צרות בצרורות

[מלכת החושך]

צרות בצרורות

אני צריכה עזרה..... יש לי חבר כבר שנה ושלושה חושדים ואהבתי אותו מאוד עד לפני חודשיים..... בנתיים נכנס לתמונה ידיד מאוד טוב שלי, אולי הידיד הכי טוב שלי והתאהבתי בו. האהבה שלי לחבר הנוכחי התחלפה בכוחו של הרגל ופחד. הפחד שלי הוא שאם אני "אזרוק" אותו, הוא עלול לנקוט בצעד דראסטי, פעם כמעט שנפרדנו והוא כמעט שתלה את עצמו..... הקשר שלי איתו רופף אבל אני יודעת שאני כל החיים שלו, ושאם אני עוזבת, אני לוקחת את החיים שלו איתי, תרתי משמע. אני יודעת שהסיכוי שיקרה משהו ביניי לבין אותו ידיד נפש בו התאהבתי עד כלות נשמתי הוא סיכוי קלוש עד אפסי, אבל הקשר הנוכחי גורם לי לכאב לב. מה לעשות?!

 

[resputin]

אוקיי, יש כאן שתי בעיות שונות.

האחת, היא מה יהיה גורל שלך ושל החבר הכי טוב שלך, השנייה היא מה יהיה עם הקשר הנוכחי והבעייה הנפשית(!) של החבר הנוכחי שלך. נתחיל עם השנייה והיותר בוערת; כבר שמעתי על בחור אחד, מכר, שציין בשיחה רצינית עד מאוד, שאם הקשר שיש לו עכשיו [לכל הדקדקנים הוא קצת יותר גדול ממני..] -הוא יתאבד. זה שהוא ניסה כבר שלוש פעמים בעבר, גרם לי להבין שהוא אפילו יותר מרציני. גם אם אנסה להבין את זה, אני לא אצליח. זו כבר לא תלותיות, זו הקדשת החיים בידיים של מישהו אחר- שאם ידע את הפרט הזה, יקבל נורא רגשות אשם וישקול שנית ושלישית כל דבר שהוא עושה בקשר ליחסים, שמא הצד השני לא יתאבד. מה גם, הוא אומר לך בעיקפין ככה, גם אם הוא לא מתכוון- שאם את עוזבת אותו הוא ימות, והמוות הזה ישב לך על המצפון. במובן כזה או אחר, כמובן. -אני יודע שאם אני הייתי בכזה מצב, שבן זוגי היה אומר לי ביום בהיר של שמש שאם אני נפרד ממנו הוא יתאבד, והיה רציני (באנגלית: Dead-serious -מקבל משמעות חדשה, טופיקית ובמקום לנושא.) לחלוטין,זה היה עושה בדיוק את ההפך מהכוונה ונורא מרתיע אותי. נורא מרתיעה אותי המחשבה שמישהו יהיה תלוי בי בכזו צורה, בשיא התלותיות הקיימת- ואם אני אכן אחליט לעבור הלאה, לסגור קשר שלא פועל בשבילי ולחיות -הוא ימות. המוות אומנם לא יהיה באשמתי, כמובן, אבל יש רביצה מוסרית פה, שהייתה אותי אישית שוברת לכמה שנים טובות ורק בעזרת טיפול פסיכולוגי [והרבה] -הייתי מצליח לעמוד על הרגליים בחזרה. מה אני מציע לך לעשות? בלי קשר לאם את הולכת להפרד ממנו עכשיו, עוד חודש, או עוד שנה ושלושה חודשים קחי אותו לפסיכולוג! -שזה יהיה טיפול זוגי, שזה יהיה טיפול רק שלו, משהו- רק שאיזה גורם כלשהו מומסך שידע מהעסק ויוכל לנסות לעזור לפחות. וכמו אומרים באינגליש: And the sooner, the better! לבעיה הראשונה, המעיקה, שחוזרת אינספור פעמים לאלפי אנשים כולל אני, פעמיים. מה עושים כשמתאהבים בחבר הכי טוב? אבל לא סתם הכי טוב.. זה, שתמיד היה שם בסביבה? שהוא הטופ שבטופ? מה עושים? ובכן.. מניסיונות מרים שלי ושל אנשים אחרים, אני יכול לומר לך.. כן כן, תוציאי את הממחטות... לא לנסות כלום. מדכא, הא? כן. קצת. למה? תשמעי.. הקשר בניכם חשוב וטוב, נכון? ואת אוהבת אותו מאוד בתור חבר טוב, נכון? ועכשיו את גם ממש מאוהבת בו, נכון? ואם תכנסו למערכת יחסים והיא לא תעבוד? לא רק שתאבדי את האהוב שלך... את תאבדי את החבר הכי טוב שלך. וזה, כואב. קשה, ומצב שמביא המון סבל. אני זוכר שהתאהבתי בחברה הכי טובה שלי. בחורה, שאני מספר לה עד היום הכל- ה-כ-ל, בלי סודות, בלי שקרים, בלי התחמקויות. -היה ביננו קשר קצרצר כזה, לא מובן ולא מאורדן והחלטנו לרדת מזה כי הרגשנו שזה דופק לנו את החברות בצורה רצינית.. וגם אחרי שהפסקנו, בערך חצי שנה, הייתה לנו תקופה נורא קשה של בלבול כזה ומעיין התרחקות או התקרבות כי המצב היה מוזר מדי. ואז הצלחנו להתקרב בחזרה.. ואני יודע, שאני בחיים לא אנסה לעשות עוד משהו כזה, כי לאבד או המחשבה לאבד את החבר\ה הכי טוב\ה.. היא יותר כואבת מהכל. וגם את לא יודעת מה הרגש שלו כלפייך ככה שזה באמת מיותר.. תחסכי לעצמך את הבעיות ואת ההרס העצמי, ושלחי את החבר שלך לטיפול!!

