגן והם לא אישרו לנו ההורים לבוא. אבל לאח שלה איפשרו כי היא כ"כ בכתה כשגילתה שהוא לא נשאר איתה בבוקר)

 

[צימעס]

נורא מרגש.

אצלינו, בחזית זו לאחרונה, בן השנה שלי מושיט לגדולים ידיים של "תרים אותי" כשהם חוזרים הביתה ממקומות. נחת.

 

[כל שנה בדצמבר]

ביומיים שהבכורה שלי היתה בטיול הזאטוט

כל הזמן חיפש אותה וכשהיא נכנסה הביתה הוא רץ אליה וחיבק אותה כל כך ואמר לה בעיניים זוהרות -"בכורה, (טוב הוא אמר את שמה האמיתי)חזרת אלי" התרגשתי.

 

[mevav1]

מזל טוב להולדת שירה../images/Emo77.gif בגלל מה שכתבת

וכל רגשותייך שכעת את כבר "לא זוגיות" עם בתך וכו', אז בגלל שכמו שאת מרגישה ככה אני מרגישה ובעצם מודה לאל על שאני לא צריכה להביא יות ילדים. על שאני מרגישה שלמה עם שלושת האהובים שלי ובעיר עם בתי הקטנה שאני מרגישה שאני והיא, אחת הן

ולכן אני כ"כ שמחה שהיא לא תצטרך לחפש את מקומה בין עוד אח או אחות ולהתחלק עמם באהבתי אליה ואני מבחינת, אמשיך לתת לה את כלללל מה שיש לי לתת וזה המוןןןןן

ולכן אני כה מבינה אותך

דווקא עם ילדיי הגדולים זה לא היה במחשבתי כי הייתי צעירה והכל היה בא בטבעיות ללא מחשבות קודמות אניח ושבת. נכון שחששתי איך אתן אהבה לשניהם ואיך אחלק אותה. אבל אלה מחשבות טבעיות. אני מאחלת לך יקירתי, שתראי במהרה שסתם חששת ונעצבת ושבעצם, תמיד יש פינה בלב לבכורנו/תנו ושלמעשה, זה לא בא ע"ח הבכור. שתהני מהקטנה ומהגדולה, כל אחת ביחד ולחוד ושתמיד הא לך אהבה בלב. מירב.

 

[3אדריאן היחיד]

שפע ברכות להולדת שירה../images/Emo65.gif

כשאני הבאתי את הבן השני,שיתפתי את הגדול בכל הוא היה בן שנתיים,נתן לתינוק לאכול מהבקבוק עזר לרחוץ אותו. השתדלתי לחלק את האהבה בין שניהם. כל דבר שעשיתי היה בשיתוף , שיהיה לכם הצלחה בכל וחג שמח