כבר כתבתי. אחריות עצומה דורשת ריכוז והשקעה
מקסימלית, ללא שום הנחות. נהג רכבת מסיע יותר אנשים והנזק הפוטנציאלי גדול יותר. גם הנוסעים ברכבת, שחייהם בסכנה, וגם הנוסעים ברכבות נוספות שעלולות להתעכב בשעות בגלל היסח דעת של נהג אחד. פשוט מאוד. אני בתור נוסע ואזרח שמשלם מסים ומממן גם את הסובסידיה לרכבת בין היתר, לא מוכן שהנהגים יקבלו "הנחות" על חשבון הבטחון שלי ושל נוסעים אחרים. רק בגלל שהם נוסעים "במסלול קבוע" לכאורה, ממש לא אומר שמותר להם להיות פחות מרוכזים. אני גם חושב (וכמוני רוב מתכנני התחבורה בעולם, כנראה) שכל עוד מסלול הרכבת אינו מופרד לחלוטין משאר העולם החיצון, הנהיגה ברכבות לא תהיה באמצעות מחשב. ובאופן לא מפתיע היא אכן לא אוטומטית במציאות בשום מקום בעולם, למעט רכבות תחתיות ועיליות. אפילו לא בקווים המהירים שהם כביכול מופרדים לגמרי, עדיין - אפילו בהם לא ניתן למנוע מקרים חריגים באופן מוחלט. יותר מזה: המציאות מראה שכמות המקרים החריגים במסילות הקיימות הן בארץ והן באירופה המפותחת, היא עצומה. נהגי רכבת ישראל בעצמם מעידים על הלחץ שהם שרויים בו, כשמדי יום חותכים להם במפגשים, מתפרצים למסילות גם במקומות מגודרים, מניחים פלטות בטון ומה לא. נ.ב. החלטתי בכל זאת להדגיש את השורה הזאת, אבל לא כדי להרגיז אותך אלא להיפך - כדי להחזיר אותנו שוב מהעיסוק בטפל (הדגשות ואגו), לעיסוק בעיקר בלי ירידות אישיות.