 

[אחדמיוחד]

שתי הצעות:

1. לברוח ממי שאומר לך שהוא יתאבד אם לא תהיי איתו. הערה: אנשי הפורום לא כל כך אוהבים כאשר - פעם בכמה זמן - אני אומר: "לחתוך ומיד!", אבל זה מה שאני אומר כעת. טיפול, מה-טיפול, עזבי אותך? אתם בני 30? נשואים? ילדים בבית?... נכון שלא? אז למה להרוס לעצמך ת'חיים? (אלא אם זה ממש בא לך) תתרחקי ממי שנתלה בך בצורה כזו. בפעמים רבות מדי זהו המבוא לזה שתקבלי מכות. הסטטיסטיקה לא משקרת. 2. לעשות סדר. הערה: גם כאן יש לומר שזו הצעה שאני משתמש בה פעמים רבות, אבל מה לעשות שבשאלות רבות מתוארת מערבולת?... אז במערבולת נלחמים על-ידי עשיית סדר, והפרדה בין ראשון ובין אחרון, דחוף ולא דחוף. על הדחוף כבר כתבתי לך. עכשיו, יש אולי מקום לשאול על כל מבנה הידידות הזה עם האנשים האלה, ועל המקום שלך בתוכו. לפני שאני אמשיך, רק אשאל: כמה זמן את בתוך זה? מה מקור הידידוּת הזו? בת כמה את, אם מותר לשאול? תני עוד פרטים ונסייע.

 

[אפי היקרה]

אני גם אשמח לשמוע קצת יותר

פרטים, מעבר לגיל, גם מה הסיפור הנפשי בדיוק של החבר הנוכחי שלך, מה הוא ניסה או לא ניסה לעשות, ואיך טיפלת בזה (או איך הוא טופל) בפעם הקודמת. מעבר לזה, אני מסכימה שאין שום סיבה, באמת, להמשיך ולהקריב את חייך על מזבח חייו המאוימים של החבר. רוצה להתאבד? החלטה שלו. סחטנות לא מקובלת עליי וצריכה גם לא להיות מקובלת על ידיך. את לא תהיי אשמה אם וכאשר הוא יחליט את מה שהוא יחליט, והיה רצוי שהוא יבין, בדרך זו או אחרת, שאהבה היא לא כשמישהו נשאר איתך רק מהפחד שתעשה משהו לעצמך. את כמובן רשאית לנסות להציע לו לברר את הסוגיה לעומקה עם איש מקצוע, אבל את ההחלטות שלך תעשי בהתאם לאיך שאת רוצה לראות את חייך בעוד שנה-שנתיים-עשרים. אל תסכימי להיות שק החבטות והמצפון הקולקטיבי. ולידיד? לא יודעת....אני לא מאמינה בשתיקות. אבל אם את חושבת שהסיכוי הוא קלוש, יכול להיות ששתיקה אולי מתאימה פה, ויכול להיות שההתאהבות הזו תעבור לך עם הזמן. אם את לא מסוגלת להחזיק בבטן - תספרי, וקחי את הסיכון. יכול להיות שהוא ייעלם לך, וגם יכול להיות שיהיה פה משהו טוב. מי יודע? למה לפחד כל הזמן ולא לנסות?