צער וסכרת

צער וסכרת

לאחרונה איבדתי את אחי בן ה38 למחלה אכזרית בשם לופוס שזה זהבת בעברית אבל עכשיו זה לא משנה. צערי גדול מאוד אבל לא עליו אני רוצה לכתוב כנראה שזה נכון שאומרים שאין כמו כאב של אמא ואמא שלי חולת סכרת ומזריקה אינסולין. נוסף לזה שהיא מעשנת היא החלה לשתות אלכוהול בעקבות אובדננו . היא טוענת שכך קל לה יותר לבכות וכמובן שהיא עושה זאת שאין אף אחד בבית . השאלה שלי היא לגבי האלכוהול והאם הוא משפיע אחרת או באופן מסוכן יותר לגבי חולי סכרת..
 
../images/Emo16.gif שלא תדעו עוד דאבה../images/Emo7.gif

זה מאוד קשה לאבד בן משפחה ובן במיוחד. בעיקרון יש לשם לב לשתית אלכהול בשילוב עם סוכרת מכיוון שאלכהול מונע שיחרור גלוקוז מן הכבד ובמקרה של היפו הגלוקגון לא יעזור ועל כן יש לשתות אלכהול בשילוב עם מזון (מצרפת שני קישורים בנושא) כמובן שמעבר לזאת אלכהול בכמויות אינו בריא בכלל והנטיה של אמא שלך לברוח אליו מעידה על התמודדות קשה - האם היא מקבלת תמיכה כל שהיא ? הכוונה חיצונית? מתי זה קרה? השתדלו שהיא תהיה עסוקה כמה שאפשר כדי להסית את המוח מן המחשבות הרעות
 
למעלה